היום שאחרי ערפאת

עמוד:24

24 היום שאחרי ערפאת הסתלקות ערפאת קרוב לוודאי שתביא לידי הגברת תהליכי ההתפוררות בחברה הפלסטינית . ישראל לא תצא נשכרת מהיעדר הנהגה פלסטינית אפקטיבית ד"ר שמואל בר מזרחן מהו "עידן ערפאת ? " במשך   שנות   דור   ממלא   יאסר ערפאת   תפקיד   מרכזי   -   סמלי ומעשי   כאחד   -   בפוליטיקה הפלסטינית .   במישור   הסמלי , ערפאת   מייצג   בעיני   עמו הישגים   כלל-לאומיים   חשובים : הייצוג   העצמאי   הפלסטיני , תמיכה   בין-לאומית   ומאבק בישראל .   אולם   בו   בזמן   הוא מסמל   את   ה"מגזר"   של   פליטי , 48   שביטויו   המובהק   הוא התביעה   לזכות   השיבה . באמצעות   נכסיותו   המדינית ,   השכיל   ערפאת   להפנים   את האינטרס   של   "מגזר   " 48   גם   בדעת   הקהל   של   ציבור   תושבי השטחים .   אמנם   במהלך   האינתיפאדה   הראשונה   הצמיחו תושבי   השטחים   "גיבורים   מקומיים"   המייצגים   את האינטרסים   המובהקים   שלהם   ונרא ה   שצומח   נרטיב   של ה"פ נים"   הדוחק   הצדה   את   "בעיית   " 48   הבלתי   ניתנת   לפתרון . ואולם   אחרי   הסכמי   אוסלו   חזר   הנרטיב   של   ה"חוץ"   ודחק הצדה   את   הנרטיב   ההולך   ומתגבש   של   ה"פנים   . "   במישור המעשי ,   ערפאת   הוא   המכריע   באש"ף   וברש"פ ,   והיעלמו ( אין   הכוונה   למצב שבו   ערפאת מגורש   מהשטחים , שכן   אז   השפעתו בשטח   עשויה   אף לגבור )  ייצור   חלל שלטוני   מעשי   שאין   לפלסטינים   דפוסים   זמינים   ובדוקים למלאו . המנהיגות   הפלסטינית   הקיימת   נחלקת   ל"דור   מייסדים"   של ה"חוץ )  " בירות / תוניס )  ול"משמרת   צעירה"   של   ה"פנים" ( בוגרי   האינתיפאדה   הראשונה   ובתי   הכלא   הישראליים . ( ניתן   גם   להבחין   בזיקות   אידאולוגיות   לפת"ח ,   לזרמים האסלאמיים   או   לאחרים   או   בזיקות   לגורמי   חוץ   ערביים ומערביים .   ככלל ,   לעומת   "דור   המייסדים , "   הנהגת   הצעירים היא   מבוזרת   ביותר ,   בלא   היררכיה   כוללת   ומכאן   -   יותר " דמוקרטית . "   עם   זה   ה"דמוקרטיה"   הפלסטינית   הפורמלית המגולמת   במועצה   המחוקקת   והחברה   האזרחית   החילונית ( אקדמאים ,   חילונים   השואפים   לחברה   דמוקרטית   ומודיםמי   בפה   מלא   ומי   בחציו   -   שהם   מעדיפים   להידמות   לישראל יותר   מלמדינות   ערב )  אינה   גורם   חשוב   במאזן   הכוחות , והשפעת   חברי   המועצה   בשטח   מועטה . מעטים   נשארו   מאבות   המייסדים   של   פת"ח / אש"ף ,   וחוץ מערפאת   אין   בהם   דמויות   בעלות   שיעור   קומה   מנהיגותי או   שליטה   במוקדי   כוח   בשטח .   יש   אפוא   מקום   לטענה שעם   הליכתו   של   ערפאת   תרד   מהבמה   הפוליטית   גם " המשמרת   הוותיקה"   של   התנועה   הפלסטינית "   . חילופי משמר"   אלה   מסמנים   גם   את   העברת   הלפיד   למנהיגי   "פנים , " שכן   אין   ל"חוץ"   דור   המשך   הפועל   בשטח .   אולם   גם   ל"פנים" הצעיר   אין   הנהגה   כלל-לאומית .   הגם   שבאינתיפאדה   הראשונה בלטה   תופעת   הנהגות-על   של   ה"פנים"   של   אזורים   שונים , " הצנחת"   הנהגת   תוניס   לשטח   החלישה   הנהגות   אלה , ומדיניות   ערפאת ,   בשילוב   צעדי   הביטחון   של   ישראל   ובראשם הניתוק   בין   הגדה   המערבית   לעזה ,   הכתרים   והסגרים ,   תרמה לתהליך   האטומיזציה   של   השטח . מה למחרת ? לא   צפוי   שערפאת   יכתיר   יורש ,   וגם   אם   יהיה   חולה   מאודאמנם   בכירי   הרשות   ייערכו   כדי   לשמר   את   מעמדם   ואת מנופי   השליטה   שלהם ,   אך   ייזהרו   שלא   להצטייר   כמזדרזים לעוט   על   השלל ;  עם   מות   ערפאת   הם   ישתדלו   ליישם   תהליך ירושה   תקין ,   אך   בד   בבד   ידעו   שזהו   מהלך   פורמלי   גרידא וייערכו   למאבק   הירושה   האמיתי .   רבים   הסיכויים   שמתוך הריק   המנהיגותי   ידרוך   כוכבם   של   "סוסים   שחורים , "   קרימנהיגי   הדרג   השלישי   של   "הנהגת   הפנים , "   שאינם   מוכרים כיום   ברמה   הלאומית   והעשויים   להיות   עמוד   השדרה   של מנהיגות   רב-קוטבית   בעתיד . הזרם   האסלאמי ,   גם   אם   אינו   מייצג   יותר   מ30-   אחוזים מהציבור ,   מהווה   "מדינה   בתוך   מדינה"   ברשות   הפלסטינית וזוכה   להערכה   נרחבת   בציבור   ככוח   יעיל ,   ממושמע ,   מאורגן ו"נקי"   יחסית   מהשחיתות   שפשתה   בכל   דרגי   הרשות הפלסטינית .   אם   לא   תתפוס   הנהגה   נחושה   את   מקומו   של ערפאת   עלול   החמאס   להיוותר   כגורם   הפוליטי   היחיד   שיש לו   שליטה ,   כיוון   ומנופים   זמינים   לכבוש   את   הציבור . חילופי   הדורות   בהנהגה   הפלסטינית   ומשבר   הלגיטימציה הצפוי   של   מנגנוני   הרשות   הפלסטינית   עשויים   לחולל   תסיסה בקרב   הציבור   הפלסטיני .   הפלסטינים ,   יותר   מכל   עם   ערבי אחר ,   נגישים   לנהגים   דמוקרטיים   וחוו   את   פעולתם   בישראל ( גם   אם   לא   הוחלו   עליו   במישרין , (   והם   עשויים   לרצות לחקותם .   אולם   בהיעדר   "חברה   אזרחית"   מגובשת   שתנתב את   התסיסה   ליעדים   דמוקרטיים ,   יהיה   הזרם   האסלאמי , ובראשו   החמאס ,   הנהנה   העיקרי . לא   הכרחי   שכל   תפקידיו   של   ערפאת   -   הרשמיים   והבלתי רשמיים   -   ימולאו   מיד   עם   מותו   בידי   אדם   אחד   או   בכלל . כבר   היום   גורמים   בכירים   ברש"פ   מזכירים   את   שיטת ה"טריומווירט"   כפתרון   אפשרי .   אולם   עם   הסתלקותו   של ערפאת   ייתכן   שיאבד   כלח   על   המבנה   הנשיאותי   של   המשטר הפלסטיני ,   התפור   על   פי   מידותיו .   חברי   ההנהגה   יעדיפו לבחור   לנשיא   אדם   שכוחו   בסמליותו ,   אך   הוא   נעדר   סמכות , כחלק   ממהלך   להעברת   מרכז   הכובד   לראשות   הממשלה ולהנהגת   שיטת   ממשל   פרלמנטרי .   יש   מקום   להניח   שתפקיד ראש   אש"ף ,   המסמל   ערכים   ותפיסות   שמאבדים   את   תוקפם בהדרגה ,   ייאבד   אף   הוא   את   חשיבותו .   נוסף   על   כך   יהיה קשה   "להוריש"   את   התפקיד   ה"צבאי"   של   ערפאת ,   שכן   לא קיימת   היררכיה   מסודרת   שניתן   להכפיף   ליורש . במישור המעשי , ערפאת הוא המכריע באש"ף וברש"פ , והיעלמו ייצור חלל שלטוני מעשי שאין לפלסטינים דפוסים זמינים ובדוקים למלאו * מסמך זה הוא תמצית של דוח צוות חשיבה שהוכן לקראת כנס הרצליה הרביעי איור יצחק ברזילי

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר