|
|
עמוד:26
רומן רוסי האם הרוסים חוזרים למזרח התיכון ? רוסיה הייתה ונשארה אחד השחקנים המסתוריים והמסקרנים - אם לא המסוכנים - במשחק העולמי . ממעמד של מעצמה עולמית היא התפרקה לכדי מדינה ככל המדינות , אולם השאיפות שלה להחזיר עטרה ליושנה ולשקם את מעמדה מדרבנות אותה להתערב בזירה העולמית ביתר שאת צבי מגן * בשנים האחרונות אנחנו עדים להגברת הפעילות הרוסית בזירה הבין-לאומית , לאחר תקופה שבה ניתן היה להתרשם שרוסיה אינה עוד שחקן שמתחשבים בו . מגמה זו מעוררת שאלות באשר למהות כוונותיה העתידיות של רוסיה באזורנו , והאם כתוצאה מכך תנקוט בהכרח קו לא ידידותי כלפי ישראל . לצד האינטרסים האסטרטגיים של רוסיה ניתן להצביע , כרקע לשינוי זה , על הלכי רוח בהנהגה ובציבור , המעוצבים על ידי עברה של רוסיה האימפריאלי והסובייטי והשפעת העידן הפוסט-סובייטי . רוסיה ירדה מנכסיה כמעצמה והפכה לעוד " מדינה מן המניין . " ניכר , שהרוסים אינם מתייחסים בשוויון נפש לעובדה זו ואינם ממהרים להסיר מסדר יומם הלאומי את השאיפה לשוב ולשדרג את מעמדם הבין-לאומי . הציבור הרוסי ברובו דוגל היום בתפיסה ה"מעצמתית" ורואה בעין יפה את מאמצי השלטון להחזיר עטרה ליושנה . ניכרים גם הלכי הרוח בציבור המצדדים בתפיסת עולם לאומנית , המייחסת תפקיד היסטורי מיוחד לרוסיה , מעין " ייעוד משיחי , " המלווה במגמה אנטי-מערבית . לאחרונה , התגברו טונים צורמים הקוראים לפעילות יזומה ותקיפה בזירה הבין-לאומית , על רקע התעצמותה הכלכלית ושיקום ביטחונה העצמי של רוסיה . המזרח התיכון תמיד תפס מקום מרכזי במדיניות החוץ הרוסית בתקופת ברית המועצות . גם לאחר קריסת ברית המועצות ייחסה רוסיה למזרח התיכון חשיבות , אף כי פעילותה הוגבלה להיקף מזערי . אולם , בשנים האחרונות , לצד הגברת הפעילות הרוסית בזירה הבין-לאומי , גוברת גם פעילותה במזרח התיכון . מעקב אחר מדיניותה של רוסיה באזורנו מאפשר לאפיין פעילות משולבת במספר מעגלים בין-לאומיים המעצבים יחדיו את האינטרסים הרוסיים באזור . אלה הם : הזירה הגלובלית ; המרחב המזרח תיכוני והמערכת האסלאמית הכוללת . התמודדותה של רוסיה מול מעגלים אלה בו זמנית מכתיבה , לצד אילוצים אחרים , צורך בתמרון והתאמת פתרונות מגוונים . קרי , טיפול במספר גזרות וברמות שונות של עצימות בו זמנית . נראה שרוסיה גיבשה מדיניות המקנה לה , לתפיסתה , יתרונות יחסיים בפעילותה בכל אחד מהמעגלים הללו . רוסיה והזירה הבין-לאומית לאחרונה אנחנו עדים להתנהגות פעילה ותקיפה יותר של רוסיה בזירה הבין-לאומית , המלווה בייזום חיכוך עם המערב ובראש וראשונה עם ארצות הברית . זאת , במסגרת התפיסה הגאופוליטית שאימצה מוסקבה בשנים האחרונות , הפועלת לכינונה של מערכת " רב-קוטבית" רבת משתתפים מכל העולם במקום המערכת ה"חד-קוטבית" כפי שהיא בימינו , כאשר ארצות הברית היא המעצמה העולמית היחידה הפועלת במרחב . החתירה לעולם " רב-קוטבי" אמורה לזכות את רוסיה במעמד שווה לזה של ארצות הברית , לצד מעצמות מרחביות אחרות , קיימות או מתהוות . רוסיה רואה באירופה המאוחדת , בסין , בהודו ובמזרח התיכון המוסלמי ( המרחב המוסלמי האחוד אמנם עדיין איננו קיים במציאות , אבל כל הצדדים רואים אותו כך ) שחקניות גלובליות . כללי המשחק החדשים שרוסיה מכתיבה ביחסים הבין-לאומיים מקפלים מהלכים המכוונים להקמה , חיזוק או החלשה של בריתות וצירים שנועדו לקדם את המעמד הדומיננטי שהיא חותרת להשיגו , תוך ניצול הזדמנויות ויצירת מצבים נוחים לה בזירה הגלובלית . החתירה לכונן מערכת " רב-קוטבית" מקדמת מדיניות עימותית בסוגיות בין-לאומיות החשובות לרוסיה : בלימת " התפשטות" נאטו מזרחה ; מעורבות ארצות הברית במדינות חבר העמים ( שבהן רוסיה רואה תחום השפעתה ;( סוגיות בין-לאומיות הנוגעות למאבקה של ארצות הברית ובעלות בריתה במדינות " ציר הרשע" ובטרור הביןלאומי ; פריסת מערכות הגנה נגד טילים של ארצות הברית במדינות מזרח אירופה ועוד . כל אלה מלווים ברטוריקה אנטיאמריקאיתקולנית מבית . במקביל , רוסיה פועלת להופיע כגורם חיוני במערכת הבין-לאומית , לרבות בעולם המערבי . המגמות המתוארות לעיל אינן מובילות בהכרח למסלול התנגשות בנוסח " המלחמה הקרה , " אבל הן משרתות את המאמץ הרוסי לשדרג את מעמדה בעולם . המגרש המזרח תיכוני המדיניות כלפי המזרח התיכון משתלבת בתפיסותיה הגלובליות של רוסיה . האזור נתפס כמרחב מוסלמי אחיד , ורוסיה חותרת להשיג בו מעמד מוביל על חשבון השחקן הדומיננטי , ארצות הברית , תוך כדי דחיקתה ממנו . ביישום תפיסה זו מנצלת רוסיה כל פלטפורמה בין-לאומית אפשרית במזרח התיכון : המגרש הישראלי-פלסטיני , המגרש האיראני , העיראקי , הסורי , הלבנוני , הסוני-שיעי . בכל אלה היא מנסה להופיע כגורם מגשר ומתאם רב-צדדי , תוך ניצול יתרונותיה היחסיים וחולשות השחקנים האחרים . מהפעילויות הרוסיות הבולטות במזרח התיכון : הספקת אמל"ח מתקדם למדינות האזור , מעורבות בפרויקט הגרעין האיראני , מאמץ להשתלב במגרש הישראליפלסטיני ובכל המערכות העולמיות והפנימיות . ייצוא האמל"ח לאזור אף נכלל בתחום האינטרסים הכלכליים שמוסקבה מנסה לקדם . עם זאת , לא ניתן עדיין להצביע על רוסיה ירדה מנכסיה כמעצמה והפכה לעוד " מדינה מן המניין . " ניכר , שהרוסים אינם מתייחסים בשוויון נפש לעובדה זו ואינם ממהרים להסיר מסדר יומם הלאומי את השאיפה לשוב ולשדרג את מעמדם הבין-לאומי * ראש מכון אירואסיה במרכז הבינתחומי הרצליה ובעברו ראש "נתיב , " שגריר ברוסיה ובאוקראינה , סא"ל ( מיל ( ' באמ"ן ; zmagen @ idc . ac . il
|
|