|
|
עמוד:5
במעט מההכשרה היום : " דחפו לי דרכון ליד ואמרו לי , ' סעי . ' אז נסעתי . בלי שום הכנה מוקדמת , שום קורס , כלום . " עליזה השתתפה במבצעים , ובהמשך קודמה לתפקיד בכיר , וכל זאת , בלי שעברה ולו קורס אחד . זה היה בשנת . 1975 באותו קיץ עמדה להתפנות משרה בכירה . ראש המוסד אז היה חקה ( האלוף יצחק חופי , ( ועליזה ביקשה ריאיון אישי . חקה פתח במשפט : " קיבלתי זה עתה חיסון נגד שפעת ואני חלש , תקבלי מה שתרצי " ! אחרי שיחה קצרה וממצה , הזכורה לעליזה לטוב עד היום , היא קיבלה את המשרה . אחרי שנתיים בתפקיד , ולקראת קידום באירופה , ביקשה עליזה להשתלב בקורס המתקדם , שהיה אז בראשית דרכו . בשובה אחרי עוד שתי שנות שירות , היא פיקדה על שני מחזורים של הקורס . בשנת 1980 הייתה לסגן ראש " הצומת . " לפני שמונתה עליזה ב1984- לראש אגף המנהל , היא עוד הספיקה לבלות שנה נהדרת במכללה לביטחון לאומי . ב1985- שינה אגף המנהל את פניו והפך לאגף משאבי אנוש . אחד הנושאים שהעסיקו את עליזה בתפקידה זה היה קידום נשים . ואכן , בגיבויו המוחלט של ראש המוסד אז , שבתי שביט , חל גידול ממשי במספר הנשים בתפקידי פיקוד וניהול . בשנת 1990 חשבה שהגיע הזמן לפרוש , אבל אז קיבלה הצעה שאי-אפשר לסרב לה : שבתי שביט הציע לה להיות ראש האגף לתיאום מבצעי ומשנה לראש המוסד . בתפקיד זה שירתה במהלך כהונתם של שלושה ראשי מוסד , ובכללם אפרים הלוי . בשנת , 1999 לאחר 39 שנות שירות , היא פרשה . הגבר ציפה שתגישי קפה שלוש הוותיקות בקהילת המודיעין זוכרות ימים שבהם היה מספר הנשים במוסד כמעט שווה למספר הגברים . קיימת תחושה כאילו בתקופות שבהן המלחמות היו קיומיות , למרות אי-השוויון הברור בחברה בין גברים לנשים והרבה לפני שהחלו לדבר על קידום האישה , המדינה שמחה לתת מקום לכל מי שבא . גברים , נשים - כולם היו מוזמנים להצטרף למאבק . מן המפורסמות היא , שמלחמה עשויה להביא לחיזוק מעמד הנשים . כך אירע במלחמת העולם השנייה , וכך אירע עם קום המדינה ובשנים שבאו אחר כך . נשים אחזו באתים וברובים , לחמו לצד הגברים ועבדו עמם את האדמה . מספר הנשים והגברים במוסד היה כמעט שווה . עם זאת , בימים אלה , ימים שבהם ארגוני הנשים נלחמים על זכויות הנשים ובתי המשפט עומדים על המשמר בנושא , מספר הנשים בשירותים דווקא הולך ופוחת . עליזה מגן , בתפקיד ראש אגף משאבי אנוש , יודעת לומר כי " לאורך השנים מספר הנשים בתפקידי פיקוד בקהילה היה תמיד קטן מדי . " חוה יודעת לספר שרוב הנשים ששירתו בשב"כ בתקופתה היו בתפקידים זוטרים : " הייתה המדיניות הברורה , שאישה לא מיועדת לקידום , כפי שנאמר לי . אני מקווה שהיום זה לא חוקי לומר דבר כזה . " עליזה : " אולי זה לא חוקי , אבל השאלה היא האם זה השתנה רק באמירה , או גם במעשה . " ? מעולם לא ויתרתי לעצמי בשום דבר מירלה גל היא דור שני במוסד . אמה ז"ל , טובה גרנות , הייתה ממקימי המוסד . טובה החלה את דרכה כשהייתה מחלקת תה , ומשם התקדמה . טובה וילדיה יצאו לשליחויות של שנים אחדות בפריז ובהולנד . מירלה לא ידעה במשך שנים רבות מה עשתה אמה ומדוע יצאו לחיות בחו"ל . לאחר שנכנסה למוסד , החליטו כמה בנות להגיש מועמדות לקורס המבצעי . שתיים התקבלו והיו מיעוט נשי בקרב המשתתפים בו . עםסיום הקורס החליטה מירלה להתחתן ובדיוק אז קיבלה הודעה שהיא יוצאת לשליחות : " אמרתי שאני מתחתנת , ואז רצו להחתים אותי על התחייבות שאני לא נכנסת להיריון . אמרתי שאני לא חותמת על כלום , אבל מחויבותי ברורה לחלוטין . " מירלה הייתה הבחורה היחידה בחוליה , ולא זכתה לשום הנחות . היא עברה שנתיים דינמיות מאוד ובסופן עברה ליחידה שעליה פיקדה עליזה מגן : " עליזה שאלה אותי , איך לדעתי אני אפקד על גברים מצ'ואיסטיים ואמרתי שאני לא רואה שום בעיה . היא שאלה אותי אותה השאלה גם כשהגיע הזמן למנות אותי לראש ענף . מעולם לא ראיתי בעיה בנושא . " לאחר מספר שנים , עברה מירלה לאגף לקשרי חוץ של המוסד , שם עסקה לאורך השנים בכל הזירות . בשנים 1997 עד 1999 הייתה ראש שלוחה , יחד עם הבעל והילדים . היא התמודדה עם אחת הפרשיות המסובכות ביותר שהיו למוסד , ושהתה חודשים רבים מחוץ לבית . המשפחה חזרה לארץ לאחר שמירלה קיבלה הצעה לנהל מחלקה מעניינת . בתפקיד זה פיקדה על אחד המבצעים הגדולים בתחום הפח"ע . לאחר מכן , עברה למחלקה האחראית על הקשר עם קהילת המודיעין האמריקנית , וזו הייתה הפעם הראשונה שבראש המחלקה עמדה אישה . בגיל 45 החליטה שהגיעה העת לגוון : " ידעתי שאני יכולה להתקדם , אבל התואר או הדרגות לא עניינו אותי . חשבתי שזו הזדמנות ללכת לכיוונים אחרים , אולי אפילו להיות יותר בבית . " ואז , הגיעה ההצעה לכהן בתפקיד מנכ"לית משרד הקליטה : מירלה סיימה את עבודתה במוסד ביום חמישי , והתחילה לעבוד במשרד הקליטה ביום ראשון . חלום הבית נמוג . היום , היא משמשת סמנכ"ל משאבים בחברת " אפריקה-ישראל . " אצלי , אישה לא תהיה קמ"ן חטיבה מירי איזין ( בודי ) שירתה ב"חצב" ולאחר מכן הייתה קצינת תוד"א ( תודעת אויב . ( אחרי השחרור למדה באוניברסיטה ועם תום הלימודים קיבלה פנייה לחזור לאמ"ן . במשך שלוש שנים היא עבדה באמ"ן מחקר בתפקיד רמ"ד בתחום חקר סוריה , ואז נשלחה לקורס קמ"נים יוכי ארליך : כשראש זירה ראיין אותי לתפקיד רע"ן הוא שאל אותי מה אעשה אם הבן שלי יהיה בבית חולים . שאלתי אותו , מה הוא יעשה אם הבן שלו יהיה בבית חולים יוכי ארליך מירלה גל
|
|