|
|
עמוד:32
מודיעיון בגיליון זה שני מאמרים . האחד , פרי עטו של אל"מ ( מיל ( ' שמואל לימונה , שהיה ראש מחלקת הבקרה של אמ"ן . המאמר עוסק בסוגיית התרעות שווא והערכות יתר . הוא מהווה מהדורה מעודכנת ומורחבת של מאמר שהתפרסם ב"מערכות" בפברואר . 2004 מאמר זה מצביע על הסכנה האורבת למודיעין לראות צל הרים כהרים ולהנפיק שפעת התרעות שווא , שסכנתן אינה פחותה מאי-מתן התרעה בזמן על איום אמיתי . את המאמר השני כתב נחיק נבות , מבכירי ' המוסד' בעבר , והוא עוסק בגורם האנושי במודיעין ובביטחון הלאומי . המסר המרכזי שלו : גם בעידן של טכנולוגיות-העל אין תחליף לגורם האנושי במארג המורכב של איסוף , הערכת מודיעין , הרתעה , לחימה וקבלת החלטות . כל המעוניינים בפרסום מאמר יפנו לעמוס גלבוע : פקס ; 03-5341743 דוא"ל : amos 39 @ 012 . net . il להזכירכם : כל מאמר בן 2 , 400-2 , 200 מילה . החומר שייכלל במאמרים יקיף את כל תחומי המודיעין ואתגריו ( תורת המודיעין על כל רבדיה , הערכה ומחקר , איסוף על כלל סוגיו , טכנולוגיה , מודיעין מסכל , ארגון ושיטות , הדרכה והכשרה , כוח אדם , יחסי גומלין עם קברניטים , מודיעין קרבי , השוואה עם שירותים אחרים וכיוצא באלו . ( המאמרים יכולים לעסוק בעבר , בהווה ובעבר ( עם הרלוונטיות המתבקשת ;( אופיים יכול להיות הגותי-תאורטי , כמו אופי מעשי השאוב מהמציאות היום-יומית . לא תוטל שום צנזורה על האוריינטציה של המאמר . הקריטריון המרכזי בפרסום מאמר יהיה איכותו . מחירן של הערכות יתר ושל התרעות שווא שמואל לימונה * אין עוררין על כך שכל גופי ההערכה המודיעינית בארץ פועלים ביושרה מוחלטת למען טובת המדינה ועל אחריותם הראשונית לספק התרעות בעוד מועד . עם זאת במקרים רבים הם שבויים ב"אתוס ההתרעה" שהטמיע בהם אסון אי-ההתרעה שלפני מלחמת יום הכיפורים . מוצע שגופי המודיעין יאמצו " מידתיות מודיעינית" ויפגינו עצמאות מחשבתית החורגת מתכתיבי אתוס ההתרעה , וכן שיהיו ערים למשמעות העמוקה שיש להערכות היתר שהם מגבשים ולהשלכותיהן על אמינותם המקצועית מבוא העיסוק התקשורתי הנשנה בלקחי מלחמת יום הכיפורים חוזר ומדגיש את התוצאות ההרסניות האפשריות של עריצות מחשבתית , של ניצול כוח השררה להטיל מורא , דיכוי דעות מיעוט , ביזוי כל ביקורת , חשיבה קבוצתית ודעתנות שחצנית . בכל דיון שבה ועולה השאלה אם ההפתעה של אז יכולה להישנות . זו שאלה צפויה , אך כיום אין היא בהכרח השאלה החשובה ביותר . יש שיאמרו כי בימינו כבר מיותר לעסוק בה , שכן המציאות הפוליטית ויחסי הכוחות השוררים בינינו לבין שכנינו - כמו גם היכולות המודיעיניות ונוהלי העבודה הקיימים בקרב גורמי ההערכה במדינה - השתנו ללא היכר לטובה מאז אותם ימים . לפיכך הישנותה של טעות המלחמה ההיא - החמצת התרגשותה של מתקפת פתע על ידי צבאות סדירים - נראית עתה רחוקה , אם לא בלתי אפשרית . עובדה שלמעלה משלושה עשורים לא פרצה ואף לא תוכננה מתקפת פתע ערבית כזו של אוקטובר . 1973 אף על-פי כן , מותר לקבוע שהדיון העקרוני בשאלת האפשרות להישנותה של הפתעה כזאת הוא אכן מוצדק . כמו במעשה יציאת מצרים , בכל דור ודור מצווים אנשי המודיעין גופי הערכה המרבים להשמיע קריאות " זאב זאב" שלא התגשמו מסתכנים באובדן אמינותם ובערעור הסמכות והמוניטין של השירות שהם מייצגים לספר בהפתעת המלחמה כדי להטמיע בקרב חוקרים שלא ידעו את לבטי ההערכה שקדמו למלחמה ההיא , את מחירה הנורא של התרעה מאוחרת . * אל"מ ( מיל , ( ' בעבר ראש מחלקת הבקרה של אמ"ן
|
|