|
|
עמוד:9
השליחות שהכריעה מאיר עמית ? מאיר עמית , ראש ' המוסד' במלחמת ששת הימים , היה שליח ישראל לשר החוץ של ארצות-הברית , והוא שהשיג את הסכמתו ואת הסכמת הנשיא למלחמה . - I HEAR YOU LOUD AND CLEAR היה המסר שהעביר הנשיא לעמית דרך שר ההגנה , והאור הירוק ליציאה למלחמה . לאחר שדיווח עמית לוועדת השרים לענייני ביטחון , אישרה הממשלה את ההחלטה תקופת ההמתנה התארכה , קצת למעלה משבועיים , והימים היו קשים למדינה . המצרים פלשו לסיני בניגוד גמור לסיכומים שלאחר מלחמת סיני , ובהם סוכם ששטח סיני יישאר מפורז ושכוח האו"ם יתפוס את העמדות בשטח . נאצר הורה לצבא מצרים לפלוש לסיני והודיע לגנרל זיטיה , מפקד הכוחות של יוניפיל , שכוחותיו יעזבו את עמדותיהם וייכנסו למחנות . זיטיה , שהיה גנרל הודי , פנה למזכ"ל האו"ם או טאנט , אולם זה לא הגיב כנדרש . בינתיים חלפו הימים . המצרים החליטו לסגור את מצרי טיראן ואף הכינו את כוחותיהם לכיבוש סיני . האווירה בארץ הייתה קשה . רבבות חיילי מילואים גויסו וישבו בחוסר מעש . המבוכה הייתה גדולה והמשק שותק . ראש הממשלה אשכול התגלה כהססן . בן גוריון התנגד לפעילות ישראלית כל עוד אין לצדנו מעצמה אוהדת . האמריקנים היו מסובכים בווייטנאם והרוסים בחשו בזירה הצפונית ושיתפו פעולה עם סוריה . נוצר מעין נתק בין ראש הממשלה למטכ"ל . שלוות רוחו של הרמטכ"ל רבין אבדה . מתח שרר בציבור . הוקם צוות מוחות שכלל את ראש הממשלה אשכול , שר החוץ אבא אבן , מנכ"ל משרד ראש הממשלה יעקב הרצוג , ראש אמ"ן אלוף אהרן יריב , ואנוכי - ראש ' המוסד . ' הצוות דן מדי בוקר בהערכת המצב . ביום חמישי 28 במאי , כאשר המצב הסתבך ונאומו של ראש הממשלה ברדיו היה מגומגם ועורר סערה בארץ , העלה האלוף יריב הצעה , שראש הממשלה ישלח אותי לוושינגטון לבדוק מהי עמדת הממשל ולנסות להשפיע שיעמוד לצדנו ( עד כה אמרו לנו : " אם תירו את הכדור הראשון , תישארו לבדכם . " מאחר שהיו לי קשרים אישיים עם ראש הCIA- אמר לי האלוף יריב : " דבר אתם ; לך הם יקשיבו . " יצאתי לוושינגטון ביום שישי 30 במאי . בבואי פגשתי את דיק הלמס . לאחר ששמע אותי והבין את המצב לאשורו , אמר שהאפשרות הטובה ביותר היא שהוא יארגן לי פגישה עם אחד מקובעי המדיניות - הנשיא , שר החוץ או שר ההגנה . ואכן , דיק הלמס ארגן לי פגישה עם שר ההגנה מקנמארה , עוד באותו יום , בשעה 2 : 00 אחר הצהריים . מצאתי לפניי אדם נחמד מאוד , פתוח , לא מכופתר , קשוב ונוח לשיחה . פתחתי ואמרתי : " אדוני השר , אני יודע שקשה לך לדבר . בבקשה האזן לדבריי ואם תהיינה לך שאלות אענה , כמיטב יכולתי . " ... הרציתי לפניו כשעה וניתחתי את מצבנו . היו לו אליי שתי שאלות : א . כמה זמן יימשך העניין ? עניתי שלדעתי , כשבוע ימים . השאלה השנייה נגעה למספר הקורבנות . כאן השבתי תשובה יותר דיפלומטית ואמרתי : פחות משהיה במלחמת העצמאות . מקנמארה , שהיה מחובר בתקשורת במשך כל השיחה אל הנשיא ג'ונסון , אמר לי : . LOUD ? CLEAR I HEAR YOU שאלתי אותו האם טוב יהיה שאשאר בוושינגטון עוד יומיים כדי לעקוב אחרי ההתפתחויות . והוא ענה קצרות : אין צורך , סע מיד הביתה , זהו מקומך עכשיו . מדבריו הבינותי שקיבלתי ממנו "אור ירוק . " יצאתי לשגרירות שלנו לדווח לשגריר אייב הרמן , והוא הגיב באי-שביעות רצון . הצעתי להרמן שיצטרף אליי בנסיעתי לארץ ויביע את דעתו בממשלה , ואכן כך היה . טסנו ארצה , שני נוסעים , במטוס מלא מסכות גז , תרופות ועוד ... עם הגיענו יצאנו לירושלים לביתו של ראש הממשלה , שם התכנסה ועדת השרים לענייני ביטחון . דיווחתי להם בפרוטרוט על השיחות שערכתי בוושינגטון ועל תחושותיי בעניין התגובות שם . אמרתי ברורות , שלדעתי יש לנו אור ירוק מהאמריקנים לפתוח במלחמה . חשתי שכל השרים מסכימים עמי . אשכול הציע שמאחר שהיום מוצאי שבת ומחר תתקיים ישיבת ממשלה , טוב יהיה אם נדווח לממשלה כולה . וכך היה . בהצבעה שנערכה בישיבת הממשלה , לאחר הדיווח , הצביעו כל השרים בעד , חוץ משרי מפ"ם , בנטוב וברזילי , שנמנעו . למחרת , יום שני , נפתחה המלחמה , וכל השאר כתוב בספר דברי הימים של מדינת ישראל . * אלוף ( דימ ( ' מאיר עמית - קיבל אור ירוק מנשיא ארה"ב
|
|