המודיעין האמריקני/כורדי בצפון עיראק

עמוד:14

הצבא העיראקי ערב   המלחמה   היה   בצפון   עיראק   כוח   שהיקפו   דיוויזיית שריון  ( משה"ר , (   דיוויזיית   חי"ר   וכן   שתיים   או   שלוש   חטיבות הגנה   מרחבית  ( הגמ"ר )  עצמאיות   וכוחות   תותחנים   ונ"מ כולל   טק"א ,   ובסך   הכול   כ135-   אלף   חיילים   וכמה   מאות טנקים ,   נגמ"שים   וארטילריה   נגררת .   דיוויזיית   השריון " נבוכדנצאר"   של   המשה"ר ,   עם   כמה   יחידות   של   "משמר הרפובליקה   המיוחד , "   היו   אמורים   להגן   הגנה   נקודתית   על מוסול   ועל   כירכוך   ועל   שדות   הנפט   שלהן .   דיוויזיית   הרגלים של   הצבא   'הרגיל'   והחטיבות   העצמאיות   היו   פרוסות   במתחמי הגנה   קוויים   מבוצרים   "ידנית"   לאורך   קו   המגע   עם   המובלעת הכורדית   ובעומקו .   הקו   הזה   התבסס   בעיקר   על   המכשול הקרקעי   של   הנהרות   -   זב   אל   כביר   וזב   אל   זע'יר   -   והיה מעובה   בייחוד   סביב   לגשרים   ולמעברים   שעל   נהרות   אלה וסביב   לצמתים   מרכזיים   בדרכים   שבאזור תיכרית-כירכוך-מוסול .   השטח   שלפני   מתחמים   אלה ,   לאורך הנהרות   וסביב   הגשרים   וצומתי   הדרכים   העיקריים ,   היה ממוקש   בצפיפות   מיקוש   מעורב ,   נ"א   ושריון . ועוד   זאת :   כחודש   לפני   המלחמה   העביר   סדאם   קבוצות גדולות   של   "פידאין   סדאם"   ומיליציות   של   מפלגת   הבעת' מהאזור   השיעי   בדרום   עיראק   למוסול   ולכירכוך   ולשטחים שביניהם ,   כדי   להבטיח   לעצמו   כוח   נאמן   שיילחם   בשיטות גרילה   כשיתמוטט   הצבא .   סדאם   לא   סמך   כנראה   על   ה"ג'אש" הכורדיים   שהיו   לו   באזור   והוא   העביר   מאות   מהם   לאזור השיעי . הכורדים   טוענים   כי   סוכני   שירותי   המודיעין   העיראקיים פעלו   בכל   העת   במובלעת   הכורדית   ואף   ביצעו   מפעם   לפעם פעולות   חבלה .   בתקופה   שהייתי   שם   נתפסו   לא   מעט עיראקים   שמוצאם   ערבי   וכורדי ,   שהיו   לטענת   שירותי הביטחון   הכורדיים   סוכנים   של   סדאם .   נוסף   על   כך   היה   זרם עריקים   עיראקיים   דליל   -   בין   חמישה   לעשרה   בכל   יום בשבועיים   שלפני   המלחמה .   מחקירתם   עלה   שמורל   הצבא הרגיל   נמוך   מאוד ,   שיש   פעילות   התחפרות   לא   יסודית   וכי סדאם   מזיז   מבלי   הרף   את   יחידות   המשה"ר   ממקום   אחד למשנהו .   עוד   עלה   מהחקירה   שאזרחים   ואנשי   צבא   חופרים בפקודת   המושל   תעלות   שטוחות   סביב   למוסול   ולכירכוך . בפקודת   סדאם   הוזרם   לתעלות   אלה   נפט   גולמי   שתוכנן להציתו   עם   תחילת   המלחמה .   העשן   השחור   והסמיך   שיפיק הנפט   הנשרף   נועד   לשבש   את   פעולת   החמ"ם   האווירי   ואת הכוונתו   מהקרקע .   נוסף   על   כך ,   עד   ליום   פרוץ   המלחמה ממש   המשיכו   סוכניו   של   סדאם   לבצע   טיהור   אתני   של כורדים   מכירכוך .   במקום   המשפחות   שעזבו   או   גורשו   יושבו משפחות   ערביות .   סוכניו   של   סדאם   המשיכו   גם   לגייס כורדים   ל"ג'ייש   אל   קודס"   שהיה   אמור   להילחם   לצד הפלסטינים   במסגרת   האינתיפאדה . מההכנות   הלא-יסודיות   שעשו   העיראקים   למלחמה  ( כולל הכנה   מרושלת   של   חבלות   בשדות   הנפט   ובמתקני   הזיקוק ) ומהיעדר   התבצרות   של   ממש   בקו   החזית   הראשון ,   עלו   שתי מסקנות :   סדאם   וראשי   צבאו   אינם   חוששים   ממתקפה אמריקנית   בצפון   ולכן   הם   מזניחים   את   האזור ;  לחלופין , סדאם   הבין   מראש   שאין   לצבאו   סיכוי   במלחמה   פרונטלית עם   האמריקנים   ובעלי   בריתם   ולכן   בתקופה   שלפני   המלחמה התמקד   בהיערכות   להשהיית   הכוחות   האמריקניים   ולעיכובם בתקווה   שאולי   תחול   לפני   המלחמה   או   במהלכה   תפנית לטובתו   בזירה   הבין-לאומית .   ועוד ,   הוא   השקיע   מאמץ   ליצור תנאים   לניהול   מלחמת   גרילה   והקזת דם   מהכוחות   האמריקניים   במהלך המלחמה   וב"יום   שאחרי . "   יעד אסטרטגי   שלישי   שלו   היה   להחזיק זמן   רב   ככל   האפשר   את   ציר תיכרית-מוסול-הגבול   עם   סוריה , שיהיה   פתוח .   זאת ,   כדי   שהוא ומשפחתו   ובכירי   הממשל   העיראקי יוכלו   לנוס   דרכו   לסוריה   אחרי שייכבשו   בגדד   ותיכרית .   יש   לזכור שהקטע   הדרומי   והמרכזי   של   הגבול עם   סוריה   היה   מסוכן   מאוד   למעבר לנוכח   שיתוף   הפעולה   של   ירדן   עם ארצות-הברית .   טורקיה   וסוריה שבצפון   התנגדו   למלחמה   ולכן   קטע הגבול   עם   סוריה   הסמוך   למפגש הגבולות   טורקיה-סוריה-עיראק   היה בטוח   הרבה   יותר . המודיעין העיראקי למודיעין   העיראקי   היה   מידע   טוב למדיי   על   מה   שקורה   בשטח .   ואולם הערכות   המצב   שלו   על   הזירה הבין-לאומית   היו   גרועות ,   בעיקר משום   שאנשיו   פחדו   לחלוק   על הערכות   סדאם   שלא   היה   מרוכז בהכנות   למלחמה   והאמין   בקונצפציה שבנה   לעצמו . התקדמות הכוחות האמריקניים לעבר בגדד ומהלכי הנגד העיראקיים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר