|
|
עמוד:26
ותכניות התערבות בנושא מעמד הורים בתוך מערכת החינוך" נכתב בידי פרופ' משה ישראלאשוילי . הפרק " קשרי משפחה-מסגרת חינוך במדינת ישראל : מבט רב–תרבותי" נכתב בידי דבורה פריד ופרופ' זאב צ'רלס גרינבאום . ד"ר תמר מורג כתבה את הפרק " ההסדרה המשפטית של קשרי הורים-מסגרות חינוך בגיל הרך , " ד"ר אסתר כהן כתבה את " הכשרה של עובדי מערכת החינוך לקשר ושותפות עם הורים ולהתערבויות פסיכו–חינוכיות , " ואת הפרק " מערכת החינוך ומשפחות לילדים בעלי צרכים חינוכיים מיוחדים : בדיקת מצב והצעות לשינוי" כתב פרופ' יואל אליצור . תמצית פרקי המסמך . 1 פרק המבוא כולל את הרקע התאורטי , הגדרות והנחות יסוד לעבודת הוועדה . הוא מביא את הגישות התאורטיות המרכזיות שעליהן התבססה הוועדה בכתיבתה : הגישה האקולוגית–התפתחותית והגישה של מניעת סיכונים להתפתחות הילד . כן מובאים בפרק סיכום הידע שנאסף מן השדה והצעות שהתקבלו מאנשי השטח שהופיעו בפני הוועדה . בפרק מוצגים גם דרך הפעולה של הוועדה , הסוגיות שבהן התמקדה , עיקר ממצאיה והמלצות מנומקות ליישום . . 2 מדיניות ממשלתית ותכניות התערבות בנושא מעמד הורים בתוך מערכת החינוך : בפרק זה שני נושאים מרכזיים : א . ניתוח המדיניות החינוכית בנושא קשרי משפחה-מסגרת חינוך במדינות שונות בעולם . ב . בחינת לקחים יישומיים ומחקריים מתכניות התערבות בגיל הרך שהופעלו במקומות שונים בעולם , בעיקר בארה"ב , ועסקו בשיפור הקשר בין ילדים בגיל הרך , משפחות ומערכת החינוך . מפרק זה עולה כי קיים בסיס ראשוני לטענה שהתערבות לחיזוק הקשר בית-מסגרת חינוך ( בית ספר או גן ) בגיל הרך עשויה לתרום לשיפור ארוך–טווח של הקשר בית-בית ספר , במיוחד אם ההתערבות בגיל הרך נעשתה בידי סגלי חינוך שעברו הכשרה מתאימה לכך והייתה מותאמת לצורכי הקהילה שבה התקיימה . עוד נקבע בפרק כי מגוון העדויות המחקריות התומכות בחשיבות הקשר כה גדול , שמן הסתם תהיה הכרה כללית , גם בקרב מעצבי המדיניות ואנשי השטח , שאי אפשר להשאיר את המצב הנוכחי במדינת ישראל כמות שהוא . יחד עם זאת , קיימת גם הסכמה שכל דרך שתאומץ לקידום הקשר צריכה להיות מגובשת מתוך כבוד הדדי ותוך כדי דיאלוג זהיר שיימנע מלגלוש להכתבה ( לעתים הדדית ) של צורת קשר כזו או אחרת . . 3 קשרי משפחה-מסגרת חינוך במדינת ישראל : מבט רב–תרבותי : מטרתו של פרק זה היא להציג את הנושא של קשרי משפחה-מסגרת חינוך מנקודת מבט רב–תרבותית , תוך התמקדות בחברה הישראלית . בפרק שלושה חלקים עיקריים : א . מושגים מרכזיים בשיח הרב–תרבותי במערכת החינוך . ב . קשרי משפחה-מסגרת חינוך בקרב קבוצות מיעוט בישראל : תהליכים היסטוריים , חברתיים וסוציו–פוליטיים . ג . המלצות . הפרק מתאר את הגיוון הרב הקיים בחברה הישראלית על קבוצותיה ופלגיה השונים , ואת השפעתו של גיוון זה על מערך הקשרים המתקיימים בין הקבוצות השונות לבין מערכת החינוך . חלק מרכזי בפרק מתמקד בשלוש קבוצות גדולות הבולטות כיום בייחודיותן בחברה הישראלית :
|
|