|
|
עמוד:27
היו מושקעים המאמצים המקצועיים , הראויים , לשפה המבצעית הנדרשת על ידי הכוחות הלוחמים . הדבר נכון גם במודיעין לכוחות היבשה , שהיה ברובו ברמה כללית מדי . הטמעת המודיעין ופיתוחו המשותף . 102 לידע המודיעיני כשלעצמו אין חשיבות מעשית אם אינו מופץ ומוטמע לצרכנים הרלוונטיים בצורה הנכונה ובזמן הנכון . הנחלת הידע חייבת לכלול שלושה מרכיבים עיקריים : הראשון - תמונת האויב והבנתו לעומק , כולל פרשנויות במידת הצורך . השני - מה לא ידוע על האויב . והשלישי ( וזה בתחום אחריותו המשותפת של המודיעין עם גורמים נוספים ) - מה המשמעויות הנגזרות מהשניים הראשונים על מאפייני ההתמודדות עם היריב ודרכי הפעולה שלו מול כוחותינו בזמן עימות . הנחלת הידע צריכה להתקיים כמאמץ אקטיבי רצוף וממוסד , מול כל הלקוחות והשותפים ובעיקר על ידי ייזום וקיום של שיח מקצועי עם הצרכנים בכל הרמות . במבחן זה של הטמעה ופיתוח הידע המודיעיני המשותף , נראה כי התשומה המודיעינית לקראת המערכה בלבנון הייתה חסרה . . 103 ברמה האסטרטגית - נושא פיתוח הידע המודיעיני והטמעתו הינו , מטבע הדברים מורכב . התפיסה המסורתית ראתה את ראש אמ"ן כ"מעריך הלאומי , " קרי , ככזה המופקד על ייצור הערכת המודיעין הלאומית והצגתה בפני הקברניטים המדיניים . במהלך הדורות הלכה תפיסה זו והיטשטשה . ככלל נאמר כי השיח החיוני בין קהילת המודיעין לבין הקברניטים סביב המערכה בלבנון ולפניה לא היה נקי מבעיות . . 104 עד תחילת , 2006 היתה תמימות דעים בתוך קהילת המודיעין ובאמ"ן . בניואנסים קלים , הסכימו כולם על המרכיבים של תפיסת ההפעלה של חזבאללה ועל המשמעויות הנודעות ממנה לגבי ההתמודדות עם צה"ל ביום פקודה . אמ"ן השכיל לייצר שיח ראוי ורצוף עם צרכניו הצבאיים והמדיניים הבכירים , לצורך הטמעת הידע המודיעיני . בין השאר הובהרה היטב על ידי אמ"ן גם המשמעות המגבילה של הפערים בידע המודיעיני לצורך המהלומה באש , כמרכיב בלעדי להשגת הישגים משמעותיים נגד הארגון וההכרח במהלומה קרקעית . המצב השתנה אחר כך . . 105 ברמה האופרטיבית - נוצר שיח רצוף בין גורמי המודיעין והמבצעים בפיקוד הצפון וכן במטכ"ל עם עמיתיהם באמ"צ ובמטה חיל האוויר . לזה היו השלכות חיוביות על הבנת האויב ככוח גרילה צבאי מאורגן , על החשיבה המבצעית , על העיצוב התפיסתי ועל אותם תכנונים אופרטיביים שגובשו בתקופה שקדמה למלחמה . בשיח זה נוצרו תובנות משותפות לגבי מהות ההתמודדות בין ישראל לחזבאללה , של מגבלות המערכה באש ושל הכורח להתבסס גם על התמרון היבשתי , אם וכאשר יהיה צורך לשנות את המשוואה בין הצדדים . . 106 ברמה הטקטית- המודיעין שסופק לכוח האווירי עמד ככלל בדרישות ההטמעה לצרכים המבצעיים התמונה לגבי כוחות היבשה התאפיינה יותר בחסרים ובפערים . במסגרת זו נציין כי מודיעין פצ"ן לא ייצר בשנים האחרונות ( בעיקר מ ( 2003- עזרי מודיעין בכמות ובאיכות מספקת לכוחות הלוחמים בזירה הלבנונית , וכן כי מפקדת קצין מודיעין שדה ראשי במז"י , המופקדת על הטמעת תודעת אויב בקרב הכוחות , לא עמדה במשימותיה , ושמעל לכל בלט חוסר בפיקוח ובבקרה של פיקוד אמ"ן ( כמו גם של מפקדת פיקוד הצפון ומז"י ) על המתרחש ועל מה שלא מתרחש במערך מודיעין השדה הטקטי . מודעה
|
|