מודיעין בחקירה

עמוד:13

הביצועי   כמיקשה   או   ככלים   שלובים ,   בלשון   עמידרור ,   באה מתוך   המערכת   המדינית   הנוהגת   בארבע   המדינות : הדמוקרטיה .   אילולא   היו   מדינות   דמוקרטיות ,   אולי   לא   היה אפשר   לעסוק   כלל   ביחס   שבין   הדרג   המדיני   לדרג   הביצועי . עם   זאת ,   משום   תרבותן ,   המתעקשת   לשמור   על   ערכיה הדמוקרטיים   גם   כשהיא   נתונה   לאיום   מבחוץ ,   הרי   כשל היחסים   שבין   זרועותיה   חשובים   לא   פחות   ואולי   יותר מהכשל   המודיעיני .   תפיסה   זו   ניכרת   בכל   הדוחות   הזרים : האמריקני ,   הבריטי   והאוסטרלי .   בישראל   לעומתם   הדרג המדיני   מבקר ,   אך   אינו   עומד   לביקורת .   הוא   רואה   עצמו מומחה   למתוח   ביקורת   מקצועית   על   הדרג   הביצועי ,   אף שלכאורה   מומחיותו   מוטלת   בספק   או   לוקה   בחסר . באופן   כללי ,   מציין   ארד ,   מדובר   כאן   בשלוש   בעלות   ברית שמורשתן   אנגלו-סקסית   על   כל   המשתמע :   יש   ביניהן   דמיון מבחינת   מורשת   צבאית , מורשת   מודיעינית ,   מורשת מדינית   ואפילו   סדרי   שלטון ואופן   קבלת   החלטות ,   וזאת לצד   סגנונות   לאומיים לגוניהם   ומשטר   דמוקרטי לסוגיו .   הסגנון   הדמוקרטי המדיני   הישראלי   דומה כמובן   לזה   הבריטי . באוסטרליה .   בתחילת   2004 הוגש   דוח   לראש   הממשלה , סמוך   למועד   הגשת   שאר הדוחות .   מיד   בהגשת   הדוח הטיל   ראש   ממשלת אוסטרליה   על   ועדה מקצועית   לעשות   מבדק מהיר   בכל   נושא   תפקוד המודיעין ,   כולל   סוגיית הנב"ק   והטרור .   בראשות הוועדה   הזאת ,   אומר   ד"ר ארד ,   עמדו   אנשי   מקצוע מתוך   המודיעין   האוסטרלי , ומשום   כך   נפתחו   בפניהם דלתות   ונאמר   להם   היכן   מונח   החומר .   צוות   התמיכה המחקרי   האוסטרלי   היה   מצומצם   אך   איכותי ,   שעבד   במשרה מלאה ,   עם   מזכירות   ייעודית   שהושאלה   מיחידות   המודיעין הקיימות .   באופן   זה   נמנע   עימות   של   "אנחנו   ואתם , "   מה שאין   כן   במקרה   הישראלי   שבו   נוצר   עימות   בין   הכנסת למודיעין ,   שגרם   לכרסום   יישום   מסקנות   הדוח .   באוסטרליה זכה   הדוח   לתמיכה   מלאה   של   אנשי   המערכת ,   כולל   מערכת המודיעין ,   ואילו   בישראל   נוצרה   מתיחות   בשל   מסקנותיו וביקורת   על   מקצועיותו . עמידרור   מביא   ציטוט   מסכם   מדוח   ועדת   החקירה   של הפרלמנט   האוסטרלי ,   שמבהיר   לטעמו   את   ההבדל   מבחינת הגישה   לחקירה "   : אנו   ממליצים   שתוקם   ועדה   בלתי   תלויה שתבדוק   את   הביצועים   של   סוכנויות   המודיעין   ושתבוצע על   ידי   אנשי   מודיעין   מנוסים   מן   העבר   שיקבלו   גישה   לכל החומר   המודיעיני .   אלו   ידווחו   לקבינט   על   מנת   לאפשר ייצור   מידע   מודיעיני   טוב   יותר"   ובלשונם   . " functioning better"   כלומר   מוגבלותה   של   הוועדה   הפרלמנטרית בתחום   המקצועי   מובנת   להם ,   אף   שהדוח   שלה   מעמיק ומעיד   על   יכולתה   לבקר . בבריטניה   הקים   את   הוועדה   שר   החוץ ,   שממונה   על   ארגון הביון   הבריטי .   הוא   הגדיר   לוועדה   את   המנדט   ואייש   אותה בחמישה   אנשים ,   שלושה   בעלי   רקע   צבאי   בכיר   ושניים חברי   פרלמנט   בכירים   במערכת  ( הוועדה   הוקמה   לפי   תקדים הוועדה   שדנה   בכישלון   מודיעיני   של   איי   פוקלנד . (   ועדה בריטית   זו   דומה   לוועדת   חקירה   ממלכתית   שאנו   מכירים פה .   הוועדה   הזאת   נערכה   באופן   דומה   לוועדה   האוסטרלית : היא   קיבלה   צוות   מקצועי   תומך   ממשרד   ראש   הממשלה , מקומה   נקבע   במשרד   ראש   הממשלה   והתכנסה   בחדר הדיונים   של   ועדת   המודיעין   העליונה .   אם   כן ,   גם   בבריטניה הוועדה   לא   הייתה   גוף   חיצוני   החוקר   פנימה ,   אלא   גוף שתפקד   מתוך   הקרביים   של   מערכת   המודיעין .   זה   אפשר לה   נגישות   לחומרים   המודיעיניים   באמצעות   אנשי   המודיעין שהם   קולגות .   גם   כאן   נשמרה   הגישה   שמכנה   ד"ר   ארד " לא-לעומתית -   "   לא   זרוע   אחת   שמבקרת   זרוע   אחרת , אלא   ועדה   ממלכתית   שעושה   את   מלאכתה   באופן   עצמאי אך   בשיתוף   פעולה   עם   המערכת   הקיימת . בארצות-הברית   פעלו   שתי   ועדות .   האחת ,   ועדת   סנט , שלוחה   של   הקונגרס   האמריקני ,   שחבריה   היו   אנשי   ועדת המשנה   למודיעין ,   כלומר היא   לא   כוננה   במיוחד לחקירת   הכשל .   בוועדה   היו כתריסר   חברי   סנט   מכל   גוני הקשת   הפוליטית .   בצוותה , לעומת   זאת ,   היו   עשרות אנשים .   כמו   הוועדות   הנ"ל , גם   ועדה   זו   ויתרה   על יומרות   מקצועיות   ובחרה לבחון ,   ולא   לבקר ,   כמה נושאים   שטופלו   "טיפול פוליטי . "   היא   כיוונה   את מסקנותיה   אל   הממשל ,   ולא למודיעין . לעומתה   הוקמה   ועדה שאפתנית   שיצרה   והפיקה כרב-מכר   פופולרי   את פרויקט   . Commission Report ” “ The 9-11 ועדה   זו   כוננה   במיוחד   בחוק שאושר   בקונגרס .   הוועדה הוקמה ,   תוקצבה   ומונו   לה כתריסר   אישים   בכירים . מרשים   יותר   מכול ,   אומר   ד"ר   ארד ,   שבמשך   שנתיים , במשרה   מלאה ,   הועמדו   לשירות   ועדה   זו   יותר   מ40-   חוקרים ותחקירנים   בדרגה   הראשונה   ומעליהם   פיליפ   זליקו .   המחקר הצריך   נסיעות   לפקיסטן ,   לסעודיה   ולמדינות   אחרות   וכן שנתיים   של   נבירה   במסמכי   ארכיונים .   ועדה   זו   הנפיקה דוחות   ומבדקים   מעמיקים   ורציניים ,   המגובים   בעבודת מחקר   ייעודית   ובצוותים   מגוונים   מבחינת   מקצועות ומומחיות . נוכח   הדוחות   הללו ,   מסכמים   ד"ר   ארד   ועמידרור ,   הוועדה הישראלית   הייתה   מיטיבה   לעשות   אילו   הייתה   מתבוננת במודיעין   הישראלי   ובזרוע   המדינית ,   בממשק   שביניהם , כבמיקשה   אחת .   מצד   אחר ,   היה   על   הוועדה   להפריד   בין יכולתה   לבקר   את   המערכת   כמיקשה ,   לאי-יכולתה   לחקור ולבוא   לכלל   מסקנות   מקצועיות ,   מעמיקות   ויישומיות בתחום   המודיעין ,   בהיעדר   צוות   מודיעין   חוקר ,   בהיעדר זמן   ומשאבים .   הוועדה   הייתה   צריכה   להפעיל   סמכות   וליזום חקירה   של   אנשי   מודיעין   מקצועיים   נבחרים   ומובחרים , ומתוך   מומחיותם   היה   בידיה   לבקר   ביקורת   בונה   את המודיעין   הישראלי .   גם   בוועדה   הישראלית   היו   "יועצים" שמקצועיותם   בלא   דופי ,   אך   הם   היו   שניים   בלבד   והועסקו במשרה   חלקית .   מכאן   תפוקתם   ועומק   בדיקתם .   מוטב   היה מבחינתם   אילו   היו   מקבלים   "עיבוי   איסופי"   בלשון המודיעין . קונדוליסה רייס , נקראה לתת עדות לפני ועדת הקונגרס האמריקנית

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר