מבוא וסיכום: קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך (גן-ג׳)

עמוד:13

כלומדים וכבעלי יכולות חברתיות . ( social competencies ) הוועדה החליטה שלא לעסוק במסגרות המיועדות לילדים מתחת לגיל , 3 מפני שילדים בגילאים אלו נמצאים במסגרות שאינן בפיקוח משרד החינוך . לכן טווח הגילאים שאליהם התייחסה הוועדה הוא , 8-3 וזאת למרות העובדה שטווח רחב זה חייב התייחסות לשתי מערכות ארגוניות שונות , שאמנם נמצאות שתיהן בתחום אחריותו של משרד החינוך : מערכת גני הילדים ומערכת בתי הספר ( במיוחד כיתות א - ' ג . ( ' בחרנו להתייחס לילדים עד גיל , 8 כפי שמקובל להגדיר את הגיל הרך ברוב ארצות המערב . שתי ראיות מחקריות עיקריות תומכות בבחירה זו : א . נמצא כי יש השפעה חיובית למעורבות בגיל זה ( כפי שעולה למשל ממאמרה של בייטס , [ Bates , 2005 ] שסקרה מחקרים על שיתוף הורים בנעשה בגן . ( ב . אף על פי שמעורבות הורים בבית הספר הולכת ופוחתת ככל שילדיהם נמצאים בכיתה גבוהה יותר , הורים שמעורבים כבר כשהילדים בגיל הרך נוטים להמשיך להיות מעורבים גם בשלבים מאוחרים יותר של לימודי ילדיהם . ( Krieder , Simpkins and Weiss , 2006 Dearing , ) ד . גישות תאורטיות מרכזיות המתייחסות לחשיבות הקשר שבין המשפחה למסגרת החינוך ההנמקה העיונית לשיתוף משפחות במערכת החינוך מושתתת על שתי מגמות תאורטיות המהוות בסיס לתחומים רחבים של מחקר בפסיכולוגיה התפתחותית ובחינוך ואשר נחקרו בצורות שונות : התאוריה האקולוגית–התפתחותית , והגישה של מניעת סיכונים . התאוריה האקולוגית-התפתחותית הבסיס התאורטי העיקרי לקשר בין שיתוף פעולה משפחה-בית ספר ובין הישגיו והסתגלותו של הילד הוא הגישה האקולוגית–התפתחותית רבת–ההשפעה של ברונפנברנר . ( Bronfenbrenner , 1986 ) לפי גישה סביבתית ( אקולוגית ) זו , לסביבה שבה גדל הילד יש השפעה מכרעת על התפתחותו . יש לראות את הסביבה כמורכבת ממערכות הקשורות זו בזו . הסביבות העיקריות של הילד הצעיר בחברה הן משפחה ומסגרת חינוכית . ככל שמערכות אלה מספקות בעצמן הזדמנויות למידה והתפתחות לילד , התפתחותו תהיה יעילה יותר בתחומים קוגניטיביים , חברתיים ורגשיים . פיאנטה ו–ולש , ( Pianta & Walsh , 1996 ) סגינר ( Seginer , 2006 ) ודואנר ומיירס ( Downer and Myers , 2010 ) יישמו גישה זו ספציפית למקרה של יחסים בין משפחות לבתי ספר . התרומה הייחודית של הגישה האקולוגית–התפתחותית היא הטענה , שככל שהמערכות שהילד נמצא איתן במגע פועלות יותר בתיאום זו עם זו , כן ייטב להתפתחות הילד . חוסר תיאום או קונפליקט בין מערכות שונות של חיברות ( סוציאליזציה ) הילד , גם אם כל מערכת לבדה מתנהלת היטב , עלולים לגרום לתוצאות שליליות מבחינת התפתחות הילד . מנגד , מערכות שפועלות בתיאום זו עם זו — מחזקות זו את זו , ולכן השפעתן המצרפית על הילד תהיה חיובית וחזקה יותר .

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר