|
|
עמוד:19
ושפירא מדווחים על כך שבנושא של מעורבות הורים בבית הספר , מנהלים מסגלים לעצמם סגנונות עבודה שונים , על פי הרקע והמוטיבציה של ההורה . מחקר אחר שנערך בבתי ספר יסודיים בישראל ( Addi-Raccah & Ainhoren , 2009 ) מדווח על כך שכשנדמה שלהורים יש הרבה כוח יחסית למורים בניהול העניינים בבית הספר , מורים מפתחים עמדות שליליות כלפי מעורבות הורים בבתי ספר , אך כשההורים נתפסים כשותפים לניהול , עמדות המורים הן חיוביות . במילים אחרות : מורים יראו מעורבות הורים בבית הספר כחיובית רק אם ההורים ייראו להם כשותפים למשימה ולא כבעלי כוח המאיימים על תפקיד המורה . לבנדה ( Lavenda , 2009 ) חקרה מעורבות הורים של כ 5 , 000– תלמידים בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים קהילתיים . ממחקרה עלה שככל שהמצב החברתי–כלכלי של המחוז שבו נמצא בית הספר היה גבוה יותר , כך הייתה מעורבות ההורים חלשה יותר . ממצא זה שונה מאלה של רוב המחקרים בעולם . את ההבדלים בין תוצאות מחקר זה לבין אחרים , של גולדרינג ושפירא למשל , ( 1993 ) אפשר לייחס לכמה גורמים , למשל לתפקיד הנבדק ( הורה או איש חינוך ) ולסוג בית הספר ( קהילתי או כללי . ( שאר ממצאי המחקר של לבנדה מאשרים מודלים קיימים של מעורבות הורים , במיוחד זה של וולקר ואחרים . ( Walker et al ., 2005 ) במדגם של לבנדה נמצא כי מעורבות ההורים גבוהה יותר ככל שהם חשים שיש להם המשאבים הדרושים להשקעה במעורבות , ככל שהם חשים רצויים בבית הספר , וככל שהם תופסים את התפקיד שלהם כמסייע לילדיהם במילוי משימותיהם בבית הספר . ממצאים אלו תואמים את אלה של רוזנבלט ופלד , ( Peled , 2002 Rosenblatt &) ולפיהם מעורבות ההורים הייתה גבוהה במיוחד כשהיה תואם בין ערכי ההורים לאלה של בית הספר . המחקרים שתוארו מצביעים על כך שקיימים סיכויים טובים להגברת מעורבות הורים בבתי ספר בחברה הישראלית אם הסגלים בבתי הספר ובגני הילדים ימצאו דרך לשתף את ההורים . אך הגברת מעורבות ההורים תלויה גם במאפיינים התרבותיים והקהילתיים של הורי הילדים . אדלר ( Adler , 1989 ) מתאר ריכוזיות של מדיניות חינוכית בשנים הראשונות למדינה ( בערך עד שנות ה70– של המאה הקודמת . ( לפי פרידמן ( 2010 ) שלטה באותה תקופה גישה של " דלת נעולה" כלפי הורים והונהגה מדיניות של " כור היתוך , " שהתבטאה בהתנערות מהבדלים תרבותיים ( כפי שמתארת רואר–סטריאר בסקירה שתקצירה מובא בנספח ב . ( ' לדברי חוקרים אלה התרחשו מאז אי–אלו שינויים : חל מעבר לגישה של ביזור סמכויות מסוים , נוצרה פתיחות כלפי הורים , והחלה הכרה בהבדלים תרבותיים . ואף על פי כן , החוקרים שנזכרו טוענים ששינויים אלה הם חלקיים ושבריריים . פרידמן אף חושש מחזרה למדיניות של חוסר התחשבות בהורים . תהליכי הביזור וההכרה האלה מקבילים להתקדמות מסוימת שחלה בהישגים לימודיים בקרב כמה קבוצות אתניות . במיוחד נרשמה עלייה בהישגים אצל תלמידים שמשפחותיהם הגיעו מארצות צפון–אפריקה והמזרח התיכון בשנות ה50– וה , 60– ובקרב תלמידים ערבים . במגזר הערבי חלה עלייה בשיעורי הכניסה לבתי ספר תיכוניים , בזכאות לתעודת בגרות ובקבלה לאוניברסיטאות ומכללות . ( Mar'i , 1989 ; Adler , 1989 )
|
|