|
|
עמוד:36
. 1 פער בין ממצאי המחקר — שמהם עולה כי קשר חיובי בין ההורים למורים חיוני להתפתחות התלמיד והצלחתו — ובין המודעות אליהם בקרב אנשי השטח . . 2 דימוי שלילי של ההורים בעיני המורים . . 3 דימוי שלילי של המורים בעיני ההורים . . 4 פערים בהבנת המושגים "שותפות" ו"קשר . " . 5 אי–בהירות לגבי התחומים שבהם צריך להתקיים הקשר . . 6 חוסר מיומנות של מורים בניהול הקשר עם ההורים . . 7 העדר הזדמנויות ליצירת קשר חיובי בין הורים למורים . . 8 חיוניות ההגדרה של אחראי בית–ספרי לתיאום ותמיכה בקשר בית-בי"ס . . 9 הרגישות של דיאלוג בית-בי"ס כשמדובר בילדים בחינוך המיוחד . בסופה של הסקירה הנ"ל הוצע שהדרך ליצירת קשר חיובי בין הבית לבית הספר אינה יכולה להתבסס על המלצות ולקחים אוניברסליים ( בלבד , ( אלא מקבלי ההחלטות הרלוונטיים חייבים לדון בה מראש , ויש ליישמה בפועל אך ורק על בסיס של שיח משותף והדרגתי בין ההורים למורים ולמקבלי ההחלטות הקשורים למסגרת החינוכית המסוימת , שיח שיביא בחשבון את הנסיבות הלימודיות , החברתיות והקהילתיות של המסגרת החינוכית המסוימת שבה מדובר . כך למשל , הגדרת המושגים " קשר" ו"שותפות" אינה יכולה להיות כללית , וגם תהליך הטיפוח של תנאים המעודדים קשר חיובי צריך להיבנות תוך מודעות למאפיינים של כל הצדדים הנוגעים בדבר , בבית הספר המסוים . על פי אחת ההערכות , ( Castelli & Pepe , 2008 ) במהלך חמש–עשרה השנים האחרונות ( מאז בוצעה סקירת הספרות הנ"ל ) הוכפל מדי שנה מספר הפרסומים המדעיים העוסקים בנושא " מעורבות הורים" parental involvement ) או . ( family involvement נראה כי נתון זה מלמד לא רק על ההתעניינות הציבורית בנושא הנדון אלא , יותר מזה , על הצטברות ממצאים אמפיריים התומכים בטענה שלמעורבות ההורים בנעשה במסגרת החינוכית שבה לומד ילדם יכולות להיות השלכות מהותיות על תפקודו הלימודי והכללי ( ראו למשל . ( Dearing , Mayer , Kreider , & McCartney , 2005 Weiss , כך לדוגמה , בניתוח–על של 50 מחקרים שעסקו בסוגיה זו ( Hill & Tyson , 2009 ) נמצאו עדויות לתרומה ברורה של הקשר בית-בי"ס להישגים של תלמידים בחטיבות הביניים . דוגמה נוספת היא מחקר אורך שנערך במסגרת פרויקט רב–שנתי לטיפוח ילדים שמתקיים בשיקגו זה שנים רבות , ובו התברר שהערכת המורה את הילד בכיתה א' אכן מסבירה את הישגיו הלימודיים של הילד בגיל , 14 אך מעורבות ההורה בגן הילדים ( כפי שנמדדה באופן רטרואקטיבי ) מסבירה הצלחה אף לאחר מכן , במהלך הלימודים בבית הספר העל–יסודי . ( Miedel & Reynolds , 1999 ) לאור ממצאים אלה אין פלא שבמחקר שארגון יוניצ"ף ( UNICEF ) פרסם לאחרונה הוגדרה השותפות בין ההורים לסגל החינוכי כאחד משלושת המאפיינים המרכזיים של בתי ספר ( מכל העולם ) המוגדרים " ידידותיים לילדים" . ( Osher , Kelly , Tolani-Brown , Shors , & Chen , 2009 ) מהאמור עד כאן ברור מדוע בהקדמה לחוברת מיוחדת שעסקה בתכניות התערבות לקידום קשר משפחהבית ספר סיכמה לאחרונה כריסטנסון , מהחוקרות המובילות בעולם בתחום הקשר בית-בי"ס ,
|
|