|
|
עמוד:18
היכן היה מוצב הפיקוד המצרי ? ערב מלחמת ששת הימים לא היה לצה"ל מושג היכן המטה הכללי המצרי ומהיכן נוהלה השליטה על הכוחות המצריים בסיני . המידע המועט שהיה בידיו היה מיושן ולא עדכני . לאחר הניצחון המזהיר של צה"ל במלחמה לא הופקו שום לקחים ממחדל מודיעיני זה * אלי דקל רקע בשנת 1965 בערך ביצע צה"ל גיחת עומק במצרים לאחר שנים רבות שלא בוצעה גיחה מעין זו . הסיבה העיקרית לגיחה הייתה להערכתי המידע שהגיע למערכת , שהמצרים , בסיוע מומחים גרמניים , מפתחים טיל קרקע-קרקע ארוך טווח שנועד לאיים על מרכזי האוכלוסייה במדינת ישראל . לפי הידיעות המועטות שהגיעו בנושא , פיתוח הטיל נעשה במדבר המערבי בוואדי נטרון , מדרום לכביש קהיראלכסנדריה המדברי . בד בבד הגיע מידע מסוכני שטח בדוויים כי בג'בל מע'רה שבצפון סיני מבוצעות פעולות בנייה ובהן סלילת כביש למעלה ההר . היה מי שקשר מידע זה לפיתוח הטילים וטען שמתקן שיגור הטילים לעבר ישראל נבנה בג'בל מע'רה . אני מנחש כי לתכנון תוואי הצילום של הגיחה , ש"התבשל" במדור המצרי שבו שירתתי , חברו שיקולים נוספים , בעיקר רצונו של חיל האוויר לאתר מתקנים בתחום אחריותו . המידע על בניית שדה תעופה חדש בביר תמדה שבסיני היה העיקרי שבהם . המתקן המשונה ברישת לחמן בגיחת הצילום התגלה מתקן משונה כעשרה ק"מ ממזרח לשדה התעופה ביר תמדה וכקילומטר מצפון לכביש ביר תמדה-ביר אל-חסנה . המתקן נמצא במרכז משטח חמאדה ( משטח אדמת לס בהיר מכוסה בקרום דק של אבני משקע כהות ) ובמבט ראשון נראה שגודר מתחם ששטחו כקמ"ר אחד ואליו הוליכה דרך עפר שהסתעפה מהכביש הראשי . יצוין שעקב תקלה טכנית זו הייתה גיחה " מגמגמת , " כלומר לא הייתה חפיפה בין הצילומים ולכן לא ניתן היה לבחון אותם בסטריוסקופ . קצין המחקר רס"ן ירמיהו וינקלר בחן בקפידה את המתקן המשונה וגילה בתוך השטח המתוחם בגדר כ50- " צלליות" המציינות ככל הנראה כניסות לבונקרים . אם אכן היו אלה בונקרים , עולה השאלה מה ייעודם ? קציני המחקר נטו בדרך כלל להניח שהם משמשים מחסנים . ירמיהו וקציני פענוח נוספים שבחנו את האתר הגיעו לידי מסקנה שמדובר במחסנים קטנים המאפשרים כניסה לבני אדם בלבד , שלא כמבני אחסון גדולים המאפשרים כניסה לאמצעי שינוע ממונעים . בעיון מעמיק בגיחת הצילום התגלה במרחק כמה קילומטרים מרישת לחמן , סמוך לביר אל-חסנה , אתר נוסף הדומה בדיוק לאתר ברישת לחמן . התעלומה הייתה גדולה . מדוע זה יוקמו שני אתרים דומים ולא מתקן אחד גדול ? ירמיהו מצא הבדל קטנטן בין המתקנים והסיק שהמתקן ברישת לחמן הוא המתקן האמיתי , ואילו המתקן בביר אל-חסנה הוא מתקן דמה . כיוון שאויבנו מרבים גם כיום לבנות מתקני דמה , לא אעמוד על אותו הבדל שבגינו החליט ירמיהו מהו המתקן האמיתי . גם לאחר שהשתכנעו כולם שהאתר השני הוא דמה , נשארה השאלה לשם מה נועד האתר ברישת לחמן ? הועלתה אפשרות שמדובר באתר לאחסון חומרי לחימה כימיים . לאמ"ן היה ידוע זה מכבר שהמצרים הפעילו במלחמת תימן נשק כימי , ומכאן היה מקום להניח שיכינו מאגר תחמושת מסוג זה בסיני . מחלקת מחקר באמ"ן העריכה בסופו של דבר כי המתקן משמש לאחסון חומרים כימיים בעיקר מהסיבות האלה : גודלם הקטן של מבני האחסון שאינו מאפשר אחסון בשינוע מכני ; המאמץ הגדול שהושקע בהסוואתם ; השקעת משאבים בבניית אתר דמה , תופעה שלא הכרנו עד אז בסיני או במצרים . התגליות במהלך מלחמת ששת הימים כאשר פרצה מלחמת ששת הימים ביוני מצב זה , שבחיפוש טילי קרקע-קרקע מגלים באקראי מחסן כימי ( שהתברר לאחר המלחמה כמפקדת הכוחות המצריים בסיני , ( הוא לטעמי בלתי נסבל הגורם המרכזי לכישלון זה ולרבים נוספים נעוץ לדעתי , בין השאר , במבנה לקוי של חטיבת המחקר באמ"ן * סא"ל ( מיל , ( ' לשעבר רע"ן מחקר שטח באמ"ן מחקר חרמ"ש ישראלי בגזרה המרכזית בסיני
|
|