|
|
עמוד:51
לחשיבות הקשר עם ההורים אלא להפך — בהדגשת–יתר של המפגש איתם . דווקא בתי ספר שמודעים מאוד לחשיבות הקשר הורים-בית ספר עלולים להחמיץ את ההזדמנות של אסיפת ההורים , כי בדרכם לחתור להשגת קשר ישיר טוב יותר עם ההורים הם שוכחים את חשיבות הקשר תלמיד-הורים . לשון אחר , המפגש מתקיים עם ההורים וסביבם ולא עם התלמיד וסביבו . הבעייתיות הנעוצה באי–שילוב , או בשילוב לא נכון , של התלמיד במפגש הורים-מורה קשורה לשיח המתקיים בין המורה להורים , לעתים בנוכחות התלמיד . דיאלוג בין ההורים למורה מעביר את האחריות להתקדמות בלימודים או בהתנהגות מהמורה , ובעיקר מהתלמיד עצמו , אל ההורים , מפני שהם אלה שמקבלים את המידע והם אלה שאמורים " לעשות עם המידע הזה משהו . " לחלופין הציעו אלן וניירן ( 1989 ) לקיים אסיפת הורים משולשת תלמידהורים-מורה , שבמהלכה יפעלו המשתתפים כצוות עבודה ולא כגורמים מתחרים . על פי מודל זה התלמיד הוא ה"שחקן הראשי" באסיפת ההורים , החל מכתיבת ההזמנות , עבור דרך קביעת הנושאים שעליהם ישוחח המורה עם ההורים ( בתיאום מראש עם המורה ובהסכמה הדדית שמה שלא עולה לדיון נשאר באחריות מלאה של התלמיד , ( המשך בדיווח מילולי של התלמיד להורים על מצבו הלימודי בתחומים השונים , וכלה בתיאום עם ההורים והמורה מה יעשה כל אחד מהנוכחים כדי לשפר את מה שטעון שינוי ושיפור . בשנה"ל תשס"ב בוצע בישראל ניסוי ראשוני של דגם אחר לאסיפת הורים , שהושתת על העקרונות שהתוו אלן וניירן ( ראו ישראלאשוילי ולבבי , . ( 2002 ניסוי זה התחיל בדיאלוג בין הצוות המוביל את הניסוי לבין סגל המורים הרלוונטיים בבית הספר , ולאחריו הופעל דגם חדש של אסיפת הורים . הדגש בדגם החדש היה בהעמדת הילד — לא ההורים ולא המורה — במרכז ההתרחשות , לפני אסיפת ההורים ובמהלכה . המשוב לאסיפת הורים זו היה חיובי ביותר , הן מהמורים ( מילולי ) והן מההורים ( שאלון . ( למותר לציין כי אין לראות באירוע חד–פעמי זה מודל גורף לשינוי הנדרש בהתנהלות בתי ספר . יחד עם זאת , ניסוי זה המחיש שאפשר וצריך לחפש הזדמנויות שונות ל"חשיבה מחודשת" על אופן ההתנהלות של מצבים שונים בבתי הספר , כדי שיובילו להתקרבות ולא להתרחקות בין הסגל החינוכי להורי התלמידים ולתלמידים עצמם . מחיפוש הקשר האידאלי לחיפוש הצורך האינדיבידואלי בספרות המחקרית על קשר בית-בי"ס מופיע תיעוד של דוגמאות רבות לצורות הקשר האפשריות בין בית הספר להורים . בספרות הלא מחקרית קיימות דוגמאות אין–ספור ( ביום 25 . 1 . 10 למשל הופיעו בגוגל כ 1 , 170 , 000– קישורים למושג . ( parent-school collaboration מנץ ועמיתיו חיברו שאלון ל"הערכה רב–ממדית" של מעורבות הורים בבית הספר היסודי . ( Manz , Fantuzzo , & Power , 2004 ) השאלון מופיע בנספח 1 לפרק זה . ניתוח גורמים הצביע על שלושה תחומי–על של מעורבות הורים : קשר עם בית הספר , למידה בבית ומעורבות בנעשה בבית הספר . במעבר מהרמה הכללית לרמה המעשית מתברר כי ממד חשוב בניתוח הקשר בית-בי"ס ובעידודו קשור למאפיינים ולצרכים של ההורים : יש הורים הזקוקים להנחיה הורית ולסדנאות שיעזרו להם לרכוש כישורי הורות בסיסיים . אחרים זקוקים לתמיכה כספית או למידע כללי על התנהלות הילד בגן , ויש מי שזקוקים ( רק ) להצעת רעיונות כיצד לתרום להתפתחות מיטבית של הילד . ( Smith , Lapin & Finn-Stevenson , 2008 ) יש הורים
|
|