פרק 1: מדיניות ממשלתית ותכניות התערבות בנושא מעמד הורים בתוך מערכת החינוך

עמוד:61

קדם–לימודיות ( Rimm-Kaufman & Pianta , 1999 ) נמצא כי יחסית לשני פרויקטים אחרים שאליהם הוא הושווה , פרויקט Head Start תרם ליותר מעורבות של סגלי החינוך בחיי המשפחות , וזאת עקב השכיחות הגבוהה יותר של הביקורים בבתי הילדים . אפשר להציע כמה משמעויות הנובעות מממצא זה , אך נזכיר כאן את זו שחשובה יותר לענייננו : הקשר בית-בי"ס , בגיל הרך ולאחריו , יכול לקבל משנה משמעות אם וכאשר מטרתו לא תהיה רק טיפוח ההישגים הלימודים של הילד אלא יצירת שינוי רחב יותר באופן שבו ההורים מנהלים את הורותם והמורים את כיתתם . יש לציין כי ברמה ההצהרתית דעה זו מקובלת על גורמים רלוונטיים במשרד החינוך , והדבר בא לידי ביטוי בהתבטאויות ופרסומים שונים הן של האגף לחינוך קדם–יסודי והן של אגף שפ"י . נזכיר למשל את הפרסום של אגף שפ"י שכותרתו " כל הגן במה — מקומה של הגננת בטיפוח רגשי–חברתי ובקיום יחסים איכותיים בגן הילדים" ( ארז , בינשטוק ולוקס , , ( 2005 המייחד פרק נפרד לחשיבות ולדרכי הניהול של הקשר בין הגננת לבין הורי הילדים . זאת ועוד , חוקרים ואנשי האגף לחינוך קדם–יסודי פיתחו במהלך השנים , או התאימו לנסיבות הישראליות , תכניות שונות שתכליתן קידום היחסים בין ההורים למערכת הגן . בין התכניות שנוסו : " הטף" ( פרופ' אבימה לומברד , ( " הורים" ( ד"ר אביה לוז , ( " פסיעות ראשונות" ( ד"ר דן קורן וד"ר קלודי טל , ( " אור" ( האגף לחינוך קדם–יסודי במשרד החינוך , ( ו"קט–גן" ( האגף לחינוך קדם–יסודי במשרד החינוך . ( אולם תכניות אלה יושמו בעיקר באזורי מצוקה ופריפריה ומתוך ראייה מניעתית–משקמת ( כלומר , ניסיון לשפר את נקודת הזינוק של הילד לחיים בכלל ולמערכת החינוך המוסדית בפרט , ( ולא נעשה בהם ניסיון כולל לעצב דפוס חדש של יחסים בין מערכת החינוך , בשלב הגן או לאחריו , ובין משפחת הילד המתחנך במסגרת זו או אחרת , לאו דווקא באזורי המצוקה והפריפריה . לסיכום האמור עד כה , נראה כי קיים בסיס ראשוני לטענה שהתערבות לחיזוק הקשר ביתבי"ס ( גן ) בגיל הרך עשויה לתרום לשיפור ארוך–טווח של הקשר בית-בי"ס , במיוחד אם ההתערבות שבוצעה בגיל הרך כללה ביקורי בית , נעשתה בידי סגלי חינוך שעברו הכשרה מתאימה לכך והייתה מותאמת לצורכי הקהילה שבה ההתערבות התקיימה ומתקיימת . סיכום במובנים מסוימים אפשר לתאר את הקשר השכיח כיום בין הורים לבתי הספר כקשר מסוג של " עוינות אוטיסטית : " בתי הספר לא ממהרים לחפש קשר עם ההורים , וההורים מצדם לא ממהרים לחפש קשר עם בית הספר . ( 2007 Green , Walker , Hoover-Dempsey , Sandler , ) אולם מגוון העדויות המחקריות התומכות בחשיבות הקשר הזה אינו מאפשר למעצבי המדיניות ולאנשי השטח להשאיר את המצב הנוכחי כמות שהוא . כי קיימת תמימות דעים בקרב חוקרים רבים שהשאלה העומדת כיום על הפרק אינה אם יש חשיבות לקשר בית-בי"ס אלא איך לקדם קשר זה באופן המיטבי . יחד עם זאת , קיימת גם הסכמה שכל דרך שתאומץ לקידום הקשר צריכה להיות מגובשת מתוך כבוד הדדי , בין שני הצדדים , ותוך כדי דיאלוג זהיר שנמנע מלגלוש להכתבה ( לעתים הדדית ) של צורת קשר כזו או אחרת .

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר