|
|
עמוד:15
מודיעין וספר מילון שימושי חדש : עברי-ערבי , ערבי-עברי ד"ר שלמה אלון , הוצאת ש' זק , ירושלים 1026 , 2007 עמודים אפרים לפיד * להוציא מילון בימינו זו לרובנו העזה לא קטנה . בעידן שקל להשיג מוצר זה באינטרנט ואנחנו רגילים שהחיים נעשים מקוונים יותר ויותר , הוצאת מילון היא יוזמה שיש לברך עליה . שבעתיים מבורכת היוזמה בהקשר השפה הערבית , הנאבקת בקרב דוברי העברית על מקומה הראוי . ד"ר שלמה אלון , המפקח על הוראת הערבית במשרד החינוך ומחברו של המילון , מכיר היטב את הזירה ופועל יום-יום לטיפוח מעמדה של הערבית במערכת החינוך בארץ . בשנת 1995 חיבר ד"ר אלון מילון דו-לשוני ( עברי-ערבי , ערבי-עברי ) ולפנינו הגרסה החדשה והמעודכנת של מילונו , ובכלל זה גם באוצר המילים שלו . המילון מתמקד בשפה השימושית ביום-יום ובתקשורת , וכשמדברים על תקשורת בעולם הערבי היום , הוא מתבסס גם על אלפי אתרי אינטרנט ערביים . המילון מנוקד במלואו ( שיקול חשוב גם בעברית וגם בערבית ) ומסודר בערבית על פי האות הראשונה ( ולא על פי השורש , השיטה שבה חובר המילון הקלאסי ערבי-עברי של איילון-שנער . ( במילון יותר מ30- אלף ערכים , כולל סימנים להבחנה בין ריבוי משמעויות לאותה מילה או ביטוי . כך , למשל , נוכל למצוא כאן את רבאט אלפרש - שק שינה ; אלעצפ אלפכרי - סיעור מוחין ; לג'וא סיאסי - מקלט מדיני ; אלמקדאר א ( ל ) צאפי - נטו , ועוד כהנה וכהנה מילים שלא בנמצא במילון איילוןשנער ( מהדורה שישית , הוצאת מאגנס ( 1972 או במילונו של אברהם שרוני ( הוצאת משהב"ט . ( 1991 בחלק העברי-ערבי נוח מאוד למצוא תרגום למלים ולביטויים שימושיים כמו מערכת בחירות , מעקף , רבותיי , שער חליפין , כומתה , שערורייתי ( הפאדחה המפורסמת ) ועוד ועוד . אולם , בצד אלה נפקד מקומן של מילים כמו התנתקות , עסק ביש ונגישות , אבל חסרונן ודאי שאינו משקף את התועלת הרבה במילון האיחוד החדש : כינוס שני החלקים בכריכה אחת רכה . המחבר מעיד כי בחר את אוצר המילים מתוך העיתונות של תקופתנו ומעיון בספרי הלימוד וספרי העזר המקובלים בבתי הספר העבריים והערביים בארץ . יישר כוח לשלמה אלון על פועלו החשוב להרחבת ידיעת הערבית בקרב תלמידים , מורים והציבור הרחב . * lapide 3 @ gmail . com גם בשל ביקורתו של אדוארד סעיד , בעיקר בספרו " אוריינטליזם , " שבו טען שהמסורת האירופית , ומאוחר יותר האמריקאית , היבנתה את חקר האזור כדיסציפלינה לעצמה , שיצרה את " המזרח" כדמות ראי מעוותת של המערב - שמרני וטוטליטרי במקום שבו המערב חדשני ודמוקרטי , מופעל על ידי רגש והתלהמות אל מול השכלתנות והאמפיריציזם האירופי , ומושחת אל מול המוסרנות המערבית . סעיד הגדיר אמנם את המזרחנות בצורתה הרחבה ביותר " פסוודו-מדע שייצרו כובשים קולוניאליים , נוסעים אירופים וכותבים ששירתו מטרות נלוזות , " אולם לחוקרים המקצועיים והאקדמיים היה לדבריו חלק משמעותי ביצירת התדמית של המזרח . המילה " מזרחנות" הפכה מאז לסמל של אותה דיסציפלינה לכאורה , אותה גישה מתנשאת , מהותנית ובוטה לחקר המזרח התיכון . לימודי המזרח התיכון והאסלאם נתפסים היום בגדר שילוב של תחומי חקר : היסטוריה לסוגיה השונים ( פוליטית , חברתית , תרבותית או כלכלית , ( אנתרופולוגיה , סוציולוגיה , כלכלה , מדעי הספרות , והבלשנות . מצד אחד יש בכך הכרזה שהמזרחנות , בתור ענף מחקר ייחודי העומד בפני עצמו , פסה מן העולם , אולם מן הצד האחר מוצאים החוקרים הצעירים עניין מחודש במזרח התיכון דווקא כמושא למחקר בין-תחומי , שאפשר לשלב בו תובנות ממדעי החברה השונים , ההיסטוריה וחקר הספרות כדי לבחון סוגיות מחקר . שמה החדש של האגודה ופניה החדשים מנסים לתת ביטוי לשינויים האלה . כחלק מאתר האינטרנט החדש , הפתוח לכל המתעניינים בתחום , מוזמנים חברי האגודה להשתתף בבמת דיון פתוחה (/ content / view / 50 / 80 http : // www . meisai . org . il /) שבה אפשר להעלות כל נושא שיש בו עניין לחברים . המטרה איננה להעלות לבמה מאמרים מלומדים על המזרח התיכון או על עולם האסלאם אלא לאפשר לכל אחד מן החברים להציג בעיות , תהיות וסוגיות שעל סדר היום המחקרי והציבורי . כך למשל התנהל באתר בחודשים האחרונים דיון ער בשאלת ההגדרה העצמית של חוקרי האזור , שנשזר בדיון על הדרך שבה תושבי עולם האסלאם מגדירים את עצמם ומבינים את עצמם . פתילי דיון אחרים עסקו בשאלה המורכבת של הוראת הערבית בבתי הספר בארץ , ובשלום הקר בין ישראל לירדן ולמצרים .
|
|