|
|
עמוד:5
בשנים 1966-1960 נבנה מערך התרעה אסטרטגי וטקטי שכוון בעיקרו מול מצרים ושהתבסס על הרכיבים האלה : א . מערכת סימנים מעידים להתרעת כוונות ויכולות כאחד ; ב . שיפור ביכולת המעקב אחר עוצבות השריון העיקריות , חילות האוויר וצווארי בקבוק הכרחיים בעומק ובחזית לתזוזת כוחות ( כמו הגשרים על תעלת סואץ ;( ג . קשר מהיר מהמקורות / בסיסי איסוף למפעילים / צרכנים ; ד . פיתוח והשמשה של מערכות איסופיות ייעודיות , טכנולוגיות ואנושיות , שנועדו להתגבר על ביטחון הקשר והמבצעים הערבי שהלך והשתפר . בשנתיים האחרונות לפני המלחמה התגבש המערך לכלל מערכת יעילה , והמבחנים שעמד בהם העידו שהוא צמצם מאוד את האפשרות למתקפת פתע ערבית . יעילותו לא עמדה למבחן ערב המלחמה בשל הנסיבות המיוחדות שבהן פרצה . אבל ההתרעה על מלחמה יזומה איבדה מעדיפותה המעשית היוםיומית . זאת מכיוון שהערכת המודיעין הבסיסית בשנים המדוברות גרסה שהצבאות הערביים עדיין אינם מוכנים למלחמה כזו בשל הנסיבות הפניםערביות והאזוריות ( ובהן מלחמת תימן והסכסוכים בעולם הערבי ) כמו גם האקלים הבין-לאומי , וכן שהמנהיגים הערביים , בראשם נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר , ערים לזה . במילים אחרות : מלחמה כוללת שתיפתח ביוזמה ערבית הייתה להערכת אמ"ן עניין לשנים אחדות קדימה . עם זאת הובאה בחשבון האפשרות שמלחמה בלתי מתוכננת עלולה לפרוץ מוקדם יותר , עקב מתיחות או התנגשות שתידרדרנה ותצאנה מכלל שליטה . התחום האחד שבו נותרה ההתרעה בראש סולם הקדימויות המעשי היה " סנטור" - שם הקוד לתקיפה אפשרית של הכור הגרעיני בדימונה בידי חיל האוויר המצרי . צה"ל נערך היערכות הגנתית למנוע זאת והמודיעין היה לחוליה הראשונה בשרשרת ההגנה . בהשקעת משאבים כספיים ואנושיים הוקם מערך מודיעיני , ובמרכזו המודיעין האלקטרוני . פעילות צבאית יזומה וביטחון שוטף על רקע התחושה של התרחקות האיום המיידי עלתה חשיבות העיסוק בנושאים השוטפים , ובהם , בעיקר בשלוש השנים שקדמו למלחמת ששת הימים , בלטו שניים : "המלחמה על המים" והפח"ע . הפעלת מוביל המים הארצי מהכנרת לנגב גררה תגובה ערבית בדמות מפעל הטיית יובלי הירדן שקם בשנת . 1964 ישראל ראתה בו איום אסטרטגי על מקורות המים שלה , שיש לסכלו אפילו במחיר של התדרדרות למלחמה . אש טנקים , תותחים ומטוסים של צה"ל פגעה בציוד ההטיה בלבנון , סוריה וירדן . היה גם חשש שהערבים יגיבו בפעולה צבאית על הפעלת המוביל הישראלי . " המלחמה על המים" עמדה במרכז המעקב והפעילות המודיעינית בין 1964 לתחילת 1966 ובאה לידי ביטוי במעקב עבודות ותגובות ; באיסוף והכנה של מודיעין למטרות ובמודיעין מלווה למבצעי הסיכול . צה"ל גרם להפסקת הפרויקט וכך דעכה ההתעניינות המודיעינית בו . את מקומו על במת העניין הלכה ותפסה פעילות החבלה והפיגועים שבאו מעבר לגבול אחרי הקמת אש"ף בשנת . 1964 באותם הימים אמנם נתפס הגורם הפלסטיני כבעל חשיבות אסטרטגית שולית , כפי שהיה גם הנזק מהפיגועים . אולם מטבעם של אירועי טרור , תהודתם רבה והם ריכזו את תשומת הלב של הקברניטים , של צה"ל והציבור כולו . המודיעין נדרש לתת תשובות נקודתיות , מהתרעה טקטית על חדירות ופיגועים ועד להספקת מטרות לפעולות תגמול וסיכול , ממש כמו שהיה בשנות ה50- כנגד הפדאיון . עיקר כיסוי הפח"ע הוטל על המודיעין האנושי ( יומינט . ( לא פלא אפוא שהצי"ח השנתי לשנת 1966 / 67 קבע את העדיפות הראשונה למשימות האיסוף - היא משימת ההתרעה , ובתוכה נקבעו הקדימויות האלה : א . כוונה ערבית לפגוע בדימונה ; ב . הפעלת טרור וחבלה בשטח ישראל ; ג . כוננות ותזוזה של כוחות . זינוק במשקלו של האיסוף האלקטרוני בשנותה60- הבשילהההכרהכיהמודיעין האלקטרוני ובמרכזו ההאזנה הוא גורם דומיננטי בסל האיסופי . ביטוייה היו : גידול במערך האיסוף האלקטרוני ובמשאביו ; התרחבות מסיבית בכיסוי , פיתוח יכולות טכנולוגיות ומבצעיות שהביאו לפריצות דרך איסופיות ; יצירת מסה של אינפורמציה איכותית שאיפשרה מעבר מהישענות על מודיעין תצפיתי להישענות על מודיעין אבחוני . התפתחות מודיעין טכנולוגי-מדעי במהלך התקופה זוהו במדינות ערב ובראשן מצרים התפתחויות מדעיות בעלות גוון צבאי , כמו פיתוח הטילים והנשק הבלתי קונוונציונלי ( חילוקי הדעות על מידת האיום הנשקפת ממנו נהיו לאבן נגף מרכזית ביחסי אמ"ן ו'המוסד , ( ' שימוש בחל"ך בתימן והתעניינות בנושא הגרעין . המעקב האיסופי והמחקרי אחריהן הוגבר ( האלינט - מודיעין האותות - קיבל דחיפה ממשית ) ונעשתה פעילות סיכולית למניעתה , כשל'מוסד' חלק רב הן באיסוף , הן בסיכול . האצה בהתגבשות קהילת המודיעין עם כניסתו של מאיר עמית לראשות ' המוסד' ( ינואר 1963 ובמשך שנה בנוסף על תפקידו כראש אמ"ן , ( חוזק שיתוף הפעולה ביחסים הבין-אירגוניים בין אמ"ן ל'מוסד . ' מאיר עמית כראש ' המוסד' ואהרן יריב כראש אמ"ן היו בעלי רקע וערכים דומים , ואפשרו לסביבת העבודה המשותפת לפרוח . בעידן החדש אוחדו מאמצים בפעילות המודיעין המבצעי ( יחידה , 188 לשעבר , 131 לדוגמה , הועברה מאמ"ן ל'מוסד ( ' ולשילוב הדוק יותר של ה'המוסד' באיסוף הצבאי . לראשונה בתולדותיו נרתם ' המוסד' לאיסוף התרעתי ובסיסי כמשימה עיקרית , תוך התמקדות בכיסוי מרחב העומק במדינות היעד . תצפית פריסקופ לאזור שפך הירדן שבכנרת
|
|