|
|
עמוד:74
מהמקובל בישראל , לפעמים אפילו מנוגדת לנהוג כאן . בחמש השנים הראשונות אחרי הקמתה קלטה מדינת ישראל כמיליון עולים — כ 40 % – יותר מכלל תושביה . רוב העולים בתקופה זו היו פליטי שואה מאירופה ועולים מארצות מוסלמיות . בשנות החמישים נקטה הממשלה מדיניות של " כור היתוך , " שכוונה ליצירת תרבות ישראלית חדשה בהשפעת האידאולוגיה הציונית . האידאולוגיה הציונית הייתה חילונית , ואף שהושפעה מהתרבות היהודית , היא כללה רעיונות אוניברסליים ומטרותיה היו שונות מאלה של המסורת היהודית הדתית . גישה בוללת ( אסימילטיבית ) זו חתרה ליצירת חברה שבה יש תוכן אחיד ומשותף לכל האוכלוסייה ( טל ובר , . ( 2010 בשנת 1953 חוקקה הכנסת את חוק חינוך ממלכתי התשי"ג , 1953– שהקנה להורים במגזר היהודי את הזכות לבחור את זרם החינוך שבו יתחנכו ילדיהם ( ממלכתי , ממלכתי–דתי , עצמאי . ( אלא שהחוק גם הפקיע למעשה מההורים את הזכות לקבוע , מעבר לבחירת הזרם שבו יתחנכו הילדים , באיזה מוסד חינוכי ספציפי הם יתחנכו ( נוי , . ( 1999 להחלטה זו היו ועדיין יש השלכות רבות על קשרי המשפחה עם מערכת החינוך . למדיניות השוויונית בחינוך היה מחיר , ומשפחות העולים — בעיקר אלה שעלו מארצות מוסלמיות — שילמו אותו : הן נאלצו לא פעם לוותר על הערכים והמנהגים של תרבות המוצא שאליה השתייכו . תפיסת " כור ההיתוך" שהכתיבה המדינה התעלמה מהרקע התרבותי של הילדים ומשפחותיהם . הציפייה מהעולים הייתה לתהליך מהיר של התנתקות מתרבות המוצא ומשפת המוצא , ולהחלפתן בתרבות ה"צברית" ובשפה העברית . תהליכים אלו תרמו לניכור בין הילדים להוריהם , ואף הגדילו את הריחוק בין הממסד החינוכי לבין ההורים העולים ( סבר , . ( 1999 הממסד ראה את עצמו מומחה לחינוך ילדים ותפס את הורי הילדים , בעיקר אלה שעלו ממדינות מוסלמיות , כחסרי מסוגלות לתמוך בלמידה של ילדיהם עקב דלות תרבותית–רוחנית והשכלה נמוכה . ההורים מצדם היו טרודים בקשיי פרנסה וקליטה בארץ , ותפסו את הממסד החינוכי כבקיא יותר מהם בחינוך הילדים . אולם היו גם עולים שתפסו את הממסד החינוכי כמי שגוזל ידיים עובדות מהמשפחה ומפריע ליכולתה לשרוד ( פרידמן , . ( 1990 , 1986 בשנות ה70– של המאה ה20– החלו להתפרסם דוחות על מצב החינוך בישראל , ומהם עלו פערים גדולים בהישגים בין ילדי העולים ממוצא מזרחי לבין ילדים ממוצא אשכנזי ( אדלר וסבר , ; 1984 סבירסקי , ; 2009 ואחרים . ( במקביל לכך התחילו להתפרסם מחקרים שהצביעו על קשר הדוק בין מעורבות הורים ( שהתבטאה בעיקר בעידוד הילדים ללמידה ) לבין ההישגים הלימודיים של ילדיהם Keith , 1986 ) בתוך טל ובר , . ( 2010 ההישגים הדלים של הילדים ממוצא מזרחי במערכת החינוך ופרסומם של מחקרים המצביעים על חשיבותה העליונה של מעורבות הורים בחינוך הביאו לשינויים במדיניות החינוך . כמה צעדים ננקטו לשם כך : אומצה מדיניות חדשה של אינטגרציה , ובשנת 1968 יושמה בחינוך היסודי ה"רפורמה . " במסגרתה נבנו חטיבות ביניים שהכילו כיתות מעורבות מבחינה עדתית , וכן אומצו המלצותיה של דינה פייטלסון , ( 1968 ) שחקרה לבקשת משרד החינוך והתרבות את נושא הקשר שבין בית הספר למשפחות הילדים . וכך , אחרי שנים של ניתוק בין המשפחות למערכת החינוך , החלו מחנכים רבים להשקיע מאמצים ניכרים בהידוק הקשרים עם ההורים ( פרידמן , . ( 1990 מאמצים אלה לא נחלו תמיד הצלחה , ואחת הסיבות לכך היא שלא ניתנה הכשרה לסגלי החינוך בנושא עבודה רגישת–תרבות .
|
|