|
|
עמוד:27
הערבית , החרדית וקבוצת העולים החדשים , בעיקר מחבר העמים ומאתיופיה . טענה מרכזית של הפרק היא שחרף מאמציה הרבים לא עלה עדיין בידי מערכת החינוך הציבורית בארץ לבנות שותפות מלאה עם כלל משפחות הילדים המתחנכים במדינת ישראל ועם קבוצות המיעוט השונות הקיימות בתוכה . תמונת המצב הישראלית הזאת דומה מאוד למציאות הקיימת ברבות ממדינות המערב , שבהן חיות בצד הקבוצה המרכזית קבוצות מיעוט גדולות המאכלסות את מערכת החינוך הציבורית בשיעור גדל ועולה . הפרק נסמך על החומר שליקטה הוועדה בנושא הרב–תרבותיות , ומדגיש את הצורך להשקיע מאמצים מיוחדים — ואף לפתח אסטרטגיות עבודה ייחודיות — כדי לשלב ולשתף משפחות מרקע תרבותי שונה במסגרות החינוכיות שבהן לומדים ילדיהן . כן הוא מבהיר כי לא ניתן להתעלם מן הצורך ומן הקשיים המתעוררים במפגש שבין אנשי החינוך למשפחות על רקע של שונות תרבותית , ערכים , עמדות ודפוסי גידול ילדים . . 4 ההסדרה המשפטית של קשרי הורים-מסגרות חינוך בגיל הרך : פרק זה מציג את הבסיס המשפטי להסדרת קשרי משפחה-מסגרות חינוך בגיל הרך . בפרק ארבעה נושאים מרכזיים : א . השפעת האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד על גיבוש הבסיס הנורמטיבי לעבודת הוועדה . ב . בחינת ההסדרים הקיימים במשפט הישראלי , בשלושה מישורים : חקיקה ראשית , פסיקת בתי המשפט , הנחיות מינהליות . ג . הסדרים שנקבעו במדינות אחרות בנושא קשרי משפחה-מסגרת חינוך . ד . כיווני חשיבה ראשוניים בדבר ההסדרה המשפטית הראויה של יחסי הורים-מסגרות חינוך בגיל הרך בישראל . במובחן מחקיקה הקיימת במדינות אחרות , בישראל אין ביטוי במסגרת חקיקה ראשית למדיניות התומכת במעורבות הורים ושיתופם . בפרק ניתנים נימוקים לקידום הצעה להסדרה משפטית ברורה , בחקיקה ראשית , של השותפות בין משפחה והורים לבין מערכת החינוך בגיל הרך . לצד ההצעה להסדרה חוקית של סוגיות הנוגעות לזכויות וחובות של ההורים והמשפחה , הפרק מביא הצעות נוספות שמטרתן קביעת הסכמות והסדרים לשיתופי פעולה בין המשפחה לבין מסגרת החינוך , למשל אמנה בית–ספרית כמסגרת המסדירה את היחסים בין המשפחה למערכת החינוך בהתאם למאפיינים הייחודיים של כל מסגרת חינוך ושל אוכלוסיית הילדים והמשפחה . . 5 הכשרה של עובדי מערכת החינוך לקשר ושותפות עם הורים ולהתערבויות פסיכוחינוכיות : הפרק עוסק בשני נושאים מרכזיים : א . סקירה של תכניות הכשרה לאנשי חינוך במהלך הכשרתם במכללות ובאוניברסיטאות , ( Pre-service ) בארץ ובמדינות אחרות בעולם . ב . סקירת השתלמויות בנושא של בניית שיתופי פעולה בין מסגרת החינוך למשפחה , השתלמויות שסגלי הוראה עוברים במהלך שנות עבודתם ( In-service ) במערכת החינוך בישראל . בפרק מובאים לדיון התכנים וההיקף של ההכשרה שמקבלים סטודנטים המיועדים לעבודה במערכת החינוך בארץ ( בתחום ההוראה , המינהל החינוכי והייעוץ החינוכי ) בנושא הקשר ומיומנויות העבודה עם הורים ומשפחות , ונסקרים ההבדלים הקיימים בין המוסדות השונים בתוך מדינת ישראל ומחוצה לה . בפרק ניתן חיזוק לחשיבות ההכשרה של פרחי ההוראה , מפני שהכשרה זו היא המניחה את הבסיס לתפיסה הערכית והמקצועית בתחום זה והיא זו שבונה יכולות וכלים רלוונטיים שהעובדים יוכלו
|
|