כרטיס ביקור - יעקב פרי

עמוד:19

הצפון התמנה כשהיה בן , ( 1978 ) 34 ולראש השירות כשהיה בן . ( 1988 ) 44 " השירות עמד במקום גבוה והרבה מעל כל תחום אחר בחיי : המשפחה , גידול הילדים , כולם נזנחו מאחור" מודה פרי בגילוי לב . " הקידום המהיר היה לא רק בזכות כישוריי והצלחותיי אלא גם תוצאת ההתארגנות המהירה שהשירות נדרש לה לאחר מלחמת ששת הימים . ( 1967 ) ישראל נאלצה לטפל בשני מיליון פלסטינים , והשב"כ ניצב בפני אתגרים חדשים שדרשו מענה מיידי , כולל בתחום הארגוני מבצעי . " המינוי של פרי לראש השב"כ היה חריג , הוא הקדים כמעט דור בשדרת הפיקוד בגלל הצורך לתת מענה מיידי למשבר " קו . " 300 יוסף הרמלין , שהוחזר מבחוץ ( 1986 ) לתפקיד ראש השב"כ , ביקש מפרי לשמש משנה לראש השירות לאחר שכיהן כשש שנים בתפקיד ראש מרחב ירושלים , יהודה והשומרון . השנתיים האלה לצד הרמלין זכורות לפרי כתקופה אינטנסיבית ומאתגרת במיוחד . אחריה , המליץ הרמלין לראש הממשלה שמיר למנות את פרי לראש השב"כ . " קו " 300 היה המשבר העמוק ביותר בתולדות השב"כ פרשת קו 300 גרמה למשבר עמוק ביחסי השב"כ עם הדרג המדיני , הפרקליטות והמשטרה ולנזק משמעותי לדמותו בעיני הציבור . להערכת פרי המשבר הפנימי בתוך שורות הארגון היה אולי החריף ביותר . רוב עובדי השירות לא ידעו את האמת על פרשת קו 300 עד שבמוצאי שבת אחת נמסר במהדורת החדשות בטלוויזיה שפקיד בכיר במשרד הביטחון נחקר על עבירה חמורה וכי החקירה תתנהל בידי המשטרה . עקרון המידור , שנשמר באותם ימים בקפדנות , לא אפשר לעובדי הארגון שלא היו מעורבים בפרשה לדעת דבר וחצי דבר אודותיה . לאחר שהתפוצצה הפרשה , התגלגל כדור השלג במהירות והגילויים גרמו לאובדן אמון בין עובדי השירות לבין בכיריו וביניהם לבין הציבור ודעת הקהל . בתוך זמן קצר עזבו את השירות כשליש מבכירי המטה שלו , 11 מהבכירים סיימו את עבודתם והארגון עבר אז שידוד מערכות טוטאלי . היה צריך לשקם אותו מהר . בכל מקרה , פרי מאמין כי לקחי הפרשה האיצו תהליכים פנימיים בארגון שהיו מתרחשים ממילא אם כי בקצב שונה . זאת , משום שהיה צורך להסדיר את נוהלי העבודה בדפוסים שהיו שונים מאלה שהתמסדו לאחר קום המדינה והתאימו אולי לעבר . מעתה היה חיוני להתאים את דפוסי העבודה למציאות שהשתנתה , ולהסדיר מחדש את מערכת היחסים עם הפרקליטות ועם המערכת המשפטית . פרי טוען כי הקשר בין גופי השלטון בישראל לבין התקשורת ובינם לבין הציבור השתנה באופן משמעותי בכל תחומי החיים , ולכן היה אף צורך לחשוף את הארגון באופן מושכל אל התקשורת ולשקם את דמותו בעיני הציבור . פרי בתפקיד המשקם פרי מגלה כי ערב מינויו לתפקיד ראש השב"כ הוא התלבט אם למנות לארגון דובר . לאחר התלבטות החליט שמינוי כזה מקדים את זמנו , אך פעל נמרצות לשנות את אופי מערכת היחסים של הארגון עם התקשורת ובתוך כך הקרין מסגנונו האישי ומאישיותו על מאפייני עבודתו מול המדיה . פרי השכיל לשנות באופן מהותי את יחסיו של השב"כ עם התקשורת . הוא מתאר את השוני באופן ציורי : " עד קו 300 אנשי השירות ישבו בחדר אטום עם וילונות חתומים . אף אחד לא הרשה לעצמו לראות שהעולם השתנה , התקשורת , הציבור , בתי המשפט . בפרשת קו 300 התקשורת כמו פרצה את החלונות והתיישבה באמצע החדר . האשימו אותי שאני מנהל את השירות בצורה פתוחה מדיי לתקשורת . הציגו אותי כנגן חצוצרה כדי לחשוף אותי לביקורת אישית ולפגוע בדמותי . כאילו רצו לטעון שראש שירות ביטחון המנגן בחצוצרה אינו יכול להיות ראש שירות טוב . שאי אפשר לקחת אותו ברצינות . והיו כאלה שהלכו גם לראש הממשלה רבין וביקרו את מהלכיי . אבל רבין נתן בי אמון וסירב לשמוע להולכי הרכיל . " פרי טוען כי גם לאלה שביקרו את סגנונו האישי , הייחודי , לא הייתה ביקורת עניינית על תפקודו המקצועי . פרי ניסה לשנות את דמותו הציבורית של הארגון באמצעות פתיחתו לתקשורת וקיום קשר אישי בינה ובין העומד בראשו . הוא עמד על כך שבהודעות על מבצעי סיכול חשובים תזקוף התקשורת את הצלחתם לשב"כ במפורש ולא כחלק מ"זרועות הביטחון . " אט אט , בתהליך ארוך אך אינטנסיבי , שוקם מעמדו של הארגון , ופעולותיו לשמירה על הביטחון הפנימי ומול איומי הטרור זכו להבלטה ולהערכה רבה . בכל מקרה , פרי גאה בהפיכתו של הארגון לשקוף ככל האפשר כדי לחזק את הלגיטימציה שלו ולשפר את ביצועיו . למרות הביקורת , הוא תומך בהופעתם של ראשי השירות בכנס הרצליה ובפני עיתונאים וגורמי חוץ כחלק מתפיסת השקיפות של השלטון כלפי האזרחים . איך נוהגים עם הקברניט בעיני פרי אנשי המודיעין וראשיו חייבים להציג את עמדתם בפני מקבלי ההחלטות ללא שיקולים פוליטיים , אישיים או אחרים שאינם מן העניין . למיטב הערכתו , אנשי המודיעין מעולם לא הושפעו באמת מעמדותיהם הפוליטיות של הקברניטים והם ביטאו את עמדתם גם כשזו לא הייתה נוחה לדרג המדיני . אמנם , כפי שהבהיר לו בשעתו פרס , עמדתו היא עמדה מקצועית ויש בכוונתו להביאה בחשבון . אך כאשר הקברניט נדרש לקבל החלטה , הסביר לו פרס , הוא מושפע משורה של שיקולים ובהם עמדת המודיעין , וכך צריך להיות . פרי מביא לדוגמה את ההתייעצויות שהתקיימו בעניין גירוש אנשי חמאס אחרי עסקת ג'יבריל . ( 1985 ) אהוד ברק תמך בגירוש , השב"כ העלה אמנם שאלות אך בסופו של דבר תמך גם הוא במהלך . פרי מעיד על עצמו כי בשיחה שקיים בארבע עיניים עם רבין אחר כך , שטח את ספקותיו והסתייגויותיו , שלא כעמדתו המקצועית של השב"כ . דוגמה בולטת לממשק בין המודיעין לקברניט מביא פרי מפרשת " המחתרת היהודית . " כשהציג כראש השירות ליצחק שמיר , ראש הממשלה , את חשיפת המחתרת היהודית ופעולותיה , נוכח ששמיר מתקשה להתמודד עם העניין ; הוא הכיר באופן אישי את אביו של אחד החשודים . גם התעוררה בעיית ההזדהות האישית עם האנשים . אבל שמיר לא הוציא מפיו מילה . באחת הפעמים , ביקש שמיר כי ידחו את מעצר אחד החשודים , בנה של אחת המשפחות המקורבות אליו ביותר עוד מימי הלח"י , עד לאחר נישואיו של אותו חשוד . גם אם התקשה שמיר באופן אישי להתמודד עם הפרשה , לא השפיע הדבר על תהליך העבודה והוא נשאר ענייני ומקצועי . קלושים הסיכויים להסדר עם הפלסטינים אף שהוא מעיד על עצמו כאופטימיסט , פרי מנתח את מצבה של ישראל במזרח התיכון כיום בנימה מסוימת של ייאוש . לשיטתו , שני הצדדים , ישראל והפלסטינים , עשו כל אחד בתורו טעויות מהותיות : באוסלו , ביחסינו עם ערפאת , במו"מ עם אבו מאזן ועוד . פרי פסימי באשר לסיכויים להגיע להסדר קבע בטווח הנראה לעין . כל עוד העם הפלסטיני קרוע בין אנשי הפתח - תומכי הלאומיות הפלסטינית החילונית ביהודה , שומרון ומזרח ירושלים - לבין אנשי חמאס - חסידי הקו האסלאמי הקיצוני , שביססו את כוחם בעזה - יהיה קשה להגיע להסדר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא