לזכרם

עמוד:31

איתמר בן דוד 1975-1955 נולד ביום ב' בתשרי תשט"ז ( 18 . 9 . 1955 ) בעפולה . בן לאריה והדסה , חקלאים במושב כפר יחזקאל שבעמק יזרעאל . למד בבית ספר היסודי במקום והמשיך בקבוצת גבע השכנה . את בית הספר התיכון סיים בחוות לימוד שבעפולה , במגמה ביולוגית . כבר בגיל צעיר נרתם לעזרת הוריו במשקם וראה את ייעודו בעבודה החקלאית . כחניך הנוער העובד ( חטיבת בני המושבים ) וחבר הגדנ"ע ערך טיולים רבים . הוא אהב את הארץ , את צמחייתה ואת אבניה . את אהבתו זו ' תיעד' כעבור זמן , כאשר השתלם במלאכת הצילום , והוציא מתחת ידו צילומים נפלאים . היה אספן של גרוטאות ברזל ואף השכיל לרתך אותן לצורות אמנותיות מרהיבות עין . בכל עבודה שנזדמנה לידיו גילה יכולת , שמחת יצירה , מרץ ומסירות . כשהגיעה שעתו של איתמר להתגייס לשירות חובה , באוגוסט , 1973 התנדב ליחידה קרבית . בתנאי האימונים המפרכים ובלחצים של חיי הצבא באו לידי גילוי הסגולות התרומיות שנתברך בהן . תחילה היה ביישן , שתקן וכמעט שלא נראה בשטח . אך אט אט נפתח בפני חבריו , כשחוש ההומור ורוחו העליזה לא בגדו בו גם במצבים קשים . חבריו אהבוהו וידעו שאפשר לסמוך עליו בכול , כי הוא נכון תמיד לעזור לזולת . הוא לא התווכח ולא המרה את פי מפקדיו ומילא כל הוראה בקפידה , גם אם נערמו קשיים בדרך . עבר בהצלחה קורסים רבים : צניחה , סיירות , קשר , נהגי טנקים , מש"קי חבלה תול"ר . עלה לדרגת סמל , ונשקפו לו הישגים נוספים במסלול הצבאי . בעת השירות נפצע כוויות קשות למדיי ואושפז בבית חולים , אך נשא את כאביו בשקט ואף ברוח מבודחת . איתמר לא הספיק ליטול חלק במלחמת יום הכיפורים , אבל השתתף בקרבות מלחמת ההתשה מול הסורים , במבצע הגבורה לכיבוש שיא החרמון . עוד נטל חלק בניסיון לחלץ את הילדים במעלות בעת התקפת המחבלים על העיירה . בעת התקפת המחבלים על מלון סבוי בחוף תל אביב נקראה יחידתו של איתמר והוטלה עליה המשימה להשתלט על המקום ולשחרר את בני הערובה הלכודים . איתמר וחבריו חדרו מבעד פתח המלון בעוד אבק סמיך ואבנים מתמוטטות מקשים את החדירה . בעת שעלו הלוחמים במדרגות המלון , פגע כדור של מחבל באיתמר והרגו . זה קרה ביום כ"ג באדר תשל"ה . ( 6 . 3 . 1975 ) איתמר הובא למנוחת עולמים באדמת כפר יחזקאל . בהלווייתו השתתפו שר הקליטה שלמה רוזן , שספד לו בשם הממשלה , וכן נציג עיריית תל אביב ומאות מתושבי עמק יזרעאל . השאיר הורים , אח ושתי אחיות . מפקד היחידה גיורא זורע כתב להורים : " איתמר היה אחד הלוחמים המבטיחים ביותר ביחידה למרות שהשתייך לצוות הצעיר בפלוגה המבצעית . היה ברור שכושרו ויכולתו יתרמו רבות למבצעים הצפויים לו בעתיד . הוא היה איש השדה והשטח הטוב בצוות , והצטיין בכושרו לעשות כל עבודה קשה במרץ בלתי נדלה ובאחריות . ראינו בו מועמד טבעי לקצונה בעתיד . " יעקב ( ינקול-ג'אק ) בר און 2006-1928 יעקב בר-און , בן ג'ויה ושלמה ביבאס דור שביעי בארץ , נולד בירושלים ט"ו בכסלו תרפ"ט 2 8 / 11 / 1 9 2 8 בשכונת אהל משה . בנעוריו התגייס לשורות ' ההגנה' בירושלים , שימש כמ"פ בגדוד מוריה במלחמת העצמאות והשתתף בקורס הקצינים הראשון של צה"ל . לאחר שחרורו מצה"ל למד יעקב באוניברסיטה העברית לתואר ראשון במדעי המדינה ולתואר שני במנהל עסקים . בשנות ה50- שירת במחלקה המבצעית בשירות הביטחון הכללי . בשנות ה60- התגייס לשורות ' המוסד' ושירת בו במסירות ובאהבה 32 שנים במגוון תפקידי מבצעים ופיקוד בארץ ובחו"ל . יעקב היה ישראלי בכל רמ"ח איבריו . הוא אהב את מדינת ישראל וראה בשירות המדינה שליחות ומשימה לאומית . בעבודתו היה נועז , יצירתי ואנושי . בחייו הפרטיים היה יעקב איש משפחה חם ואוהב , חבר , איש רעים להתרועע , אדם אמיתי עם חוש הומור מיוחד במינו . רפי שמיר , חבר ילדות מירושלים , אמר בין השאר על יעקב בפרדה על קברו : ... " במיוחד זוכר אני את האספה הגדולה של ילדי השכונה , בימי אל-עלמיין , הגרמנים עמדו אז בשערי מצרים והכול דאגו ופחדו שעוד מעט קט הם ישטפו גם את הארץ ויכבשו את ירושלים . בחיל וברעדה , אך ברצינות מלאה ובתמימות של ילדים , טיכסנו עצה מה לעשות . ג'אק היה המנהיג . כולם הלכו אחריו וכולם אהבו אותו , קטנים וגדולים . הוא היה נכנס למטבחי השכונות כבביתו , נוטל מפה וטועם משם , והאימהות קיבלו אותו ואת מעשיו בגערה קלה אך בחיוך . למדנו באותה הכיתה בגימנסיה ו"שיגענו" את המורים . כל משובות הנעורים נדחקו הצדה כשגויסנו לגדנ"ע ואחר כך כשנשבענו והתקבלנו לשורות ' ההגנה . ' מרגע זה נראה שהוא מצא את ייעודו , ומסירותו לעניין הלאומי לא ידעה גבול . הוא עבר קורס מכ"ים בכפר עציון והיה מראשוני בוגרי קורס הקצינים הראשון . הוא השתתף בהגנת העיר העתיקה ולחם בכל מקום שבו הוצב להסרת המצור מעל העיר . חבריו הנמצאים כאן יכולים להעיד על גבורותיו ועל פעילותו בשירות האומה . רבים מן המעשים עודם עלומים , ובוודאי יוסיפו להיות כאלה עוד שנים רבות . ידענו שג'אק קיבל את פרס ביטחון ישראל , אך הוא מעולם לא התפאר ולא סיפר מה היה המעשה שזיכהו בפרס ... שלום לך ג'אק רעי הטוב , נוח בשלום על משכבך . הידידות שבינינו לא תישכח . " יעקב נפטר ב-ד' באלול תשס"ו 28 / 08 / 2006 והשאיר אישה , שלושה ילדים וחמישה נכדים אוהבים .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא