בתום המלחמה. ראש אמ"ן אלוף אהרן יריב צופה אל הצד המערבי של התעלה ב‭??-‬ במאי הודה ר' אמ"ן אהרן יריב שהערכת המודיעין עד המלחמה הייתה שגויה וכן הסביר שאיומים שהשמיעה ישראל נגד סוריה היו בין הסיבות שהניעו את נאצר לפעול. הלקח מאז לא נלמד

עמוד:8

החלה התגבשות המדינות השונות בתוך גבולותיהן והתרכזותן באינטרסים הלאומיים שלהן ; גבולות נולדו במזימה אימפריאליסטית במלחמת העולם הראשונה , אך נהפכו למציאות מתגבשת במדיניות ובאסטרטגיה . החשובה בתופעות האלה הייתה , לאחר מות נאצר , חזרת המצרים למדיניות שהביאה , עוד מלחמה נוספת , לידי שלום עם ישראל . כמו כן , שונתה האסטרטגיה הערבית נגד ישראל - ממאמץ לחסלה למאבק על החזרת האדמות שנכבשו . זה היה מעתה סכסוך על אדמה ערבית ולא על אדמת ישראל . לא פחות משמעותית הייתה תחילת התערערות האמונה הערבית בתמיכה סובייטית שלא נשאה פירות . חוסר ההשלמה עם המשך ניצחונות יהודיים לא גרמה לערבים להפנמת האפשרות של פנייה לדרך מדינית . אחרי המלחמה באו הלאווים של ועידת חרטום " ) לא שלום , לא הכרה ולא מו"מ ( " והתעצמות מואצת של כוחותיהם הצבאיים לקראת התמודדות צבאית נוספת , עדיין בעזרה סובייטית . נוצר מצב שבו ישראל לא מיהרה להעמיד את נכסיה החדשים לבחינת כל האפשרויות לשלום : תחילה " חיכו לטלפון , " אחר כך התאהבו בשטחים , ובהמשך נבנתה אסטרטגיה שלפיה ישראל תשמור לעצמה מה שדרוש לביטחונה - " מוטב שארם א-שיח' בלי שלום . " לכן גם לא שעתה להצעת הסדר של סאדאת באזור תעלת סואץ בשנת . 1971 כל אלה , בצירוף איהבנת המתרחש סביבנו ותחושה שיש לנו זמן ניכר לנהל את הסכסוך ללא סיכון , הצעידונו היישר אל מלחמת יום הכיפורים . אחרי הניצחון היינו כחולמים : המלחמה העבירה מן העולם את תקופת התסכול והמיתון ששררה לפניה , נתנה תנופה גדולה לכלכלה הישראלית , חיזקה מאוד את מעמדה של ישראל בקרב העמים והשרתה תחושת שחרור מאיומי השמדה - למשך כ40- שנה . לצד השלילה , שליטתנו בשטחים האיצה כאמור את השינויים שהסתמנו קודם לכן בהתפתחותה של החברה הישראלית : ערכים שהיו מוטיבים מרכזיים בהווייתה - השליחות , העבודה והשוויון פינו מקום ל"הגשמה עצמית" פרטיתוצבירתהון , מלוויםבהשתחררות מאידאולוגיות וגילויי ניוון חברתי . עשרות אלפי הפועלים הפלסטיניים , ובהמשך - מאות אלפי עובדים זרים שחררו את הישראלים מעבודת כפיים והעצימו את הניצול ואת אי-השוויון . סוף דבר במלחמת ששת הימים , לפניה וגם אחריה , היה המודיעין הצבאי שנמסר לכוחות הלוחמים על צבאות האויב ועל המצב בשטח באיכות גבוהה שהבטיחה את איכות הניצחון ( מי שהיה קמ"ן בקרבות ההם כמוני , יעיד על כך . ( עם זאת , המודיעין נכשל ב"רותם" בשנת 1960 וגם במלחמת יום הכיפורים , במתן התרעה למלחמה . במארס 1967 הוסבר למטכ"ל שנאצר אינו רואה את התקופה כראויה למלחמה , כל שכן כשהוא מסובך בתימן , ולא התקבלה כל התרעה עד צאת צבאות מצרים במצעד חגיגי לסיני . לדעתי , בכל המקרים הללו חברו יחד שאננות , שגיאות בהערכת המודיעין , אי-הבנת מנהיגי היריב ואיהבנת הסיבות הקונקרטיות לפתיחה בעימות . לא ניתן משקל מספיק לביזיונות שגירו את גאוותו של נאצר כמנהיג העולם הערבי . היום ברור כי גם בתודעה המצרית בער נושא החזרת המצב לקדמותו כפי שהיה לפני מלחמת סיני , החזרת הריבונות וביטול פיקוח כוחות האו"ם בסיני . לחצים בתחום זה התבטאו כבר בסוף 1966 יותר משהערכנו . ב19- במאי הודה ר' אמ"ן אהרן יריב שהערכת המודיעין עד המלחמה הייתה שגויה וכן הסביר שאיומים שהשמיעה ישראל נגד סוריה היו בין הסיבות שהניעו את נאצר לפעול . הלקח מאז לא נלמד . מלחמת ששת הימים שינתה , כמאמר ההיסטוריון מיכאל אורן , את פני המזרח התיכון . היא ניתצה את חלומות הערבים לחסל את ישראל , כולה או חלקה , להסירה כקוץ שיש לעקרו מהמרחב הערבי על מנת לקיים רצף ערבי מגבול טורקיה ועד הנילוס דרך ירדן . הסכסוך הערבי- ישראלי שינה מהלך - מאסטרטגיה ערבית לחיסול ישראל לאסטרטגיה של " חיסול עקבות התוקפנות , " קרי החזרת השטחים . החיוך שב לשפתות ישראל בתום תקופת שפל כלכלי וחברתי ואיומים על קיומה . המדינה קיבלה ביטחון עצמי עצום ותנופה , חידשה את התעצמותה הכלכלית , הביטחונית והמדינית ועשתה זאת בתחושה שה"שמים הם הגבול . " הייתה כאן מה שכינה שבתאי טבת " קללת הברכה" - ברכה שגרמה לאיבוד קנה המידה , לראיית המציאות המדינית , הצבאית והמודיעינית בפרספקטיבה עקומה , להסתאבות זוחלת בשל שליטה בעם זר ולנטישת תחושת השליחות . פיתחנו ביטחון עצמי מופרז שלערבים " אין אופציה צבאית נגד ישראל והם יודעים זאת . " הברכה הייתה לקללה עד שרק מלחמה קשה נוספת החזירה אותנו לקרקע המציאות . לכן ראוי לקבוע שלמרות השינוי העצום שחוללה המלחמה הזאת , היא לא שינתה ביסוד את הרצף ההיסטורי של הסכסוך הערבי-ישראלי שהלך והעמיק . את השינוי הזה חוללה דווקא המלחמה הקשה הבאה , שבא בעקבותיה חוזה השלום עם מצרים . בתום המלחמה . ראש אמ"ן אלוף אהרן יריב צופה אל הצד המערבי של התעלה ב ?? - במאי הודה ר' אמ"ן אהרן יריב שהערכת המודיעין עד המלחמה הייתה שגויה וכן הסביר שאיומים שהשמיעה ישראל נגד סוריה היו בין הסיבות שהניעו את נאצר לפעול . הלקח מאז לא נלמד

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר