היכן היה מוצב הפיקוד המצרי ?

עמוד:19

, 1967 יצא מסוק ובו סגן אברהם טל מענף 1 לבדוק את הנושא . אל יקל הדבר בעיניכם : ענף 1 אינו מוציא בקלות מסוק לשטח שעתה זה נכבש . אישור הטיסה מעיד על החשיבות שראה צה"ל בנושא . עם שובו דיווח אברהם טל שהאתר ברישת לחמן שימש מוצב פיקוד ואף הביא כמה מפות שמצא בבונקרי המבצעים שבמקום . כשבועיים לאחר מלחמת ששת הימים , יצא סיור של ענף 1 לסיני , ואחד האתרים שביקרנו בהם היה כמובן רישת לחמן . התברר שמדובר במעין " עיר" תת-קרקעית של בונקרים המקושרים ביניהם במסדרונות . מוצב הפיקוד נבנה כולו מקשתות ברזל מודולריות במגוון גדלים . הכול היה מכוסה ומוסווה להפליא . נראו סימנים ברורים לכך שמוצב הפיקוד שימש במהלך המלחמה מפקדה רמת דרג . לאחר הסיור ברישת לחמן ביקרנו גם באתר הדמה בביר אל-חסנה . אכן , זה היה אתר דמה כפי שהעריך ירמיהו . באתר השכילו להשתמש בזפת כדי ליצור את האשליה של הבונקרים . הדבר האמיתי היחיד באתר היה גדר התיל , שנועדה בין השאר למנוע כניסת בדווים למקום . מדיווח כוחותינו התברר שמלבד אתר הפיקוד ברישת לחמן , יש אתר במוצא המזרחי של ציר הגידי . נסענו לשם ואכן גם שם התגלתה " עיר" תת-קרקעית המורכבת מכמה עשרות בונקרים גדולים הבנויים מבטון מזוין . שלא כבאתר רישת לחמן , כאן הבונקרים לא היו מקושרים ביניהם במסדרונות , אך היו מרווחים ועמידים יותר בפני פגיעה . לא נמצאו סימנים לכך שהאתר היה פעיל במלחמת ששת הימים . יודגש שלא היה לנו כל מידע על אתר זה לא מצילומי אוויר ולא מגורמי האיסוף האחרים . אני בוש להגיד שגם כיום , כ40- שנה אחרי המלחמה , אינני יודע למי יועד מוצב פיקוד זה . תגלית ! המטה הכללי המצרי שינה מיקום עד למלחמת ששת הימים ועד בכלל , היינו סבורים שהמטה הכללי המצרי שוכן בקהיר , במחנות עבאסיה ברחוב כוברי אל-קובה . המבנה שימש בעת מלחמת העולם השנייה כמפקדת הצבא הבריטי במזרח התיכון , וצבא מצרים ירש אותו . למיטב ידיעתנו המבנה שימש את המטה הכללי המצרי , ובמרתפו שכן מוצב הפיקוד העליון המצרי ( מצפ"ע . ( אחת מעבודותיי הראשונות כמש"ק בענף 1 הייתה להכין שרטוט של חזית הבניין . מחקירת שבויי מלחמת ששת הימים ( כ 5 , 000- קצינים וחיילים ) התברר שהמטה הכללי המצרי עבר זה מכבר למבנה חדש , ברובע מדינת נאצר בקהיר . זהו מבנה גדול בן כעשר קומות וכמה קומות תת-קרקעיות , שבאחת מהן שכן המצפ"ע המצרי . סיכום עד למלחמת ששת הימים , ואף במהלכה , לא היה לצה"ל מושג מהיכן מופעל הצבא המצרי , היכן המטה הכללי , היכן פיקוד המזרח ומהיכן נוהלה השליטה על הכוחות המצריים בסיני . המידע המועט שהיה בידיו היה מיושן ולא עדכני . עקב הניצחון המזהיר של צה"ל במלחמת ששת הימים לא הופקו למיטב ידיעתי שום לקחים ממחדל מודיעיני זה . אני , לפחות , לא לקחתי חלק אף לא בתחקור אחד לצורך הפקת לקחים . " החור השחור" במידע על מוצבי הפיקוד של צבא מצרים לא הטריד איש מכל חוגגי הניצחון , אך נצרב עמוק בתודעתי ככישלון . מצב זה , שבחיפוש טילי קרקע-קרקע מגלים באקראי מחסן כימי ( שהתברר לאחר המלחמה כמפקדת הכוחות המצריים בסיני , ( הוא לטעמי בלתי נסבל . הגורם המרכזי לכישלון זה ולרבים נוספים - חלקם אף גדולים לאין שיעור ממנו - נעוץ לדעתי , בין השאר , במבנה לקוי של חטיבת המחקר באמ"ן . החטיבה מעדיפה לספק מודיעין לקברניטים מלעסוק במחקרי יסוד שעניינם התשתית הצבאית והאזרחית בארצות ערב . האם לא ברור לכל העוסקים בכך שמיעוט ההתעסקות בתשתית צבאית ואזרחית גורם לבסיס נתונים שגוי ובהכרח להערכת מצב לאומית שגויה ? בשנת , 1980 בהיותי מפקד ענף , 10 הגשתי הצעה לשינוי מקיף במבנה חטיבת המחקר באמ"ן . לצערי , הצעה זו לא התקבלה . ביום הרביעי הגיעו החיילים הראשונים לתעלת סואץ דגל ישראל בעמדה מצרית בשארם א-שיח'

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר