מתי הוקם 'המוסד'?

עמוד:42

שינויים אחדים במבנה קהילת המודיעין ובדרכי עבודתה בארץ ובחו"ל . הפעילות המבצעית בתוך גבולות המדינה למטרות מודיעיניות הועברה מ'דעת' ( המחלקה המדינית של משרד החוץ ) לשב"כ . המחלקה המדינית הופקדה על הפעילות המודיעינית והמודיעינית-מבצעית בחוץ לארץ . שילוח היה אמנם מעודכן בעבודה השוטפת של השירותים , אך מיעט להתערב בה . בדרך כלל הסתדרו השירותים ביניהם בענייני יום-יום בלי להזדקק לנהלים או לתיווך של 'המוסד לתיאום' ושילוח עמד על כך באיחור . רשות עצמאית לביון רשות מרכזית למודיעין בחו"ל היחסים בתוך המחלקה המדינית הדרדרו ב1950- בגין חילוקי דעות בין שילוח , גוריאל וארתור בן-נתן , שעמד בראש המרכז המבצעי של המחלקה המדינית באירופה . המחלוקת הייתה על חלוקת הסמכויות ביניהם , על דרכי העבודה בחו"ל ועל הזיקה בין הסניפים בחו"ל למחלקה בארץ . על רקע ביקורת גוברת על תפקודה של המחלקה המדינית ועל שליטתו הרופפת של שילוח על הנעשה בה ובסניפים , החליט בן-גוריון בתחילת 1951 להיכנס בעצמו לבדוק את הנושא . בתום הבירור שערך עם ראשי השירותים קבע בןגוריון שבחוץ לארץ יפעל שירות מודיעין אחד תחת סמכות אחת . החלטתו של בן-גוריון הייתה תוצאה של מערכת יחסים עכורים שנוצרו לא רק בתוך המחלקה המדינית , אלא גם בינה ובין משרד החוץ ובינה ובין ממ"ן . ב8- בפברואר 1951 התחיל שינוי יסודי במבנה קהילת המודיעין ובתיפקודה . בן-גוריון החליט להפריד את מחלקת המבצעים מן המחלקה המדינית וממשרד החוץ בכלל , ולהפכה לרשות עצמאית לביון , או כלשונה של ועדת התיאום " רשות מרכזית למודיעין בחוץ לארץ . " המחלקה המדינית בוטלה ולראש הרשות החדשה לביון מונה חיים יערי ( ולדנר ) , לשעבר ראש מודיעין 8 / ( המחלקה הטכנית ) ומודיעין 13 / ( מחלקת מבצעים מיוחדים ) בממ"ן . הרשות לביון עוגנה במשרד ראש הממשלה ונקבע כי יהיה לה מונופול על פעולות המודיעין בחו"ל והיא תדאג לסיפוק צרכיהם 7 בקשות האיסוף 6 של כל רכיבי הקהילה . מסכת אירועים זו חוללה תסיסה בסניפים בחו"ל , שזכתה לכינוי ' מרד השפיונים . ' ב2- במרס 1951 הוגשה התפטרות קולקטיבית ובין המתפטרים היו בן-נתן , עובדים במחלקה המדינית ושבעה ראשי סניפים . שילוח ראה בכך מעשה חמור , לא רק נגדו אישית , אלא בעיקר נגד מרות המדינה , והחליט לנקוט אמצעי ענישה נגד ה"מורדים . " כמה מהם נפסלו על ידו לעבודה במשרד החוץ , אחרים נפסלו לכל תפקיד בשירות המדינה והיו כאלה שזכו למחילה . ב11- באפריל 1951 דנה ועדת התיאום בהקמת ' הרשות המרכזית למודיעין בחוץ לארץ , ' וכעבור שבוע מינתה ועדות לביצוע ההעברה מ'דעת' לרשות בראשותו של חיים יערי . תהליך ההפרדה נמשך שלושה חודשים ובסוף מאי הודיע משרד החוץ לכל נציגויותיו בחו"ל כי " המחלקה המדינית לשעבר ... תיקרא להבא מחלקת החקר . " מעל לרשות ניצב המוסד לתיאום ולתפקידים מיוחדים בראשותם של שילוח וסגנו איזי דורות . שמו של המוסד 12 אשר ( ארתור ) בן-נתן . ב1944- הצטרף למדור לחקירות של המוסד לעלייה ב' ועסק באיסוף מידע על המצב בארצות שנכבשו ע"י הגרמנים . ב1945- נשלח ע"י המוסד לעלייה ב' לאירופה ומונה למפקד " הבריחה" באוסטריה . ב1947- נקרא לעבוד בלשכתו של בן-גוריון . ב1948- הצטרף למשרד החוץ ושירת בתפקיד ראש המרכז המבצעי של המחלקה המדינית באירופה עד . 1951 ב1956- היה נציג משרד הביטחון באירופה ובשנים 1965-1960 היה מנכ"ל משרד הביטחון , ואח"כ מונה לשגריר ישראל בגרמניה ( 1970-1965 ) ולשגריר בצרפת . ( 1975-1970 ) 13 חיים יערי ( ולדנר ) . ( 1974-1915 ) עמד בראש המחלקה הטכנית של הש"י ( 1948-1945 ) ובראש המחלקה הטכנית של שירות המודיעין הצבאי . ( 1950-1948 ) עמד בראש מחלקת המבצעים המיוחדים של שירות המודיעין הצבאי , ( 1951-1950 ) ובראש הרשות לביון . ( 1952-1951 ) שירת עד יום מותו בתפקידים דיפלומטיים שונים במשרד החוץ . 14 איזי דורות ( רוט ) . ( 1980-1916 ) גויס לש"י ב1946- וב1948- עבר למחץ ( שירות הביטחון הפנימי ) וממנו בתחילת 1949 לשב"כ . ב1951- הושאל למוסד ושימש סגנו של ראובן שילוח . כיהן בתפקיד ראש השב"כ ( 1953-1952 ) וסגן ראש המוסד ( 1963-1953 ) לצידו של איסר הראל . לאחר פרישתו מן המוסד פנה לעסקים . 15 אברהם קדרון : היה ראש הש"י של ה"הגנה" בחיפה עד מלחמת העצמאות . שרת כראש שמ 3 / ( ביטחון שדה ) בשירות המודיעין הצבאי . ( 1949-1948 ) מונה לראש הרשות לביון ב . 1952- היה מנכ"ל משרד החוץ . ( 1976-1973 ) כיהן כשגריר ישראל בלונדון . ( 1979-1976 )

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר