קתדרה מזרח תיכונית חווֹת שבעא - העובדות שביסוד הסכסוך

עמוד:33

קתדרה מזרח תיכונית חוו ֹ ת שבעא - העובדות שביסוד הסכסוך ד"ר אשר קאופמן חוקר בכיר במכון טרומן לידתו   של   סכסוך   הגבולות   בין   ישראל   ללבנון   אינה   אלא   בתירוץ   הגיוני   ששורשיו   היסטוריים   ברורים . חיזבאללה   נאחז   בו   כדי   להמשיך   להיאבק   בישראל על   פי   תדירות   התקריות   בגזרת   הר   דוב   בין   כוחות   צה"ל לחיזבאללה   רבים   הסיכויים   שאירועי   ה7-   במאי   2004 שבהם   נהרג   חייל   צה"ל   ונפצעו   כמה   מחבריו   אינם   סוף הסיפור   באזור .   גזרה   זו ,   חוו ֹ ת   שבעא   ככינויה   בלבנון ,   נעשתה לזירת   הקרבות   העיקרית   בין   הארגון   השיעי   ובין   ישראל מאז   נסוגה   ישראל   מדרום   לבנון   במאי   2000   בשמירה   פחות או   יותר   על   כללי   משחק   קבועים   מראש . דעת   הקהל   בישראל   ולצערי   גם   מקבלי   ההחלטות   ניזונים ממידע   שגוי   על   לידתו   של   סכסוך   הגבולות   הזה .   על   פי הגישה   הישראלית   המקובלת ,   עקב   הנסיגה   מדרום   לבנון חיזבאללה   לא   הסכים   לוותר   על   הילת   המאבק   המזוין בישראל   ולכן   המציא   תירוץ   להמשך   מאבק   זה .   כך ,   יש מאין ,   נולד   "סכסוך   חוות   שבעא"   ומתוכו אנו   למדים   לכאורה   על   עמדתם   הבלתי מתפשרת   של   כמה   ממדינות   האזור   כלפי קיומה   של   מדינת   ישראל .   אכן ,   חיזבאללה היה   זקוק   לעילה   להמשך   המאבק   המזוין בישראל ,   וחוות   שבעא   הן   עילתו .   אך בזאת   לא   תם   הסיפור .   חיזבאללה   לא בחר   בעילה   פרי   דמיונו   אלא   בתירוץ הגיוני   ששורשיו   היסטוריים   ברורים . הוא   עשה   כן   מכיוון   שיותר   מכל   דבר אחר   חיזבאללה   זקוק   לתמיכת   החברה הלבנונית   במאבקו   ועל   כן   היה   חשוב לארגון   ולעומד   בראשו ,   חסן   נצראללה , להצדיק   לעיני   אזרחי   לבנון   את   המשך המאבק   המזוין   בישראל . כדי   להבין   את   שורשי   הבעיה   יש   להביט לאחור   בימי   המנדט   הצרפתי .   צרפת   היא שהייתה   אמורה   לקבוע   ולסמן   את   גבול סוריה-לבנון .   אולם   בפועל   היא   מעולם לא   עשתה   כן   במקצועיות   ובעזרת   סוקרים   ומכשירי   מדידה מדויקים .   בכל   המפות ,   מ1920-   עד   האחרונה   ב , 1945- נקבעה   חוות   שבעא   בתוך   רמת   הגולן   הסורית   בלא   כחל ושרק .   בעוד   שבפרקטיקה   ואדי   אל-עסל   הוא   הוא   הקו שלבנון   רואה   בו   היום   את   גבולה   הבין-לאומי   והיא   דורשת מישראל   לסגת   אליו . עם   קבלת   עצמאותן   של   לבנון   וסוריה   לא   היה   לשתי המדינות   סימון   גבול   בין-לאומי   רשמי   ומוכר .   כך ,   כאשר נתקבלו   לארגון   האו"ם   ב , 1945-   הן   לא   הפקידו   כנדרש הסכם   גבולות   ביניהן   רק   משום   שלא   היה   כזה .   אזור   חוות שבעא   היה   רק   אחד   מסכסוכי   גבול   רבים   בין   סוריה   ללבנון לאורך   גבולן   המשותף ,   אך   מכיוון   שהדבר   נשאר   במסגרת הדינמיקה   הבין-ערבית ,   הוא   לא   זכה   להדים   מחוץ   לשתי המדינות .   למעשה ,   עד   היום   אין   בין   סוריה   ללבנון   הסכם גבול   רשמי   בעל   תוקף   בין-לאומי ,   דבר   המעיד   על   אופי היחסים   ביניהן . משנות   ה50-   ואילך   השתלטה   סוריה   באופן   פעיל   על   אזור החוות ,   למגינת   לבם   של   תושביהן .   עם   כיבוש   רמת   הגולן ב "   1967- ירשה"   ישראל   גם   את   האנומליה   באזור   הגבול וכך   נכנסה   הבעיה   אל   תחום   הסכסוך   הישראלי-ערבי . כשנעשה   האזור   לזירת   הקרבות   העיקרית   בין   ארגוני   הגרילה הפלסטיניים   ובין   ישראל   ועוד   יותר   מכך   -   לאחר   פרוץ מלחמת   האזרחים   בלבנון   ב -   1975-   לא   היה   מקום   להתעסק בנושאים   שוליים   כסימון   הגבול   בין   סוריה   ללבנון   והנושא נעלם   בתהום   הנשייה .   יתרה   מזו ,   הגבול   באזור   נעשה   בלתי רלוונטי   בעליל ,   בייחוד   מכיוון   שישראל   בנתה   את   גדר המערכת   באזור   בהתחשב   בצרכיה   הצבאיים   ולא   על   פי שום   סימון   גבול   מוסכם   או   שאינו   מוסכם .   סוריה   מצדה המשיכה   לראות   באזור   חלק   מרמת   הגולן   הכבושה ,   כמתועד במסמכים   סוריים   רשמיים . המשטרים   בסוריה ,   לבנון   וישראל   אמנם   לא   מיקדו   את תשומת   לבם   אל   אזור   חוות   שבעא , אבל   לתושבי   האזור   נעשתה   המציאות שנוצרה   לאחר   1967   בלתי   נסבלת , מכיוון   שלראשונה   הוגבלה   ואחר   כך נאסרה   הגישה   לאדמותיהם .   מסוף   שנות ה70-   התפתחה   בדרום   לבנון   ספרות מקומית   ענפה   המתארת   את   פעולותיה האלימות   של   ישראל   באזור .   בספרות זו   מובא   בין   השאר   סיפור   חוות   שבעא . עם   הקמת   חיזבאללה   ב1983-   רק התעצם   תהליך   תיעוד   הפעילות הישראלית   וכך   לאט-לאט   שבה   לתודעה הציבורית   הטענה   שחוות   שבעא   הן חלק   מן   האדמה   הלבנונית   הכבושה   בידי ישראל . הוכחה   חותכת   לכך   שחיזבאללה   לא " המציא"   את   סיפור   החוות   ניתנת בהכנות   הלבנוניות   לקראת   הנסיגה הישראלית   הצפויה .   מומחי   גבולות לבנוניים   הכינו   ב1999-   רשימת   תביעות   לכשתיסוג   ישראל ובהן   התביעה   לסגת   מאזור   חוות   שבעא .   הם   אפילו   הזהירו שלהערכתם   גם   אם   תיסוג   ישראל   מדרום   לבנון   היא   תשאף להחזיק   בידיה   אזור   זה .   אולם   התביעה   הרשמית   של   ממשלת לבנון   בעניין   הוגשה   רק   כשלושה   שבועות   אחרי   שהודיעה ישראל   על   הנסיגה ,   ומבחינה   זו   הציגה   לבנון   חוסר   מקצועיות . מזכ"ל   האו"ם ,   קופי   אנאן ,   שהכריז   ביוני   2000   על   הכרת האו"ם   בנסיגה   הישראלית   מדרום   לבנון   כנסיגה   מלאה ,   אף מתח   ביקורת   על   התנהלותה   הרשלנית   של   לבנון   בעניין זה . מהכרוניקה   של   חוות   שבעא   אנו   למדים   כמה   דברים   על המורשת   הקולוניאלית   באזור   ועל   הדינמיקה   של   הסכסוך הישראלי-ערבי .   סכסוך   הגבולות   הזה   קשור   כמובן   בדינמיקה האזורית   ולפיכך   הוא   יבוא   על   פתרונו   בהקשר   האזורי הרחב .   לשם   כך   סוריה   וישראל   צריכות   להגיע   להסכם   שלום ביניהן ,   חיזבאללה   צריך   לפרק   את   זרועו   הצבאית   ולבנון וסוריה   צריכות   לרקום   מחדש   את   יחסיהן   ולבססם   על כיבוד   ריבונות   הדדי .   לצערי ,   נראה   שאף   לא   אחד   מהתרחישים האלה   עומד   להתממש   בקרוב .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר