|
|
עמוד:18
דובר צה"ל שמח להודיע : ניצחנו ! מזיכרונות אריה שלו , דובר צה"ל במלחמת ששת הימים מאת : דובר צה"ל כעבור 20 שנה - אפרים לפיד יחידת דובר צה"ל הוקמה עם הקמת צה"ל ועברה גלגולים שונים . אריה שלו , דובר צה"ל בתקופת מלחמת ששת הימים , מספק הצצה להקמת היחידה , לדרכי תפעולה , לגלגוליה ולתפקודה תחת פיקודו במלחמת ששת הימים . היו ימים שהעיתונאים היו פטריוטים כמעט כמו החיילים ובקושי היה צורך בצנזורה , והמאבק העיקרי היה מול דובר הצבא הסורי . הפרס המתוק היה הוצאת הודעת הניצחון במלחמה עם הקמת צה"ל הוקמה גם יחידת דובר צה"ל , שתפקידה לקיים קשר בין הצבא לבין התקשורת על גופיה , בארץ ובעולם . דובר צה"ל הראשון משה ( מויש ) פרלמן שימש כאיש התקשורת ( היום מכונה " יועץ התקשורת ( " של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון , ובו בזמן גם מנהל לשכת העיתונות הממשלתית . כיום ממלאים תפקיד זה ארבעה בעלי תפקידים שונים . עד לשנת 1974 הייתה יחידת דובר צה"ל ( דו"צ ) חלק מחיל המודיעין . בשנת 1963 מינה הרמטכ"ל צבי ( צ'רה ) צור את סא"ל אריה שלו לדובר צה"ל , ובהמשך לרמ"ח ביטחון והסברה ( בה"ס . ( תפקיד רמ"ח בה"ס שילב את ענף קישור לעיתונות בראשות סא"ל יחיאל בן צבי עם ענף ביטחון שדה בפיקודו של סא"ל אברהם אלזון . המינוי היה גם הזדמנות פז לקדם את שלו לדרגת אל"מ . באותו הזמן סיים שלו השתלמות בבית הספר למלחמה בפריס , לאחר ששימש קמ"ן פיקוד הצפון , תפקידו האחרון בשורת תפקידים מרשימה בפיקוד הצפון ובחטיבת גולני . ההחלטה להקים את מחלקת בה"ס הייתה של ראש אמ"ן מאיר עמית , וסגנו אהרן ( אהר'לה ) יריב . השניים סברו כי טוב שתהיה יד אחת מרכזת לפרסום ולשמירה על סודות הצבא - מניעת הפרסום . שלו מילא תפקיד זה עד ספטמבר 1967 ואז החליפו אל"מ רפי אפרת ז"ל . בתקופתו של אפרת חזר התפקיד למקור של דובר צה"ל ללא ביטחון שדה . מבחינה רשמית דובר צה"ל היה כפוף לראש אמ"ן , אך בפועל כל הודעה הייתה טעונה אישור הרמטכ"ל , שגם נתן את ההנחיות המקצועיות . ראשי אמ"ן עמית ואחריו יריב לא אהבו קביעה זאת , אך הסתגלו אליה . המאבק מול דובר צבא סוריה שלו זוכר היום כי השקיע את רוב האנרגיה בקשרי העיתונות ופחות בנושא ביטחון שדה . הכתבים הצבאיים דאז - זאב שיף " ) הארץ , ( " איתן הבר " ) ידיעות , ( " אורי דן ואחריו אלי לנדאו " ) מעריב , ( " דן פחטר ( לימים פתיר , " דבר - ( " היו פטריוטים שלא ניתן לראות כיום , ודמותו החזקה של הצבא בעיני הציבור והעולם הייתה בשיאה . השפעת התקשורת על סדר היום הצה"לי הייתה שולית . הכתבים תודרכו באופן שוטף בשיחות רקע והיו " חלק מהמערכת . " הבעיה העיקרית של הדובר בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים הייתה ההתמודדות עם לוח הזמנים לפרסם את הודעות דו"צ לפני דובר הצבא הסורי . ברוב המקרים יצא הדובר הסורי עוד לפני דובר צה"ל . זאת מאחר שבצה"ל יצאה הודעה לתקשורת רק לאחר בדיקה מדוקדקת , מתוך התפיסה כי " אמינות ודבר אמת מעל לכול . " תפיסה זו מהווה מגבלה בזירת התקשורת , אך לעתים הספיק הצד הישראלי להיות הראשון . שלו : " באחד האירועים היזומים שלנו בתקופת המלחמה על המים , כשהיה ברור שאנו לקראת קרב אווירי גדול , הוכנו הכתבים והועלו לצפון . כאן היה הסיקור הישראלי ראשון ומקיף . " עם כניסת הכוחות המצריים לסיני החלה יחידת דובר צה"ל להיערך למלחמה . אריה שלו זוכר שתדרך את הכתבים , הישראלים והזרים , שישראל תהיה חייבת לצאת למלחמה וכי תנצח בה . סגן דב ( טומי ) פורת נפל במלחמה זו ב24- ביוני 1967 בעת שליווה כתב של עיתון "לייף . " הודעה ראשונה לעיתונות בהתמשך תקופת ההמתנה הציע שלו כי אלוף חיים ( ויויאן ) הרצוג יחל במהלכי הסברה על תמונת המצב מדי יום בארץ ובעולם , כדי לשפר במשהו את אווירת הדכדוך ששרתה אז בשל אי-הוודאות " לקראת מה כל זה הולך . " הרצוג " ) המסביר הלאומי ( " עשה עבודה מצוינת והשפיע באופן משמעותי על מורל הציבור . התקשורת בימים ההם הייתה תחנת הרדיו קול ישראל , גלי צה"ל - כמה שעות ביום , ועיתונות כתובה . הטלוויזיה הישראלית עדיין לא החלה לפעול . הטלוויזיה החינוכית , שהחלה לפעול רק אז , לא הייתה מסוגלת לפרוס צוותים בשטח ולסקר את המלחמה , למרות מאמצי הדובר שיהיה גם סיקור טלוויזיוני ישראלי . במלחמה עצמה גויסו כתבים ישראלים לחבור אל הכוחות . דובר צה"ל פעל רק ממטה היחידה בבית סוקולוב בתל אביב . לא הייתה פריסת נציגויות קדמיות . לדובר צה"ל היה נציג קבוע ב"בור , " ודרכו עודכנו הגורמים ביחידת הדובר כדי לפרסם את הודעות הדובר באופן שוטף . את ההודעה הראשונה ניסח שר הביטחון משה דיין , שנכנס לתפקידו ב1- ביוני . דיין הזעיק לעזרתו את מויש פרלמן המנוסה שישמש לו יועץ תקשורת . ההודעה הראשונה נוסחה ערב קודם ליציאתה , ברוח " המצרים התחילו - אנחנו הגבנו , " ונשמרה ב"נצור" עד לכניסת כוחותינו לסיני . את ההודעה על תקיפות חיל האוויר מסר מח"א אלוף מוטי הוד בסיום יום הלחימה הראשון . ככלל , פורסמו הודעות דובר צה"ל בסמוך לאירועים . חריג בולט היה כיבוש הכותל - ההודעה על כך עוכבה עד להגעתו של משה דיין לכותל , שהונצחה בתמונה ההיסטורית . הישג הסברתי חשוב היה בפרסום השיחה שקלט המודיעין הישראלי בין נשיא מצרים ג'מאל עבד אל-נאצר למלך הירדני חוסיין , ובה גורר המצרי את הירדני למלחמה כדי לפצל את כוחו של צה"ל ולהפחית את הלחץ מעל הגזרה המצרית . פרסומה של שיחה זו בקולם של הדוברים הערבים התאפשר לאחר שיקול דעת מורכב של " ביטחון המקורות המודיעיניים" מול אינטרס ההסברה , ודיין הכריע בעד הפרסום . הכתבים קיבלו את הטקסט ותודרכו על ידי רס"ן משה שמש , איש דובר צה"ל שהיה מופקד על הנושא הערביסטי ביחידה . ימים אחדים אחרי המלחמה קיים דובר צה"ל בבית סוקולוב סדרת פורומים , יום אחר יום , ובהם הופיעו בפני התקשורת אלופי הפיקודים , מפקדי האוגדות והחטיבות , ותיארו את מהלכי הקרבות . " התחושה הייתה של ניצחון מוחץ שהוא גם המלחמה האחרונה" נזכר היום אריה שלו בערגה . לא הייתה כמובן כל בעיה הסברתית . התקשורת סיקרה בהתלהבות את האירועים בלי " תחקירי עומק" ושאר דוגמאות לטיפול תקשורתי בנושאים צבאיים שהכרנו מאוחר יותר . שר הביטחון משה דיין ומשמאלו דובר צה"ל , אל"מ אריה שלו , במסיבת עיתונאים אחרי המלחמה
|
|