|
|
עמוד:34
על הערכת המודיעין ערב האינתיפאדה השנייה תגובה למאמרו של לביא תא"ל ( מיל ( ' יוסי קופרוסר * פתח דבר וכמה הערות מתודולוגיות מאמרו של אפרים לביא מציג כשלים ובעיות מבניים , ארגוניים , מקצועיים ואישיים , שהיקשו לכאורה על אמ"ן לתכלל כראוי את תמונת המודיעין ערב פרוץ המערכה מול הפלסטינים בספטמבר ; 2000 כמו כן הוא שם דגש בצורך לתת משקל רב יותר להתפתחויות הכלכליות-חברתיות ולשיקולים התרבותיים . מטרת מאמרי להגיב על טעוני מאמרו של לביא , אחד לאחד : האם האינתיפאדה באמת פרצה באורח ספונטני ? האם היד החזקה שהפעיל צה"ל אכן הייתה שורש הזעם הפלסטיני ? האם אמ"ן נמנע מלהצביע על הגמשות פלסטיניות ? האם אמ"ן חרג מייעודו כאשר תרם למאמץ ההסברה הישראלי ? האם אמ"ן אכן לא התמודד עם הנושא הפלסטיני החברתי-כלכלי ? אך לפני כן כמה הערות מתודולוגיות . הערכת מודיעין משלבת נתונים ופרשנותם עם מרכיב של הערכה , ולפיכך כמעט תמיד יש פער בין דרכי מעריכים שונים של מציאות זהה . בין השאר משום שכל אחד מהם עשוי לפרש אותו מידע בדרך שונה ולתת משקל שונה למידע זה בהערכת המודיעין הכוללת . לפיכך , בניגוד לטענה המשתמעת מהמאמר , כי הערכת המודיעין היא מעין טכניקה שביצועה המושלם יבטיח להגיע לתוצאה נכונה כלשהי , הרי בפועל יש בה גם מרכיב מכריע של אמנות . משום כך לא בכל תחום מודיעיני יש תוצאה נכונה כלשהי שמטרת העשייה המודיעינית לגלותה . הערכת המודיעין עוסקת בפרשנות לתמונת המציאות בדרך עקיבה ומקצוענית , אך בסופו של דבר היא משקפת את ההבנה הסובייקטיבית של החוקרים את המציאות שלפניהם . כיוון שהאחריות המקצועית המלאה להערכת המודיעין של חטיבת המחקר באמ"ן נתונה בידי ראש החטיבה , כפי שנגזר מבכירותו ומסמכותו , הרי שלא ברור על מה מלין מאמרו של לביא . בעל המאמר איננו גורס בשום מקום כי מפקדיו מנעו ממנו להביע את הערכותיו אף שלא עלו בקנה אחד עם הערכתם . ברור שכפי שהיו בזירה הפלסטינית דעות שונות , ולביא אימץ לו אחת מהן לאחר בחינה ודיון , כך גם היו פני הדברים בינו לבין הממונים עליו בחטיבת המחקר . כל עוד ראשות חטיבת המחקר הקשיבה לו , לחוקרי הזירה הפלסטינית ולגורמי מחקר אחרים - והעמידה לרשותם את כל המידע המודיעיני הרלוונטי ועודדה אותם לחשוב באופן יצירתי ועצמאי - הרי טוב שכך . אם אכן הייתה אי-התאמה בין הגרסה הכתובה לבין הגרסה הנאמרת בעל-פה , מן הסתם היא משקפת בעיה ניהולית שראוי היה לטפל בה ולוודא שהדעה שהביע רח"ט מחקר תבוא לידי ביטוי גם בכתב , אך ספק אם יש בה כדי להצביע על כשל מכוון כלשהו . האם נכון לקבוע שהעימות עם הפלסטינים פרץ באופן ספונטני ? הטענה המהותית העיקרית שמעלה המאמר של לביא היא שהגורם המרכזי , ולמעשה הבלבדי , לפרוץ האינתיפאדה השנייה היה הצטברות של זעם ותסכול בציבור הפלסטיני ; האינתיפאדה פרצה והתנהלה באופן ספונטני לגמרי ולהנהגה הפלסטינית בראשות ערפאת לא היה קשר לכך . למיטב שיפוטי , בהציגו טענה זו כצודקת ונכונה בדיעבד , לביא נופל בדיוק לליבת המלכודת שהוא מציע להיזהר ממנה בדברי הסיכום שלו - קרי , חובת הזהירות למנוע הטיות , לדבוק באמות מידה מקצועיות , לא לשפוט את היריב בראייה פוליטית ישראלית ולא להשתלב בשיח האידיאולוגי-פוליטי . להלן כמה אירועים שלכל הפחות היו אמורים להטיל ספק בפסקנות שבה מציג לביא את טענתו בלי שיביא ולו תנא דמסייע אחד ממשי לפסיקתו ( אעשה זאת כמובן רק על סמך חומר שכבר פורסם , אבל להווה ידוע כי גם במידע רגיש יותר יש עדויות רבות המחייבות הטלת ספק כזה . ( ראשית , כבר בשנים שקדמו לאינתיפאדה השנייה לא חדלה " הרשות הפלסטינית" לרגע לקדם ולעודד את תפיסת המאבק המזוין הפלסטיני : הן במישור העממי וההסברתי , הן באמצעות שיתוף פעולה עם ארגוני הטרור האסלאמיים ובראשם חמאס והן באמצעות הכנת תנזים-פתח ככוח מבצעי שיאפשר לה להתעמת עם ישראל בבוא העת , וזאת בלי שתישא באחריות הישירה לכך . אנשי כוחות הביטחון הפלסטיניים הזהירו שאין לבנות עליהם ככוח שיתעמת עם התנזים לכשזה יפעל נגדנו , והיה ברור שאין להם שום כוונה לפעול נגד הטרור . יוזכרו בהקשר זה הברחתו לרצועה של ג'יהאד אל-עאמרין בשיירתו של ערפאת במאי ; ' 94 נאום הג'יהאד של ערפאת ביוהנסבורג ; החלטת ערפאת באופן אישי שלא לעצור את מוחמד צ'יף - למרות בקשת ישראל - ערב סדרת הפיגועים בפברואר-מארס ; ' 96 החלטתו של ערפאת באופן אישי ( שלא כעמדת יועציו ) לשחרר את בכיר הזרוע החשאית של חמאס , אבראהים מקאדמה במארס , ' 97 ולהבהיר לחמאס שיש לה אור ירוק לחידוש הפיגועים ( התוצאה המיידית הייתה הפיגוע בקפה אפרופו בתל אביב ב21- במארס ;( ' 97 מתן נשק וכסף לפעילי תנזים בחברון ובשאר הערים ביהודה ושומרון ; אירועי שבוע " יום הנכבה" במאי 2000 ועוד דוגמאות של הסתה במפגשים של הפתח , בכלי התקשורת ובספרי הלימוד הפלסטיניים . עמדתו של ערפאת בקמפ דייויד וקבלת הפנים הנלהבת שזכה לה בשובו משם לעזה מלמדים שלא היה לו עניין בהסדר בתנאים שהציע קלינטון . . 1 בכל מקרה , לא זכור לכותב מאמר זה שהיו חילוקי דעות מקצועיים מהותיים בין לביא לרשות חטיבת המחקר , או שהיו פערים בין דרך הצגתה של הערכת המודיעין בכתב לדרך הצגתה בעל-פה . . 2 הקביעות של לביא כי " חטיבת המחקר לא הבחינה באותה העת בחשיבותו של תנזים-פתח מן ההיבט הביטחוני , ועל כן לא עודדה את האיסוף והמחקר אודותיו" וכי במציאות שנוצרה נבצר מאמ"ן לעקוב אחר ההתפתחויות החברתיות ולהתריע על הכוונה לצאת להפרות סדר - אין להן בסיס של ממש . הנושא הפנימי בכלל ונושא הפתח בפרט נחקר והיה במעקב באמ"ן-מחקר ובפיקוד המרכז , משם יצאו התרעות על הכוונה לפתוח באירועי " יום הנכבה" ועל האפשרות שאירועים אחרי ביקור שרון יחוללו התלקחות רבתי באיו"ש , והפיקוד נערך לכך עם כוחות מתאימים . מודיעין הפיקוד התריע גם התריע באשר לאופי המדויק שיהיה לאירועים ולפיכך בוצעה היערכות הולמת בכל הנוגע לתורת הלחימה ולעזרים הדרושים ללחימה מעין זו . . 3 מחבל בכיר משורות הפתח ברצועה , שכניסתו לארץ נאסרה . * שימש בתפקידי מחקר בכירים שונים , ובכללם עוזר רח"ט מחקר להערכה , וכן היה נספח צה"ל למודיעין בארה"ב . שימש קמ"ן פיקוד מרכז לקראת האינתיפאדה השנייה וכראש חטיבת המחקר במהלכה ; ykup @ walla . com
|
|