|
|
עמוד:35
מהמעקב אחר אירועים אלה הסקנו בפיקוד המרכז שערפאת מעוניין בעימות , ואף שהוא מציג מחויבות לתהליך המדיני בה בעת הוא ממשיך להיות מחויב לתפיסת המאבק המזוין ותר אחר הזדמנות לחוללו באופן שניתן יהיה לטעון שישראל אחראית לכך . הערכה זו עמדה בבסיס ההיערכות המקפת של צה"ל והפיקוד לקראת הסלמה בדיוק במאפיינים שהתרחשו החל בסוף ספטמבר . 2000 שנית , קיימות כמה עדויות פומביות של בכירים פלסטיניים שהצהירו , הן ברמה האסטרטגית והן ברמה המעשית , שהפלסטינים תכננו והתכוננו לאירועים מסוג זה ואף יזמו אותם . יצוינו בהקשר זה דבריו של עמאד פאלוג'י בעצרת בעין אל-חלווה הסמוכה לצידון ב2- במארס , 2001 כי " טעות לחשוב שהסיבה לפרוץ האינתיפאדה הייתה ביקור שרון בהר הבית , שכן הדבר תוכנן מאז שובו של ערפאת מקמפ דייויד ; " תיאורו של צחר חבש את אירועי קמפ דייויד , כפי שפורסמו בעיתונות הפלסטינית עשרה ימים לפני תחילת האינתיפאדה השנייה , ולפיו החלטת ערפאת לפתוח בעימות התקבלה בתום הוועידה והריאיון האחרון של פייצל חוסייני לעיתון אופוזיציה מצרי שבו הציג את מערכת הטרור כיציאה הפלסטינית מתוך הסוס הטרויאני בדמות הסכמי אוסלו והקמת "הרשות הפלסטינית . " שלישית , שורה ארוכה של אירועים שקדמו לאינתיפאדה וליוו אותה כבר בתחילתה מעוררת ספק רב באשר לאמיתות הגרסה " הספונטנית" המוצגת במאמר בפסקנות . למשל : מסרי ההסתה שלוחי הרסן בתקשורת הפלסטינית הממסדית , שנשלטה היטב בידי ערפאת באותה תקופה . האימונים בנשק שאומנו פעילי תנזים בקיץ 2000 בעשרות מחנות קיץ ברחבי הרשות . מהירות השיא המפתיעה שבה התארגנו כל הארגונים הפלסטיניים להוציא , כבר ב30- בספטמבר 2000 באמצעות משרד ההסברה הפלסטיני , כרוז ראשון מטעם " הכוחות הלאומיים והאסלאמיים" הקורא להסלמת הפעילות . נאום ערפאת בעצרת בשכם 25 ) ביוני ( 2000 שבו איים בחידוש המאבק המזוין ; התבטאויות ברגותי ב8- במארס וב31- ביולי 2000 שבהן הסביר כי לא ניתן יהיה להגיע להכרעה בסוגיות הסדר הקבע בלי להפעיל אלימות וכי כישלון המו"מ בקמפ דייויד פותח אפשרויות להפעלת אלימות ויש די זמן להיערך לכך . האש החיה שהופעלה באופן מסיבי ומאורגן בשלב הראשון של העימות במכוון מתוך האוכלוסייה האזרחית , להבדיל מפעילות עממית וספונטנית , שעיקרה הפרות סדר וזריקת אבנים או בקבוקי תבערה כפי שהיה באינתיפאדה הראשונה . הדרך שבה כפו פעילי התנזים החמושים על תלמידי בתי הספר להגיע לאזורי העימות עם צה"ל בשבועות הראשונים . התארגנות התנזים בירושלים שהביאה לידי עימות בהר הבית ב29- בספטמבר . ההשתתפות המסיבית של אנשי כוחות הביטחון הפלסטיניים בפיגועים , בניגוד מוחלט לטענת המאמר . יצוינו במיוחד אנשי כוח , 17 משמר הנשיאות של ערפאת ובראשם מפקדם ברמאללה מחמוד דמרה , אנשי המודיעין הכללי באיו"ש בראשות מפקדם תאופיק טיראווי , ואנשי המודיעין המסכל בעזה . עדותו של מחמוד אל-זהאר בריאיון לאל-חיאה אל-ג'דידה . 4 אז שר התקשורת בממשלה הפלסטינית , עצמאי שקודם לכן היה איש חמאס ובה בעת מקורב לפתח . . 5 מראשי הנצים במחנה המרכזי של הפתח ומי שנחשב לאידאולוג התנועה ולאחד ממקורבי ערפאת . פרשת קארין A חשפה את שיתוף הפעולה בין ערפאת לבין חיזבאללה ואיראן ואת חוסר הרצינות שבו נלחם לכאורה בטרור , והביאה לבסוף גם את האמריקנים לכלל הכרה כי האיש אינו רציני בהכריזו על רצונו בשלום
|
|