|
|
עמוד:ה
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה בשנת . 1959 חברים בה כיום 96 מדענים ומלומדים ישראלים מן המעלה הראשונה . חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , תשכ"א , 1961– קובע כי מטרותיה ומשימותיה העיקריות הן לטפח ולקדם פעילות מדעית , לייעץ לממשלה בענייני מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית , לקיים התקשרויות עם גופים מקבילים בחוץ לארץ , לייצג את המדע הישראלי בגופים ובאירועים מדעיים בינלאומיים ולהוציא לאור כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע . היזמה למחקר יישומי בחינוך הוקמה במטרה להעמיד לרשות מקבלי ההחלטות ידע מדעי עדכני ומבוקר העשוי לסייע להם במאמציהם לשפר את הישגי החינוך בישראל . נושאים שבהם עוסקת היזמה נובעים משאלות של מקבלי החלטות ונקבעים בעקבות התייעצויות עם בכירים במשרד החינוך ( משה"ח ) ועם בעלי עניין נוספים . היזמה פועלת בעיקר באמצעות ועדות תחום , ועדות נושא ומפגשים לימודיים . החוקרים המשתתפים בוועדות עושים את עבודתם בהתנדבות . את ועדת ההיגוי של היזמה ממנה נשיא האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים . היזמה הוקמה בשלהי שנת 2003 כמיזם משותף של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , משרד החינוך ויד הנדיב . יד הנדיב היא שהגתה את הקמת היזמה ואף מימנה את מרבית פעולותיה בשנים הראשונות . מראשית שנת 2010 פועלת היזמה בחסות מלאה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים . בקיץ תש"ע ( 2010 ) הוסיפה הכנסת תיקון לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , והסדירה את אופן ההתקשרות בין משרדי ממשלה המבקשים ייעוץ ובין האקדמיה . היזמה היא המאגדת את פעולות הייעוץ שהאקדמיה נותנת בתחום החינוך לממשלה ולרשויות שונות . שלוש הנחות עבודה עמדו בבסיס הקמתה של היזמה : ידע מתפתח בתחומי מחקר שונים , מחקר המוח עד חקר ביצועים , עשוי לתרום למחקר ולעשייה בחינוך . בתחום החינוך ובתחומים אחרים יש בישראל יכולות מחקר שניתן לכוונן לשיפור ההישגים בחינוך . הצבה של שאלות מחקר הנגזרות מסדר היום של מקבלי ההחלטות עשויה לעודד חוקרי חינוך להרחיב את פעילותם ליצירת ידע מועיל למעשה החינוכי , תוך שיתוף פעולה עם חוקרים מתחומי ידע אחרים . השקעה של מאמץ במתן תשובות לשאלות אלה עשויה להניב פיתוח של תאוריות וכלי מחקר חדשים , לקידומם של מערכת החינוך , של החינוך ושל מחקר החינוך . מקבלי החלטות בתחום החינוך , ממורים עד הנהלת משרד החינוך , ירצו להפיק תועלת מידע מוסכם ומבוקר שיועמד לרשותם , ואף לתרום מניסיונם המקצועי להתפתחותו של ידע כזה . הבחירה בשאלות שבהן תעסוק היזמה מתייחסת לערך המוסף שלה ואינה מיועדת לספק את המרכיב המדעי לכל החלטה בחינוך . הערך המוסף של היזמה נובע מכך שהנושאים שבהם היא עוסקת נגזרים משאלות של מקבלי ההחלטות , מן הרב–תחומיות של ועדותיה , מיכולתה לכנס ידע קיים ולהגיע לתמימות דעים על השלכותיו האפשריות , מתהליכי השיפוט שהיא מפעילה על התוצרים , מהקפדתה בנושאים של ניגוד עניינים וממחויבותה לפרסם ברבים את ממצאיה . מלבד הערך של הדיון המשותף יש לתהליך גם תוצרים מוחשיים : דוחות מימי עיון ומסמכים של ועדות המומחים . הקמת היזמה למחקר יישומי בחינוך נשענה על דוגמאות מארצות הברית וממדינות באירופה , שבהן התגייסו אקדמיות לאומיות למדעים לשיתופי פעולה למען קידום מערכת החינוך , תוך שילוב של למידה ממחקר ומניסיון קודם . התברר כי במדינות אלה קיימת , בתנאים מסוימים , זיקה בין שיפור הישגיהם החינוכיים של התלמידים ובין שימוש שיטתי של מורים , מנהלים וקובעי מדיניות בידע ובראיות שמספק מחקר מדעי .
|
|