פרק 5: מערכת החינוך ומשפחות לילדים בעלי צרכים חינוכיים מיוחדים: בדיקת מצב והצעות לשינוי

עמוד:122

ונשירה מבית הספר ) באמצעות גורמי סיכון סביבתיים , כגון מוצא חברתי–כלכלי נמוך , הגירה ורמת קונפליקט גבוהה ( הקשורים לקשיים ביחסים בין בית הספר למשפחה , ( וגורמי סיכון תורשתיים , כגון קשיים בוויסות עצמי והפרעת קשב וריכוז , הקיימים בשכיחות גבוהה בקרב ילדים בעלי צרכים מיוחדים . המחקרים נערכו על ילדים מאומצים , משום שכך ניתן להפריד בין השפעה סביבתית לתורשתית . נמצא ש 3 % – מהילדים מגלים התנהגות עבריינית בהעדר גורם סיכון כלשהו ברקע , לעומת 6 % אחוזים מהילדים החשופים לסיכון סביבתי , ו 12 % – מהילדים החשופים לסיכון תורשתי . אולם כששני סוגי הסיכון פועלים במשותף , האינטראקציה ביניהם מתבטאת בכך ש 40 % – מהילדים מגלים התנהגות עבריינית . ממצא זה מעיד שילדים בעלי סיכון גנטי פגיעים במיוחד להשפעתה של סביבה לא מיטיבה , סביבה שלא זו בלבד שאינה עושה די כדי להעניק להם חינוך המותאם לצרכים המיוחדים שלהם , אלא שלעתים קרובות היא גם מנתבת אותם לכיוון בלתי נורמטיבי . הנקודה שאנו מבקשים להדגיש באמצעות נתונים אלו היא שילדים בעלי צרכים מיוחדים נפגעים באופן מיוחד כאשר הסביבה החינוכית אינה מתאימה לצורכיהם . ילדים אלו נמצאים בסיכון מוגבר להיכשל , ובגיל מאוחר יותר לנשור ממערכת החינוך . ראו לדוגמה את הנתון הבא : בעיות התנהגות והסתגלות לקויה בבית הספר הן שני גורמי סיכון מרכזיים המנבאים התנהגות אלימה ושימוש בסמים ובאלכוהול בגיל ההתבגרות . ( 2001 Webster-Stratton & Taylor , ) זאת ועוד , הערכת גורמי הסיכון בגיל שש , ואף קודם לכן , מאפשרת לנבא מי יהיו המתבגרים שבמהימנות של , 50 % יפתחו התנהגות אלימה . כלומר , אנו יודעים היטב מיהם הילדים שזקוקים לקבל מאיתנו מענה , מהו המענה הדרוש , ומהן התוצאות ההרסניות של חוסר התייחסות לצרכים שלהם מבחינה אישית ומבחינה חברתית . מחקרים שעסקו בתכניות התערבות מספקים עוד דרך להתבונן באינטראקציה הזאת , והפעם מהכיוון החיובי : נמצא כי השקעת משאבים כדי ליצור קשר טוב עם ההורים ולטפח עבודה משותפת של המשפחה והמחנכים תורמת תרומה גדולה במיוחד להסתגלותם הנפשית ולהישגיהם הלימודיים של ילדים בעלי צרכים מיוחדים . הממשק החיובי תורם להגשמת החזון החינוכי שהותווה לילד : ברמות הקלות יחסית של פגיעה תפקודית , החזון הוא להוביל את הילד לקראת השתלבות תקינה ועצמאית ככל האפשר במסגרות חברתיות נורמטיביות ; ברמות החמורות יותר של לקויות תפקודיות , החזון הוא לשלב היטב את הילד במסגרות מוגנות המעניקות לו תנאי חיים מכבדים ותומכי תפקוד . בדומה לתהליכי שיתוף הורים המתקיימים באוכלוסיות אחרות , התהליך של שיתוף הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים הוא מורכב ורב–ממדי . אין מדובר במשתנה דיכוטומי אלא ברמות שונות של יצירת מעורבות עם ההורים , שיתוף פעולה והעצמה ; Dunst , 1997 ; Elizur , 1996 ) אליצור , 1996 א . ( בשל השימוש הנפוץ והאופנתי במונחים של שיתוף והעצמה , חשוב להדגיש שכדי לדעת עד כמה תכנית מסוימת מאופיינת בשותפות הורית יש לבדוק אותה בהתאם לפרמטרים מוגדרים אופרציונלית של מעורבות , שותפות והעצמה . ( Boyd , Trivette , & Hamby , 2002 Bailey Jr ., 2001 ; Dunst , ) התכניות לסוגיהן השונים מבוססות על ההכרה בחשיבותו של שיתוף הפעולה עם ההורים , הכרה המכבדת את העובדה שהם ממלאים — וימשיכו למלא — את התפקיד המרכזי בכל הקשור לתהליכי החינוך של ילדיהם והטיפול בהם . המחקר התומך בטענה זו מאופיין בדרגת תחכום

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר