"צה"ל מנוע מלחקור את מערך המודיעין בכללותו"

עמוד:14

כל   מדינה   והמסורת   שלה .   בעיקרון   עומדות   לפנינו   שתי אפשרויות   פעולה :   האחת ,   אם   מסקנה   או   המלצה   נתקבלו פה   אחד   בוועדה ,   ננסה   לקדם   את   ביצוען   בין   השאר   באמצעות חקיקה ;  האחרת ,   כמו   במקרה   הנדון   שבו   המלצנו   למעשה לקיים   בדיקה   נוספות   של   כמה   דרכי   פעולה   אפשריות . כך   לדוגמה ,   אנו   נחרצים   בדעתנו   שיש   למנות   מזכיר   מודיעיני ליד   ראש   הממשלה .   התפקיד   שקול ,   פחות   או   יותר ,   כנגד תפקיד   המזכיר   הצבאי .   החלת   התפקיד   תבוא   מתוך   יישום של   המלצה   שראשיתה   בוועדת   אגרנט   והמשכה   באלוף   ורדי באמצע   שנות   ה , 90-   אך   עד   כה   לא   יצאה   אל   הפועל .   בנספח לדוח   הבאנו   הצעת   מתכונת   לתפקיד   מזכיר   מודיעיני   ולדרכי פעולתו .   הוועדה   נחושה   בדעתה   לעמוד   על   קיומה   של המלצה   זו ,   וייתכן   שהדבר   יקודם   גם   באמצעות   חקיקה . עוד   דבר   שהמליצה   עליו   הוועדה   והיא   מתעקשת   לראותו מתממש   הוא   הקמת   ועדת   שרים לענייני   מודיעין   שתסייע   לראש הממשלה   בהכוונה   ארוכת   טווח . גם   כאן   יש   מקום   להניח   שנפנה למסלול   החקיקה .   דרך   אגב , בעניין   השב"כ   כבר   קיימת   ועדת שרים   כזו ,   שכוננה   על   פי   חוק השב"כ .   גם   כאן   החוק   הוא   שכפה   על   הממשלה   למנות   ועדה כזו ,   הכוללת   את   ראש   הממשלה   וחמישה   חברים   נוספים . כעת   אנו   עובדים   מולה   בעניין   תקנות   וכללים   שצמודים לשב"כ .   לכן   הצענו   שוועדה   זו   תעסוק   גם   ב"מוסד"   ובאמ"ן . ועדה   כזו   תמנע   מהממשלה   את   ההתחמקות   מהעיסוק במודיעין   ארוך   הטווח ,   בבניין   הכוח   ובגיבוש   סדרי   העדיפויות . גם   בסוגיית   המל"ל  ( המועצה   לביטחון   לאומי -  (   כבר   יש חוק   מל"ל   שמונח   לפתחנו ,   ואנחנו   נקדמו   כנדרש .   החוק אמור   להעניק   למל"ל   מעמד   אחר   וסמכויות   אחרות ,   ולהעבירו מבחינה   פיזית   לתוך   משרד   ראש   הממשלה . מה   היו   מסקנות   הוועדה   על   תפקודה   של   יחידת ההאזנות ?  איך   אתם   רואים   את   המשך   פעילותה לנוכח   הכשל   המודיעיני   שמצאתם   במהלך   מלחמת עיראק ? היו   שני   נושאים   שהם   לא   בגדר   שינוי   שיטה   או   שינוי הממשק   שבין   הדרג   המדיני   למודיעיני ,   אלא   בקיומם   ומיקומם של   שני   ארגונים   גדולים .   ובשניהם   נזהרנו   מאוד .   הראשון הוא   שאלת   מיקומו   של   פיקוד   העורף :   האם   יש   לקבוע   את מקומו   במשרד   הביטחון ,   בתוך   צה"ל ,   ושמא   במשרד   לביטחון פנים ?  הנושא   האחר   הוא   רשות   הסיגינט   הלאומית .   רשות כזו   כבר   קיימת   למעשה ,   בדמותה   של   יחידת   . 8200   והשאלה שעמדה   לפתחנו   הייתה ,   אם   יש   מקום   להפוך   יחידה   זו , שאין   חולק   על   רמתה   המקצועית   הגבוהה ,   לרשות   מודיעינית נפרדת ,   כפי   שמקובל   במדינות   אחרות   כמו   ארצות   הברית ובריטניה . המסקנה   הבסיסית   שהגענו   אליה   הייתה   שבשני   המקרים המבנה   הנוכחי   איננו   הנכון   ביותר .   פיקוד   העורף   צריך   להיות במשרד   לביטחון   פנים .   ומבנה   שירותים   נכון   מחייב   את קיומה   של   רשות   סיגינטית   לאומית   שאינה   נתונה   בפיקוד הצבא .   במבנה   הקיים   היום   יש   בלי   ספק   פגם :   מצד   אחד , יחידת   הסיגינט   הקיימת   משמשת   בפועל   כיחידת   סיגינט לאומית ,   ואליה   מנותבים   כוח   האדם   האיכותי   ביותר   ומשאבים כספיים   גם   יחד .   מצד   אחר ,   יחידה   זו   כפופה   למטכ"ל , לשיקוליו ,   למשימותיו   ולתקציבו .   כלומר   קיימת   סכנה שצורכי   הצבא   והמודיעין   הצבאי   יקבלו   עדיפות ,   שמשמעותה הפיכת   8200   ליחידת   סיגינט   צבאית   ולא   לרשות   סיגינט לאומית . ואולם   בשני   המקרים   שלעיל   הועלתה   הטענה   שקריעת יחידות   אלה   מצה"ל   והעברתן   למקומן   הטבעי   עלולה   לגרום לקשיים   רבים ,   בין   השאר   בנושא   זרימת   כוח   האדם   או מבחינות   תקציביות .   ומאחר   שלא   היה   ביכולתנו   לערוך בדיקות   היתכנות   מקיפות ,   נזהרנו   מהמלצות   חד-משמעיות . בעניין   פיקוד   העורף ,   נמנענו   מהמלצה   והסתפקנו   בהתרשמות שמקומו   הנכון   הוא   במשרד   לביטחון   הפנים .   בנושא   8200 המלצנו   על   הקמת   ועדה   מקצועית   שתכלול   נציגי   כל השירותים   המרכזיים :   אמ"ן ,   מוסד ,   שב"כ   והמועצה   לביטחון לאומי .   זו   תהיה   ועדה   שתבחן   שלוש   חלופות :   האחת ,   מהפכה מתונה   שבה   תושאר   היחידה   בצה"ל ,   אולם   תמונה   לה   מעין מועצת   מנהלים   חיצונית   שייכללו   בה   נציגי   אמ"ן ,   המוסד , השב"כ   והמל"ל ;  ואשר   תקבע   את   הצי"ח   ותתווה   את   סדרי העדיפויות   בבניין   הכוח   והיכולות לטווח   ארוך . השניה :   הוצאת   היחידה   מצה"ל והפיכתה   לרשות   סיגינט   לאומית כמקובל   במדינות   המערב . השלישית :   השארת   המצב   הקיים על   מעלותיו   וחסרונותיו . אני   אישית   נוטה   לחלופה   הראשונה ,   כלומר   השארת   היחידה בצה"ל   ומינוי   מועצת   מנהלים   חיצונית   שתביא   לידי   ביטוי את   הצרכים   הלאומיים .   לשמחתי   שמעתי   מכמה   ראשי   אמ"ן לשעבר ,   שאפשרות   זו   מקובלת   אף   עליהם . כעת ,   על   מי   מוטלת   האחריות   להביא   את   המלצות הוועדה   לכלל   מימוש ?  האם   זה   המבחן   האמיתי של   הוועדה ? נכון ,   אבל   לא   רק   שלנו .   זה   גם   המבחן   של   המערכות ,   זה המבחן   של   קהילת   המודיעין   כולה ,   זה   המבחן   של   הממשלה וזה   המבחן   של   הציבור . לנוכח   ההתנגדות   להמלצות   הוועדה   ולמסקנותיה , מה   יקרה   להיערכות   מדינת   ישראל   לאיומים   קיומיים בעתיד ,   אם   המלצותיכם   לא   יצאו   אל   הפועל ? אם   לא   יהיה   שידוד   מערכות   במערך   המודיעין ,   אני   אומר לך   באופן   חד-משמעי   שאנחנו   עלולים   להיות   מופתעים בנושאים   המאיימים   על   עצם   קיומה   של   מדינת   ישראל . לשמחתי ,   בדבריו   בעיתון   הודה   ראש   אמ"ן   בפה   מלא   באחת המסקנות   העיקריות   שהצגנו :   שהיערכותנו   הנוכחית   אינה מספיקה   על   מנת   להבטיח   התרעה   מודיעינית   על   התפתחותו של   איום   גרעיני   במדינות   האזור . אני   כבר   מזהה   הטמעה   מסוימת   של   מסקנות   הדוח   באופן הידרשותם   של   שירותי   המודיעין   לנושאים   השונים   -   שינוי מבורך   בכיוון   שהוועדה   הפנתה   אליו . קבענו   יום   עיון   מיוחד   שייערך   בעוד   כחודש   ובו   יידונו ההמלצות ,   המסקנות   וקידומן   גם   בחקיקה ,   בשיתוף   המועצה לביטחון   לאומי .   ביום   העיון   הזה   ישתתפו   גם   פנלים   של מומחים   ובכירי   מערכת   המודיעין   לשעבר ,   בכירים   בהווה וגם   מומחים   חיצוניים   במחקר   ובאקדמיה .   זאת   מתוך   המגמה הכללית   לבחון   כיצד   אנחנו   ממשיכים   ליישם   את   ההמלצות . גם   סיכמתי   עם   ראש   הממשלה   על   קידום   משותף   של   מקצת ההמלצות ,   ובקרוב   תיערך   פגישה   נוספת   בינו   ובין   הוועדה בנושא . האם   נוכל   לקדם   את   כל   ההמלצות   או   את   רובן ?  אינני   יודע . איש   אינו   יודע   לאן   מועדות   פני   המערכת   הפוליטית ,   ואם איננו   עומדים   אולי   לפני   בחירות   חדשות   בקרוב . אלמלא   קרה   מה   שקרה   מול   ארצות-הברית ובריטניה ,   אפשר   שבתוך   זמן   לא   רב   היינו מופתעים   מאיום   גרעיני   בלי   שתהיה   לנו התרעה   מוקדמת   מדויקת   ומבוססת   דיה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר