מודיעיון בעריכת תא"ל (מיל') עמוס גלבוע

עמוד:31

דוחות המנהל האזרחי . קוצר ראייה זה הותיר את עיקר האיסוף והמחקר על תנזים-פתח ומנגנוני המודיעין בידי השב"כ , ומנע פיתוח יכולות עצמאיות באמ"ן לכיסוי התחום החברתי-תרבותי הפלסטיני . לאמ"ן נדרשו אפוא זמן ומשאבים והוא נדרש ליישב מחלוקות עם ראשות השב"כ , שהתנגדה להגדרת הרשות כמדינת יעד . לדעת השב"כ , האחריות על ההערכה הכוללת בתחום הפלסטיני תוטל אמנם על אמ"ן , שעסק במחקר הצבאי של כוחות הביטחון הפלסטיניים , אך בתחומים אחרים תתקיים " אחריות מודיעינית מקבילה , " כמו בתחום המדיני הנוגע להערכת מדיניותו של ערפאת ומהלכיו . השב"כ טען שבתחום זה מדובר באחריות קברניט שבסמכותו לברור ולקבל את הערכת אחד הארגונים . ראשות השב"כ דרשה אחריות מודיעינית מקבילה גם בעניין תנזים-פתח ועמדה על זכותה לתת , במקביל לאמ"ן , התרעה על התפתחות עימות מזוין או הפרות סדר עממיות . מציאות זו בתחומי האיסוף והמחקר של הזירה הפלסטינית הייתה בעוכרי אמ"ן . אף שביקש לעצמו אחריות מודיעינית כוללת , הרי יכולתו לעקוב אחר התהליכים הפנימיים שהתחוללו בחברה הפלסטינית תחת השלטון העצמי ולהתריע על התפתחות הפרות סדר והפגנות המוניות , הייתה מוגבלת מאוד . ראשות אמ"ן גם לא יכלה להבטיח ששב"כ ינהיג שקיפות מלאה בשיתופו בידיעות , באופן שיאפשר לאמ"ן לתפקד כגורם המתריע על התפתחות עימותים . כמו כן , לא ניתן היה להטיל על גורמי המנהל האזרחי אחריות מודיעינית מחייבת בנוגע למחקר החברה הפלסטינית . מצב זה תרם לכך שברגעי האמת והמבחן שניצבה בהם ישראל ביחסיה עם הפלסטינים , לא סיפק אמ"ן התרעות והערכות מתאימות למקבלי ההחלטות . קונספירציה פלסטינית שנחשפה או קונצפציה ישראלית שהתקבעה ? חטיבת המחקר סיפקה התרעה אסטרטגית לפרוץ עימות עם הפלסטינים בקבעה כי שנת 2000 תהיה " שנת הכרעה בין הסדר למשבר . " בהערכת המודיעין נאמר שאם ערפאת ישתכנע שאין בכוחו להגשים את יעדיו האסטרטגיים בדרך המו"מ , הוא עלול לפנות למשבר באמצעות הכרזה חד-צדדית על מדינה . על-פי הערכה זו הונחה צה"ל להתכונן לעימות צבאי מוגבל . ואולם האינתיפאדה שפרצה בספטמבר 2000 הייתה ספונטנית ועממית , שחטיבת המחקר לא עמדה על תהליכי התהוותה ככזו ולא התריעה עליה . בפרסומי החטיבה נקבע שהאינתיפאדה פרצה מלמטה כביטוי לתסכול מצטבר בחברה הפלסטינית ממדיניות הפנים של ערפאת ומכך שלא ראתה את פירות תהליך אוסלו , וכי ערפאת " רכב" על הגל כדי לבלום את הביקורת מבית ולכפות על ישראל להגמיש את עמדותיה במו"מ המדיני . הערכות דומות פרסמו גם גורמי המחקר של השב"כ ו'המוסד' . בחודשים הראשונים של 2001 קבעה החטיבה בפרסומיה כי ערפאת נמנע מלעודד רגיעה מתוך ציפייה שהעימות יגרום לבנאום הסכסוך , כאלטרנטיבה לתהליך המדיני שנפסק . החטיבה העריכה שערפאת יתקשה לשלוט שליטה מלאה ולאורך זמן על " גובה הלהבות , " בייחוד בהיעדר הישג או תוחלת מדינית , וציינה שטמון בכך פוטנציאל להידרדרות והסלמה . ואולם , בהצגה בעל פה בפני הדרג הצבאי והמדיני וכן בהתבטאויות פומביות , הוצגה תמונה שונה . לפי אותה תמונה , ערפאת דחה את הצעות ישראל במו"מ ויצא למלחמה שהוא תכנן ויזם כחלק מתכנית הונאה שנועדה להכריע את ישראל באמצעות זכות השיבה והיתרון הדמוגרפי ולכונן את פלסטין השלמה . ההסלמה שחלה בעימות הוצגה כפנייה למלחמה כוללת שבמסגרתה כל האירועים נשלטים ומוכוונים בידי ערפאת . תמונה זו הלמה את דעתו של הדרג המדיני , נתפסה כמהימנה ושימשה בסיס למדיניות הממשלה וצה"ל בשנים הבאות . הניסיון לקבוע כאילו עלה בידי אמ"ן לחשוף ולהתריע בזמן על הקונספירציה המדינית והצבאית של ערפאת ולחלץ את ישראל מאסון כבד - טשטש את העובדה שלא ניתנה התרעה על פרוץ האינתיפאדה . ההערכות בדבר כוונות הזדון של ערפאת ניתנו בדיעבד , ולא היה להן כאמור ביטוי בפרסומי חטיבת המחקר . היה בכך משום טיפוח קונצפציה שנהפכה לדו 0 גמה ואשר תרמה לניתוב הקברניט לנקיטת מהלכי כוח והפקיעה ממנו , לפחות להלכה , מגוון אפשרויות לקביעת מדיניותו . האמת המקצועית המודיעינית , כפי שהתבטאה בפרסומי המחקר , הייתה שקיים בסיס מסוים להסדר קבע על-פי התנאים הפלסטיניים : מדינה ריבונית ובת-קיימא בגבולות ' 67 ונכונות לפשרות בסוגיות הליבה האחרות . זאת אף זאת : חטיבת המחקר התעלמה ממשמעותן של גמישויות שחלו בעמדות הפלסטינים במהלך המו"מ על הסדר הקבע . גמישויות אלו כללו בין השאר נכונות לתיקונים טריטוריאליים בקווי ' 67 כדי לאפשר גושי התנחלויות , חלוקת ירושלים שלא על בסיס גאוגרפי אלא על-פי הדמוגרפיה , הסכמה לפירוז המדינה וגמישות ביישום פתרון בעיית הפליטים . החטיבה גם לא הבהירה לדרג המדיני שגמישויות אלו לא עמדו במבחן מעשי משום שהמו"מ לא מוצה והופסק רק בגלל הבחירות בישראל . החטיבה לא התריעה מפני ההשלכות ההרסניות על יחסי ישראל והפלסטינים בשל הוואקום המדיני המכוון שיצרו ישראל וארצות הברית בהסתירן את הצעותיהן במו"מ ובהטילן על . 1 בשיח הציבורי בישראל הושמעו גם טענות בדבר הערכות מודיעין מופרזות ומוטות , שפגעו בתהליך קבלת ההחלטות של הקברניט בהתוויית מדיניותו כלפי הפלסטינים . . 2 בחודשים הראשונים של העימות פעל צה"ל בהשפעת לקחי מנהרת הכותל ( קיץ ( 1996 ואירועי " יום הנכבה" ( מאי . ( 2000 התפיסה המבצעית קבעה שבמקרה של התלקחות מכוונת מצד הרשות הפלסטינית , ייגבה ממנה " מחיר כבד" כדי " לעצב את המציאות" ולקטוע את העימות בעודו באבו . היה בכך כשל חמור הן בהבנת מהות העימות כהתפרצות עממית שהחלה מלמטה והן במענה המבצעי שניתן לו . . 3 על ההערכות הדומות בנושא זה בכל קהילת המודיעין ראה מאמרו של איש המחקר ב'מוסד' באותה עת , יוסי בן ארי : " ערפאת אינו אשם , " הארץ , 6 באפריל . 2006 . 4 הערכה זו היא שהתאמתה : ככל שהעימות התרחב והסלים , כך הלכה והתרופפה השליטה המרכזית של ערפאת והרשות , שנגררו אחר ההתרחשויות . בד בבד , תפיסת צה"ל של גביית " מחיר כבד" כדרך אפקטיבית להכיל את העימות - הניבה תוצאה הפוכה ותרמה להתמשכות העימות וליציאתו מכלל שליטה . בשטח נוצר אקלים של עימות מתפשט , ובתוכו פעלו התארגנויות טרור רבות שכבר לא היו זקוקות להכוונה מגבוה והתירו כל רסן . . 5 בכנס שהתקיים באוני' תל אביב 18-16 ) ביוני ( 2003 אמר אהוד ברק : " ערפאת אינו מאמין בשתי מדינות לשני העמים ... ( כוונתו ) להשתלט על ישראל על ידי יישום זכות השיבה ובאמצעות ערביי ארץ-ישראל ; " בריאיון למעריב 5 ) באפריל ( 2004 אמר ברק : ... " ערפאת לא מנסה לתקן את ' 67 אלא את - ' 48 קרי , את עצם קיומה של ישראל . " . 6 עמוס מלכא , " שכתוב בדיעבד , " ידיעות אחרונות , 30 יוני ; 2004 יתר על כן , בשבועות שקדמו לעימות לא חזו הערכות המודיעין התלקחות רבתי ומערכה רחבת היקף , ולאחר שפרץ העימות נמשכה ההערכה כי ערפאת אינו מעוניין בהידרדרות לעימות כולל מחשש שישמוט את הישגיו הרבים בתהליך אוסלו .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא