|
|
עמוד:8
גורמים מעורבים אשר אין להם כל אחריות , ובכך הם גורמים לתסיסה ולהסתה שלהם . לצערי , גם פוליטיקאים נגררים לעניין , לא מתוך כוונה רעה אלא מחוסר ידיעת העובדות . אחד הדברים המדהימים שנתקלתי במהלך פעילותי היה החלטה בממשלה , שנבעה מלחצים פוליטיים ואשר התקבלה בלא דיון יסודי ובלא הבנת הנתונים ומכלול הפרטים הנדרשים , ועל פיה הוחלט להעביר את הטיפול באנשי צד"ל למשרד הקליטה . מתוך כך אולי אפשר לחשוב או להסיק שאנשי צד"ל הגיעו לכאן אחרי שעברו מהפך אידאולוגי שגרם להם להצטרף לתנועה הציונית . אציין רק שההחלטה התקבלה בלי שאיש מאנשי המינהלת והעוסקים בנושא היה מעורב . כיום אנו צועדים בנתיב מוסדר ונכון ונמצאים בתהליכי תיאום מסודרים , לרבות קביעת קריטריונים ברורים לסוגי השיקום השונים . החוק , שמוביל ח"כ הרצוג , משמש מורה דרך חשוב בתהליך הגיבוש של תנאי השיקום של אוכלוסייה מיוחדת זו , ואין לי אלא להביע את תקוותי כי לקראת הקריאה השנייה והשלישית של החוק יבוצעו כמה תיקונים חשובים , בעיקר בתחומי הבטחת תעסוקה ובנושאי הסדרת מקום ותנאי דיור הוגנים . מנחה : נדמה כי עלינו להתמקד בהמשך בכמה סוגיות ממוקדות כדלקמן : א . מה ניתן וצריך לעשות כדי לשפר את הדימוי הציבורי של המקורות המשוקמים על מנת לשפר את יכולות העשייה השיקומית וקליטת המשוקמים בחברה הישראלית ? ב . האם מיקום מינהלת השיקום כחלק משב"כ אינו מהווה נטל - הצורך במשאבים , אנרגיות ואמצעים - העלול להסיט את השירות ממשימותיו הכבדות , ולהקשות את הפעילות המודיעינית-סיכולית שהוא ניצב בפניה ? ג . האם הקהילה ואנשיה , בהיבט הרחב ביותר , למשל עמותת המל"מ המאגדת אלפי יוצאי הקהילה , אינם יכולים להיות מגויסים גם כשגרירי רצון טוב וגם כמשפיעים לשפר את יכולות העשייה השיקומית ? ד' ר' מינהלת השיקום : מבחינת תפיסת הטיפול שאנו מנסים להנחיל במינהלת אנו מבקשים לראות ביחידות המודיעין לקוח על כל המשתמע בתהליכי ארגון וניהול בטיפול בלקוחות ובשביעות רצונם . אני מדגיש , היחידה היא הלקוח ולא המשוקם , וזו ההצדקה מדוע על מינהלת השיקום להיות חלק בלתי נפרד ממערך ההפעלה . בנוגע לשאלות שעלו פה , אני מבקש לומר כי עדיין לא גיבשתי דעה סופית איך צריך להיראות התהליך השיקומי . ברור לי כי אסור ליחידה ולמפעיל להיות מנותקים מהתהליך , אך עם זאת התהליך דורש התמחות והתמקצעות . מדובר בתורת עבודה , בנהלים , בתיאום בין גופי הקהילה ובהגדרת קריטריונים ותהליכים . הואיל ואני מתייחס למכלול העשייה המודיעינית , אני סבור כי יש למצוא ולהתאים תהליכים לשיקום מקורות בין שהם מהמגזר של השטחים או סוכני מוסד ואמ"ן ובין שמדובר בסוכן מקרב ערביי ישראל או לחלופין סוכן שאינו מהמגזר הערבי . בכל מקרה , אני סבור כי המורכבות והסיבוך הביורוקרטי של טיפול שיקומי בין רשויות שלטוניות שונות , הוא מטלה בלתי אפשרית על כתפי המפעיל , ולפיכך אני שב לאמירה הראשונית שלי כי הלקוח מבחינתי הוא יחידת ההפעלה . לסיכום דבריי אומר כי השיקום , כמו תחום מקצועי אחר במגרש העשייה המודיעינית , הוא מקצוע המחייב התמקצעות , ניסיון , הכשרה והכרה מעמיקה של גורמי מערכת שונים . על כן , יש לקיים ולקדם את תהליך ההכשרה של מפעילי השיקום , כדי לשפר את היכולות ולהציב רף גבוה של מענה לצורכי היחידות השונות והמשוקמים , ואף כדי לאפשר לאנשי האיסוף המודיעיני לקבל מענה מקצועי ואיכותי לצורכיהם , ובכך לפנות להם זמן איכות לעשייה המודיעינית המוטלת עליהם . ד"ר נחמן טל : לעניין העלאת הנושא לשיח הציבורי , לדעתי יש לעשות דבר לפחות בהקשר של הציבור היהודי . אני סבור כי ניסיון להשפיע על דעת הקהל בציבור הערבי הוא עניין אבוד מראש . ד' ר' מינהלת השיקום : במציאות של היום יש התעניינות ציבורית מסוימת , ואנו ערוכים ומקיימים מפגשים עם אנשי תקשורת בכירים חדשות לבקרים . עיקר הביקוש למידע נובע בדרך כלל מחומרים המגיעים לידיעת אנשי התקשורת על ידי גורמים אינטרסנטיים , ואנו נענים לפניית התקשורת ומסבירים , כמיטב היכולת ובמגבלות ביטחון השדה המתאימות , את עיקרי העשייה שלנו ודרכיה . באופן כללי ניתן לומר שאין כנגדנו תקשורת עוינת בטיפול בנושא . נראה לי כי אין הרבה יותר מה לעשות , מכיוון שמעבר לכך אינני סבור כי אנו מסוגלים ליצור מהפך בתודעה הציבורית ולגרום לציבור לתמוך בצרכים שלנו . את גיוס התמיכה הנדרשת אנו עושים בעבודה המקצועית מול מקבלי ההחלטות - ראשי הרשויות , מנהלי חברות וכדומה . תא"ל ( מיל ( ' גדי זוהר : אני רוצה להעלות שאלה הנוגעת למכלול הדיון והיא האם לא עברנו בקריטריונים שלנו את גבולות הצורך האמיתי בטיפולי השיקום ? כוונתי היא להגדרה של מי זכאי לשיקום . האם לא הגזמנו בעניין הזה , בין היתר , בשל הלחץ הציבורי ובשל כתבה עיתונאית כזו או אחרת ? חשוב לי לומר , גם אם אין זה בבחינת 'פוליטקלי קורקט , ' כי צריך לשים לעתים גבולות גם אם עלול להשתמע מכך משהו ציני , שהרי יש מידה של ציניות בכל הקשור לגיוס ולהפעלה של סוכנים : הם , הסוכנים , באו ועשו את עבודתם , קיבלו תמורה הולמת , זה חלק מהעניין וזהו . אולי צריך להגביל את הקריטריונים של זכאי השיקום ולעסוק רק באלה שמצבם מחייב את תהליך השיקום ואשר אם לא נטפל בהם יתרחש נזק ברור לעשייה המודיעינית . צריך לפעמים לדעת גם להגיד "לא ! " שמואל גורן : אני סבור כי אסור לערוך ולהציף במסעי הסברה בעניין , ולדעתי עריכת קמפיינים רק הביאה עלינו תגובות שליליות . לכן , לדעתי , במקרה ההכרחי נדרש להגיב , אך לא להיות גורם היוזם ניסיון לבנות את דעת הקהל , פלד : "גם אחרי שהצהרתי כי המדינה עשתה רבות בנושא שיקום אנשי צד"ל , אני חייב להדגיש כי לא הכול נעשה וכי עדיין יש דרך לא קצרה להשלים את המלאכה"
|
|