|
|
עמוד:13
קרבות המערכה על ארץ-ישראל מהצד התורכי-גרמני . המחבר שימש מיולי 1917 שליש מפקד כוח משימה של קבוצת ארמיות בפיקודו של הגנרל הגרמני פון פלקנהיין , שהתארגן בתורכיה ב1917- ויצא לעיראק ואחר כך לארץ-ישראל . המפות התורכיות המוצגות בתערוכה מעידות שהצד התורכי לא היה נחשל כמו הדימוי שדבק בו , אלא הוא נשען על תשתית הנדסית תומכת ; הן עשירות במידע על ביצורי הכוחות בשטח וגם בנתונים על הכוחות המשתתפים . הוצגו מפות של חזית הדרום וכן תרשים המודיעין התורכי של כוחות המשלוח , ששורטט על-פי מסמכי ההטעיה המכוונת של קולונל מיינרצהאגן . התרשים הוצג מול מפת המודיעין הבריטי שבה נראית התפיסה התורכית של הכוחות הבריטיים . בתערוכה הוצגו כאמור פסיפסי תצ"א מקוריים מהשנים 1918-1916 ממקומות שונים בארץ , שהכין ה , RAF- וכן רפרודוקציות של פסיפסי תצ"א בריטיים מעזה , מבאר שבע ומרפיח . מלבד תצלומי הטייסות הגרמניות של אזורי הקרבות , הוצג גם צמד סטראוסקופי גרמני של כוח . YILDERIM תצלומי הצלם האוסטרלי פרנק הרלי שהוצגו בתערוכה מייצגים פרק מרתק מצילום ארץ-ישראל . פרנק הרלי נולד בסידני ב . 1885- הוא הגיע לארץ-ישראל מתוקף תפקידו כצלם הרשמי הראשון של הצבא האוסטרלי האימפריאלי ושהה בארץ כחודשיים . הרלי ראה בצילומים מעשה אמנותי . כמה מתצלומיו הצבעוניים , שהיו כנראה הראשונים בארץ , הוצגו בתערוכה בלונדון באביב . 1918 לצורך צילום אמנותי של קרבות הוא ביים סצנות מלחמה רבות משתתפים . הצבא האוסטרלי שיתף עמו פעולה באופן מלא כדי להיות מונצח בהיסטוריה בסצנות הרואיות . כך נותרו ממבצעי הרלי תצלומי צבע מרשימים של מסדרי כוחות אוסטרליים גדולים בירושלים ובעזה , כמו גם תצלומי קרבות מדבריים מבוימים בחזית הדרום , ואילו הרלי , הצלם השנוי במחלוקת , הגיע לארץ-ישראל רק בדצמבר , 1917 אחרי שכוחותיו של אלנבי כבר כבשו את עזה , באר שבע וירושלים . מעניינים היו התצלומים של סביבת העבודה של טייסות הצילום - מטוס מותקן במצלמה אווירית , תצלומי אוויר תלויים לייבוש , הכנת פסיפס תצ"א בתנאי שדה ועוד . אוסף התצלומים המיוחד מתוך האלבום השמור בארכיון צה"ל במשרד הביטחון מרתק אף הוא . התצלומים , שצילמו צלמים תורכיים , גרמניים ואוסטריים , מביאים לידי ביטוי את הסביבה ואת הפעילויות בחזית ובמערך התומך בצד התורכי-גרמני . בתצלומים נראים כוחות גמלים ופרשים באימונים , בסיורים ובקרבות , סוללות תותחים בפעולה , תותחי נ"מ , תחנות קשר וטלפוניה , בית דפוס בשדה , מאפייה בשדה , מתפרה צבאית , סנדלרייה צבאית ועוד . דגש מיוחד ניתן להצגת הטיפול בפצועים , כולל בתי חולים בשדה , ולהובלת פצועים בגמלים וברכבות ועוד . בתוך הווי המלחמה ניתן לראות שיירות שבויים בריטיים ואוסטרליים ונשק שלל מקרבות סיני ועזה , ואפילו " הרוגי מלכות" תורכיים שנחשדו בעריקה , תלויים בראש חוצות . נושאים אחרים הראויים לציון הם הובלת הספקה תורכית בים המלח , מבצעים הנדסיים כגון סלילת מסילות ברזל , לרבות חנוכת הגעת מסילת הברזל לבאר שבע , סלילת דרכים ותעלות מים . ראוי לציין את תצלומי ירושלים , באר שבע ועזה מנקודת מבט תורכיתגרמנית-אוסטרית . הוצג גם אוסף תצלומי מפקדים שבלטו בעת המלחמה , ובהם המפקדים הגרמניים פון קרסנשטיין ופון פלקנהיין , והמפקדים התורכיים אנואר פאשה - שר המלחמה , עזאת פאשה , ג'מאל פאשה ואחרים . בתערוכה , שהשתרעה על שטח גדול , הוצגו פסיפסי מפות שכיסו מרחבים גדולים מהחזיתות . בין פסיפסי המפות בלטה ההשוואה בין פסיפס מפות גרמניות בקנה מידה , 1 : 50 , 000 שהודפסו ב , 1918- ובין פסיפס מפות בריטיות בקנה מידה , 1 : 63 , 360 שהוכנו ב . 1917- הבדל נוסף בין הסדרות היו העדכונים שהתבססו על תצלומי אוויר - מצד אחד של טייסות הצבא הגרמני , ומצד אחר של חיל האוויר הבריטי . המשותף לשתי הסדרות היה המקור הבריטי של סדרת מפות PEF - FUND ( PALESTINE EXPLORATION הקרן הבריטית לחקר ארץ-ישראל . ( אך כפי שניתן להיווכח מהמפות הבריטיות בחזית עזה-באר שבע , היו לבריטים מפות בקנה מידה 1 : 40 , 000 ומפות בקנה מידה , 1 : 20 , 000 שבהן סומנו הביצורים במפורט ובאופן שיטתי יותר מאשר במפות , YILDERIM שלא כיסו את השטח בפסיפס רציף . תצוגה ייחודית לתערוכה הייתה תצוגת מפות גבולות בין-לאומיים של ארץישראל המנדטורית , שהגדרתם קשורה בהתפרקות האימפריה העות'מאנית . ראשיתם בקביעת הגבול המערבי של ארץ-ישראל ב , 1906- כשהבריטים , ששלטו במצרים , ביקשו להרחיב את חסותם במזרח עד לגבול סיני ולהרחיק את התורכים מתעלת סואץ . עקב הסכסוך שפרץ בטאבה נקבע וסומן הגבול בין רפיח לטאבה . מפות אחרות הציגו את הגבול הצפוני בין ארץ-ישראל לסוריה ולבנון , שנקבע בין 1920 ל , 1923- ואת הגבול בין ארץ-ישראל לבין עבר הירדן , שנקבע ב . 1922- * התצלום הוצג באדיבות ארכיון המלחמה האוסטרלי וד"ר יגאל שפי תצלומי אוויר תלויים לייבוש במעבדת שדה *
|
|