|
|
עמוד:173
במקרים מסוימים ( כדוגמת התל"ן ) ההנחיות בחוזרי המנכ"ל אף תרמו להעמקת אי–השוויון . דוח שהוגש לוועדת הכספים של הכנסת בספטמבר 2006 התמקד בהשלכותיהם של תשלומי ההורים על אי–השוויון בחינוך . הדוח קבע כי " משרד החינוך אינו מנהל מעקב מרוכז אחר הפעלת תל"ן במערכת החינוך . אף שבתקנות חינוך ממלכתי ובחוזרי מנכ"ל משרד החינוך מפורטת שורה ארוכה של הנחיות בכל הקשור להפעלת תל"ן , מניתוח של ממצאי המחקרים האחרונים שנערכו בנושא זה ושל ממצאי ביקורות שערך משרד מבקר המדינה בשנים האחרונות עולה תמונת מצב של חריגות רבות מהוראות הקבועות בתקנות ובחוזרי המנכ"ל ולעתים אף של חוסר מודעות לקיום הוראות" ( ההדגשות במקור . ( זאת ועוד , בחוזרי מנכ"ל רבים שהתפרסמו ב15– השנים האחרונות אפשר למצוא ריבוי של הנחיות אינסטרומנטליות , שאמורות לכוון את העשייה של דרגי השדה בשורה ארוכה של מקרים . מגמה זו עלולה לדכא יוזמות חינוכיות של מחנכים ואף להקשות עליהם בבניית תכניות חינוכיות קוהרנטיות . גם ריבוי התקנות והנהלים שמציפים את השדה עלול , מבלי משים , להפוך את המחנכים למבצעים של תכניות מוכתבות מגבוה במקום לעודד אותם להיות בוני תכניות בעלי שיקול דעת . עיון בחוזרי המנכ"ל מעלה כי בצד הגודש בהנחיות האינסטרומנטליות המופיעות שם , ניכרים גם שני חסרים מהותיים : העדר הסדרה חוקית מחייבת לנציגויות ההורים ( ועד הורים כיתתי , ועד הורים בית–ספרי , ועד הורים עירוני , ועד הורים ארצי ) והעדר התייחסות לילדים הלא–יהודים הלומדים בגנים ובבתי הספר הממלכתיים–יהודיים . בסקירה זו הסתמנו שתי מגמות בולטות בסוגיית הקשר שבין משפחות הילדים לבין הממסד החינוכי . האחת מתמקדת בפלורליזם ובמתן בחירה להורי הילדים , ובתוך כך במתן מנדט למשפחות להשפיע על המעשה החינוכי . השנייה מבליטה את נסיגת המדינה ממחויבותה כלפי הילדים ומשפחותיהם . נסיגה זו באה לידי ביטוי בתקצוב שאינו הולם את המורכבות של מערכת החינוך וכן בהעדר אכיפה סמכותית של תקנות המדינה . נראה כי מערכת החינוך הציבורית בארץ לא הצליחה עד כה לבנות שותפות של ממש עם הורי הילדים , למען כל הילדים המתחנכים במדינת ישראל . בהקשר זה נראה כי נציגויות ההורים , במתכונתן הנוכחית , אינן מצליחות להשפיע על מדיניות משרד החינוך להבטחת הזדמנות שווה לילדים ולילדות הלומדים במערכת החינוך . אפשר לסכם ולומר שמעורבות הורים כשלעצמה אינה ערובה מספקת להבטחת רווחתם של כלל הילדים הגדלים במדינה . לשם השגת מטרה חשובה זו נדרש שילוב בין השקעה נאותה בילדים מצד המדינה , השקעה דיפרנציאלית הנותנת עדיפות ברורה לילדים שבאים משכבות סוציו–אקונומיות נמוכות , ובין שיתוף אמיתי של כל ההורים לטובת כל הילדים , ולא רק לטובת אלה ששפר גורלם להיוולד במשפחה מבוססת . סקירה היסטורית של הקשר בין הממסד החינוכי לבין משפחות הילדים ועיון בחוזרי המנכ"ל שאמורים לתרגם את החוקים למדיניות מנחה הובילו אותנו לניסוח ההמלצות הבאות : 100 תשלומי הורים במערכת החינוך — חלק א : ' הפערים בין הנחיות משרד החינוך ובין תמונת המצב בפועל , דוח שמוגש לוועדת החינוך של הכנסת , ספטמבר , 2006 נכתב בידי יובל וורגן : http : // www . knesset . gov . il / mmm / data / do
|
|