|
|
עמוד:36
הגורם האנושי במודיעין ובהחלטות הדרג המדיני נחיק נבות * היום , עם כל הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר , עדיין אין תחליף לגורם האנושי בהקשר המודיעין , וחשיבותו ניכרת בסוכן המודיעין , בהערכת האויב ובהבנת האויב . חשיבותו אף עשויה להיות מכרעת בשלושת מרכיביה של תפיסת הביטחון הלאומי : מודיעין טוב שייתן התרעה ובזמן , יכולת הרתעה אפקטיבית למניעת מהלך התקפי של האויב ויכולת ההכרעה פתיחה היום , בבואנו לבחון את חלוקת המשאבים העומדים לרשות המודיעין , ניכרת הנטייה להשקיע אמצעים ומאמצי פיתוח בטכנולוגיות ובכלי שליטה ובקרה , המחייבים גם שינויי מבנה . היום יותר ויותר שמים דגש ונשענים על הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר - נטייה אולי טבעית בתרבות האנושית שלנו . אי אפשר להתעלם מהעובדה שישראל הקטנה באוכלוסייתה היא מהמדינות המובילות בעולם בתחום טכנולוגיות-העל . עובדה היא שחלק גדול מהיכולת הטכנולוגית , התוכנות עתירות החכמה - בית היוצר שלהן , " בתי הדגירה" ואולי נכון להגדירן כוורות הדבש - טופחו וגודלו ו"נרדו" בצה"ל . הרבה מיצוא הטכנולוגיות האלה , הן לתחום האזרחי והן לתחום הצבאי , מקורו בהשקעה בפיתוח מערכות לחימה לצה"ל . גם ארגון מחדש של מערכות צבאיות כמו האזרחיות הוא פרי יכולות תוכנות חכמות . אחת הסכנות שבהתפתחות זו היא ההמעטה בערך חשיבותו של הגורם האנושי . לכאורה יש כאן סתירה . אלמלא היכולת האנושית האינטלקטואלית המיוחדת שלנו - לעתים גם מכורח המציאות של עם שנתון במאבק לדורותיו - לא היינו מגיעים ליתרון יחסי כה גדול . בו בזמן , הנטייה הטבעית להישען על מערכות חכמות טעונה בסכנות גדולות של נתק מהשדה ומתחושת הגורם האנושי , מהיכולת להבינו ולהפעילו . נוצרה ציפייה שמערכות שליטה ובקרה "חכמות" יהיו על-אנושיות . כל עשייה היא מלחמת מוחות ובכל תחום , יהיה זה צבאי , מדעי , מדיני , כלכלי ורפואי במובנו הרחב ביותר . זהו סוד ההצלחה הישראלית בכל תחום מתחומי חיינו . למעשה נכון להגדיר זאת תוצאה של אין ברירה . כך זה היה ואולי עודנו , במלחמת הקיום היהודי בכל אתר ואתר - " להיות הכי טוב" מבטיח הישרדות . כך שרדו קהילות יהודיות וכך אנו שורדים ויכולים לכל תחרות . אלא שמתחייב מכאן תנאי חיוני לאין שיעור : ההכרה הבלתי פוסקת והבלתי מתפשרת ביסוד היסודות - הגורם האנושי , עוצמתו ומגבלותיו . זהו מוסד יסוד שלא השתנה . במאמרי זה בכוונתי לדון ברב-ממדיות של הגורם האנושי בהקשר המודיעין והביטחון הלאומי . מדובר בממד של סוכן המודיעין , בממד ההערכה הן מהצד האנושי שלנו ( מעריכים , מחליטים ) והן מהצד של הבנת האויב , וכן מדובר בממדים הקשורים להרתעה , להכרעה ולקבלת החלטות . הסוכן בשנת 1964 התלבטה קהילת המודיעין האמריקנית בשאלת חלוקת התקציבים והשקעת משאבים . בתוך כך הגיעו ארצה צוות של המוסד האמריקני וחבר ועדת המודיעין של הקונגרס האמריקני , כדי להציג לנו את השאלה כיצד לחלק את עוגת התקציב ? תשובתנו הייתה חד-משמעית : הגורם האנושי הוא המרכיב הבסיסי בעבודת המודיעין , הן באיסוף והן במחקר . התחום הרגיש באשר לגורם האנושי , בייחוד לנו שלא כשירותים זרים אחרים , היה תחום האיסוף , אולי על רקע מגבלת הפעילות בארצות היעד . הסוכן היה ועודנו המקור והנכס המודיעיני הבסיסי והחיוני במציאות שלנו . הוא המאפשר לנו קרבה מרבית , ישירה וחיה לליבת יעדי המודיעין שלנו . השירותים האמריקניים , לעומת זאת , נטו לראות בעוצמת הטכנולוגיות את הפתרון והמענה . ייתכן שהייתה להם סיבה טובה לכך , בשל היכולת העצומה שהתפתחה אצלם בתחום המודיעין החזותי והמודיעין האלקטרוני . הערכה המערכות המודיעיניות שלנו והמדיניות גם הן , נפגעו ונכשלו בשל אי-הבנת היריב ולפעמים אף בהיעדר מאמץ להבינו . אולי המקרה הקשה מכולם , אם כי לא היחיד בחומרתו , התרחש סביב הנשיא סאדאת ומלחמת יום הכיפורים . בחודש מאי 1972 ביקר סאדאת במוסקבה , לבחון את הנטייה הטבעית להישען על מערכות חכמות טעונה בסכנות גדולות של נתק מהשדה ומתחושת הגורם האנושי , מהיכולת להבינו ולהפעילו לא נעשה כל מאמץ מודיעיני מכוון לבחון איתותי שלום מצד מצרים לפני מלחמת יום הכיפורים * בעבר מבכירי 'המוסד'
|
|