|
|
עמוד:134
חשיבותה של עבודת צוות רב-מקצועי בשותפות הורית , ויישומה בידי מנהל-מקרה המחקרים שהוצגו מעידים שהעדפת תכניות התערבות נתמכות אמפירית מביאה ליעילות בניצול המשאבים המופנים לחינוך המיוחד . כדי ליישם תכניות אלו בצוותים רב–מקצועיים שאינם אמונים על עבודה עם הורים נדרשת הכשרה והפעלה של מנהלי–מקרה — ( managers case ) אנשי מקצוע ייעודיים שתפקידם לגבש צוות של אנשי מקצוע והורים סביב דרכי עבודה משותפות ויעילות , לתמוך בעבודתם של המחנכים ובשיתוף הפעולה שלהם עם ההורים , לפתור עימותים ולאגם משאבים . הצורך במנהלי–מקרה הועצם מאז החל יישומו של חוק החינוך המיוחד , ב . 1999– מערכת החינוך קלטה — וממשיכה לקלוט — מספר גדול של מטפלים מתחומים שונים המופקדים על השגת המטרות של תכנית הלימודים האישית שנבנית לכל תלמיד . הוקם מערך רב–תחומי של שירותים רפואיים , טיפוליים וסוציאליים , לרבות טיפולים נלווים ( פארא–רפואיים ) של פיזיותרפיה , ריפוי בעיסוק , קלינאות תקשורת , טיפול במחול , טיפול במוזיקה , טיפול בתנועה , טיפול באמנות חזותית , טיפול בדרמה וביבליותרפיה . נקלטו גם מטפלים פארא–רפואיים ללא תעודת הכרה מטעם משרד הבריאות , המועסקים כעובדי הוראה ( לדוגמה , מטפלים העובדים באמצעות בעלי חיים . ( כל המטפלים נדרשים לפעול מתוך אמון וכבוד הדדי ולקיים שיתוף פעולה בין–מקצועי , אך אין די בהנחיה זו כדי להביא את הצוות להגדיר חזון משותף , שיגשר על פני גישות מקצועיות שונות ויפתור מחלוקות ויריבויות מושרשות . ניסיון של עשרות שנים בתחומי בריאות הנפש , שירותי הרווחה והחינוך המיוחד מלמד כי מצבים מסוג זה טומנים בחובם סכנה לבזבוז של משאבים ולטיפול לא מתואם ולא יעיל ;& Boyd , 1995 Pratt & Gill , 2005 ; Zetlin ) אליצור , 1996 ב ; . ( 2006 כינוס הכוחות השונים והפעלתם בעבודת צוות מתואמת ויעילה הם הבסיס לאיגום משאבים , אך קשה להשיג מטרה זו ללא מנהל–מקרה , שעליו מוטלת האחריות לגבש צוות ההולם את הצרכים המיוחדים של כל מקרה ולהנהיגו לקראת מימוש של חזון מקצועי משותף הנשען על קריטריונים מוסכמים . אולם לאור הגישות השונות הקיימות בשטח והנטייה הטבעית של כל מומחה להדגיש את תחום המומחיות שלו , היכולת להנהיג בשטח צוותים קטנים ולהגדיר חזון משותף נשענת על החזון והמנהיגות של המטה הבכיר . כפי שראינו במחקרים שבדקו תוצאות של תכניות התערבות שבוצעו במדינות שונות , קרה לא אחת שמשאבים יקרים בוזבזו על תכניות בלתי יעילות שבחר המטה המקומי . לפיכך אנו טוענים שכל עוד המטה הבכיר לא יוביל מדיניות המעדיפה תכניות נתמכות אמפירית ומפעילה שיקולים של עלות-תועלת בבחירת דרכי התערבות , יקשה על מנהליהמקרה להנהיג את הצוות בכיוון משותף . תפקיד מרכזי נוסף של מנהל–מקרה הוא לתאם את מערכת הקשרים הסבוכה בין ההורים לבין חברי הצוות הרב–מקצועי , שעובד כיום בעיקר ישירות עם הילד . ריכוז טוב של מקרה תורם לתקשורת בין הצדדים , מעלה את שביעות הרצון של ההורים ותורם לאיכות העבודה . ( Pratt & Gill , 2005 ; Zetlin & Boyd , 1995 ) ככל שיחסי השותפות בין המערכת החינוכית לבין הורים טובים יותר , כן גוברים הסיכויים להצלחתו של השילוב . ( Fox et al ., 2004 ) גם בנקודה זו נדרש משרד החינוך לשינוי מדיניות שכן חוק חינוך מיוחד אינו מחייב את הצוות החינוכי–מקצועי לשתף את ההורים בבניית התכנית החינוכית–הטיפולית . החסר הפורמלי
|
|