|
|
עמוד:32
לעשות בארגון בשנת 1991 נחתתי לתפקיד ראש המנהל האזרחי ביהודה והשומרון לאחר שלוש שנים בתפקיד נציג אמ"ן בנספחות הצבאית בוושינגטון . זה היה בשלהי האינתיפאדה הראשונה , לאחר מלחמת המפרץ וערב ועידת מדריד , הסכם אוסלו והסכם " עזה ויריחו תחילה . " מצאתי ארגון ייחודי , שונה מכל מה שהכרתי , חבוט ומותש לאחר שלוש שנות אינתיפאדה שאחד ממסריה היה המרד בשלטון המרכזי שיוצג על ידי המנהל האזרחי . אך מובן מאליו שחיפשתי את המודיעין . מצאתי מחלקת יע"ע ( יועץ לענייני ערבים , ( שעסקה במה שהוגדר למחלקה מאז ומתמיד : הכנת דוחות " הלכי רוח" על בסיס שיחות עם " האוכלוסייה , " כמודיעין לצריכה פנימית , בעיקר לסיוע בתהליך קבלת ההחלטות הממשלי . דוחות אלה הופצו אמנם גם למערכת של הפיקוד , האוגדה והחטיבות , אבל מעמד המחלקה היה כמובן נחות לעומת ' אחיה' המודיעיניים האמיתיים : השב"כ , אמ"ן ומודיעין הפיקוד . הצלחתי לחזק את המחלקה והבאנו קצינים נוספים מאמ"ן , אחד מהם הוא כותב המאמר המצורף ( ב"מודיעיון" עמ' ( 36 אפרים לביא , לימים ראש המחלקה ואולי הראשון שעשה דרכו מ8200- אל המנהל האזרחי ומשם לחטיבת המחקר . למרות הכול , נשארנו גוף איסופי ומחקרי שלא נחשב חלק מן " הקהילה" וכמובן לא ראינו ידיעות או מודיעין מעל רמת "שמור . " בשנת 1992 יזמנו תהליך של בחירות ללשכות המסחר ביהודה ושומרון , כחלק מהניסיון להרגיע את השטח לאחר האינתיפאדה ולתת תקווה לתושבים הפלסטינים . שלא באופן רשמי , חשבתי שזו הזדמנות לבנות הנהגה באופן דמוקרטי וללא התערבותנו . בחברון נבחרה הנהגה אסלאמית " רכה" נוסח חברון המסורתית . ברמאללה . 2 השב"כ יתארגן לבניית יכולת מחקרית לצורך ההערכה המודיעינית כהשלמה למחקר המבצעי המבוצע כל יום בשטח . . 3 השב"כ ירכז מפגשים דו-יומיים בהשתתפות נציגי שב"כ , מוסד ואמ"ן שיעסקו בעדכון מודיעיני הדדי . . 4 השב"כ ייזום הקמת צוות עבודה קבוע שיכלול את נציגי שב"כ , מוסד , ואמ"ן וירכז את הכוונת האיסוף המודיעיני והמבצעי בכל הקשור לשטחים . האחריות הכוללת לגיבוש הערכת המצב הלאומית ביחס לנעשה בשטחים הוטלה רשמית וחד-משמעית על השב"כ , והוא אכן ממלא מאז את תפקיד המעריך הלאומי בכל הקשור להתפתחויות , גם הפוליטיות , בשטחים . יחידת המחקר של השב"כ שודרגה וחוזקה באופן משמעותי בתוך זמן קצר . לצד זאת , עברו המודיעין הצבאי וגוף מתאם הפעולות בשטחים התאמה לשינויים שחלו , תוך שיפור שיתוף הפעולה בין גופי המודיעין והביטחון השונים . נחמן טל מסכם את התייחסותו לאירועים הדרמטיים שהחלו בסוף 1987 במונחים כלליים , ובעיקר השפעת האינתיפאדה על קיומם של מהלכים פוליטיים חשובים , הקמת תנועת חמאס בדצמבר 1987 ( מיד לאחר פרוץ האינתיפאדה , ( התנתקות ירדן מהגדה ב1988- וראשית תהליך השלום עם מדינות ערב - ואש"ף בהמשך - שהחל בוועידת מדריד ונמשך בשיחות הבילטרליות עם הפלסטינים ועם ירדן . האם ניתן להתריע על מרי אזרחי ספונטני ? האם בכלל ניתן להתריע מראש על מרי אזרחי ? האם ניתן לחזות התפרצות שגם מחולליה לא תכננו אותה ? שהיא עצמה הייתה ספונטנית ותוצאה של הצטברות לחצים מתחת לפני הדברים ? ההיסטוריה רצופה כשלים מודיעיניים לא רק של גופי הערכה חיצוניים אלא גם של מנהיגי החברות הנדונות עצמם . לאחר המהפכה האסלאמית באיראן , שגם אותה לא צפו לא מנגנוני ביטחון הפנים של השאה , לא שירותי המודיעין המערביים ולא אמ"ן מחקר , נעשה ניסיון לטפל במתודולוגיה של ההערכה בסוגיות של יציבות משטרים במזרח התיכון ואיתנותם . ע' ראמ"ן להערכה באמ"ן מחקר באותם ימים ( תא"ל מיל ( ' עמוס גלבוע הוביל ניסיון לשאול מושגים מעולם המחקר הצבאי ולהגדיר " סימנים מעידים" ( אינדיקטורים , בלקסיקון של ( 1979 העשויים להצביע על התערערות יציבות פנימית של משטרים במזרח התיכון . מעבר לאתגר החשיבתי , נראה שנותרנו תועים באפילה . התחזיות שמשטרו של הנשיא אסד ( האב ) יקרוס כמו משטר צ'אוצ'סקו , והקביעה ש"ימיו של המשטר ההאשמי ספורים" נוכח " מהומות המזון" בירדן ( 1989 ) נחשפו כפרכה . בעיצומם של מאורעות האינתיפאדה , לקראת סוף , 1988 התגבשה ההערכה שבאה לידי ביטוי , לדברי נחמן טל , בהערכה שניתנה בדיון מטכ"ל בהשתתפות שר הביטחון , רבין : לא ניתן לדכא במדינה דמוקרטית חברה המתקוממת על רקע לאומי . נראה גם שאין דרך לחזות התפרצות של מרי באופן מדויק דיו , כדי שיהיה כלי עבודה אפקטיבי לדרג המדיני והצבאי , ולדעת מתי יבשילו תהליכים תת-קרקעיים לכדי רעידת אדמה . סיור בקסבה של שכם
|
|