יומן מל"מ

מתוך:  > מבט מל"מ > יומן מל"מ

עמוד:53

ערב לזכרו של שלמה כהן-אברבנאל ז"ל " ליאו היה איש תנועת הצופים היהודים בצרפת ושימש מורה דרכה עוד לפני פרוץ מלחמת העולם ] השנייה . ] עם פרוץ המלחמה התגייס תחילה ללגיון הזרים , אך הוא נקרא משם חזרה לצרפת , אל תנועתו . בתנאי מחתרת מחמירים והולכים תחת הכיבוש הגרמני , הקימה התנועה בדרומה של צרפת מערך מסועף של ארגון הישרדות ומחבוא , פעולות הצלה ומאבק מזוין . על ליאו הוטל תפקיד של מנהיג רוחני - וצעירים וצעירות רבים ... חבו אמונתם ותקוותם , שפיותם וכוח עמידתם לתורתו , לנגינתו ולדוגמתו האישית . " כך סיפר שלמה כהן-אברבנאל על אחיו שנתפס בידי הנאצים באחד המבצעים שבהם השתתף להברחת ילדים יהודים לספרד דרך הרי הפירנאים ונרצח בשבי בתחילת , 1945 חודשים מעטים לפני סוף המלחמה . כל מי שהכיר את שלמה יודע שכל התכונות שמנה באחיו התקיימו גם בו : מנהיג ומורה דרך לרבים ; בעל ערכים וידע ; בעל תחושת מחויבות עמוקה לעם היהודי ולרעיון הציוני , ששם את טובת הכלל לפני טובתו האישית ; אדם יצירתי ורחב אופקים , שרגליו נטועות עמוק בתרבות עמו , אך גם בעל השכלה כללית רחבה ; איש המכחול והספר והמוסיקה . רציני וקפדן אך גם בעל חוש הומור , ציני משהו . שלמה עלה ארצה בסוף שנת 1935 עם הוריו ושניים מאחיו . כבר בגיל 16 החל לעבוד כגרפיקאי , מאייר ספרים וצייר . בשנת 1947 יצא לפריס ללמוד ציור . אך כעבור כמה חודשים חש כי עליו לשוב לארץ ולהשתתף במאבק להקמת מדינה יהודית עצמאית . פעילי המוסד לעלייה ב' גילו את כישוריו כצייר מחונן וגייסו אותו למפעל ההעפלה במרסיי לצורך זיוף דרכונים ואשרות שבהם צוידו מעפילים יהודים בדרכם לארץ-ישראל . משם הייתה הדרך סלולה להצטרפותו ל'מוסד . ' גם כאן עסק שלמה שנים רבות בנושא העלייה , ובהמשך מילא שורת תפקידים בארץ ובחו"ל ובהם סגן ראש ' המוסד' וממלא מקומו . בתפקידו האחרון הקים את מחלקת ההיסטוריה של 'המוסד . ' במלאות 26 שנים לפטירתו של שלמה , אחד מראשוני ' המוסד , ' נערך במל"מ ערב לזכרו בתחילת יולי . 2007 את הערב ארגנה רחל אמיד , יו"ר הקרן על שם שלמה במל"מ , ובו חולקו פרסים לאמנים צעירים בני העדה האתיופית , שהשתתפו בתחרות שיזמה הקרן . הנחה את הערב שמעון אביבי , יו"ר ועדת הקרנות במל"מ . הוא שרטט קווים לדמותו של שלמה כאיש משפחה , כאמן וכאיש 'המוסד . ' ההיסטוריון ד"ר חיים סעדון , שעיקר עיסוקו האקדמי בחקר העליות הגדולות מארצות האסלאם ואשר לא הכיר את שלמה , תיאר כיצד יצק שלמה בשליחויותיו בשלהי שנות ה40- וראשית שנות ה50- באלג'יריה ובמצרים , את היסודות ואת דפוסי הפעולה למפעלי העלייה ההמונית מצפוןאפריקה בשנות ה : 60- שיתוף פעולה בין שליחים מהארץ לבין אנשי הקהילה היהודית במקום , תיאום עם השלטונות . ד"ר סעדון גם ציין את הערך ההיסטורי הרב של סדרת ציורי ערים שצייר שלמה כששהה באלג'יריה . בשליחויותיו , לא זנח שלמה את אמנותו . אליהו ברכה , ראשון שליחי המוסד לעלייה ב' במצרים , סיפר בין השאר כיצד לחצה שגרירות צרפת בקהיר על הצייר , " אזרח צרפת , שארל דובאל , " לקיים תערוכה מציוריו . באחד הימים הגיעה לתערוכה אשתו של הגנרל נגיב , מחולל המהפכה במצרים ונשיאה , וביקשה לרכוש שני ציורים . שלמה סירב לקבל את התשלום אך היא התעקשה . לבסוף הגיעו השניים לפשרה , ושלמה תרם את הכסף לבית יתומים שפעל בחסות אשת הנשיא . יו"ר המרכז למורשת המודיעין אפרים הלוי , שהיה ראש ' המוסד , ' תיאר את שלמה כדמות מעוררת הערצה הן בתוך ' המוסד' והן במפגש עם בכירי שירותים זרים . שלמה ידע , כך סיפר , להפגין סמכותיות בלי כל קשר למעמדו ההיררכי , ו"היה מעיין שופע של הדרכה לא פורמלית , " שמפרקי הידע והמיומנות שלו נהנים עד היום רבים ב'מוסד , ' גם אם אינם יודעים מיהו שלמה . ורדה אשד , בתו של שלמה , סיפרה על אביה ובני דורו , אשר " לא עשו מלאכתם על מנת לקבל פרס , או ציון לשבח ... אלא האמינו שעושים עבודת קודש , והאמינו שעבודת המודיעין בונה ומחזקת את עתידנו כאן . " ורדה הביעה את געגועיה לאביה שהלך לעולמו והוא רק בן , 60 " אבא שהיה מחבר בין קצות המשפחה , ודילג בקלות מעל חילוקי דעות ואורחות חיים שונים . " אך טבעי שהקרן להנצחת זכרו של שלמה בחרה לממש את ייעודה דווקא בתחרות ציור , ובקרב עולים חדשים דווקא . לוועדת הפרס - יצחק ברזלי ) יו"ר , ) האמנית ובתו של שלמה ורדה אשד , האמן ז'ק מוטולה , הצייר מייק גיא ורחל אמיד - הוגשו 13 עבודות . כולן נגעו , באופן ישיר ועקיף , בסיפור עליית היהודים מאתיופיה ובהווי חייהם , והצטיינו כולן ברמתן הגבוהה . בפרס הראשון בסך 10 , 000 שקלים זכתה סמדר אליאס , שעלתה ארצה ב1984- והיא רק בת שלוש . עבודותיה עוסקות במתח שבין זהותה הישראלית לזהותה האתיופית , וחבר השופטים מצא שהן " בעלות רמת ביצוע גבוהה מאוד , המעבירות את רעיונותיה בצורה מיטבית . " הפרס השני בסך 4 , 000 שקלים הוענק לב ּ רהנו ֹ אדמסו , הלומד קולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר , גם הוא עלה ארצה ב . 1984- הוא עוסק בציור ובפיסול כתחביב ו"עבודתו נמצאה משקפת נאמנה את הווי העדה האתיופית טרם עלייתה ארצה , וכושר הבעה כן , מקורי וחזק . " בפרס השלישי בסך 3 , 000 שקלים זכה טספאי טגניה , שעלה ארצה בשנת 1997 ובשל נסיבות חייו נאלץ להפסיק את לימודי האמנות אך עדיין ממשיך ליצור . העבודה שזיכתה אותו בפרס מתארת את החיים באתיופיה באמצעות חומרים מיוחדים . כל העבודות של מקבלי הפרסים והצל"שים הוצגו במבואת המל"מ . עוד הוצגה תערוכת ציורים , " ילדים מאתיופיה מציירים עלייה , " של תלמידי כיתות א' עד ז' בבית הספר הריאלי בחיפה , שמשפחותיהם עלו מאתיופיה . הילדים , כולם ילידי הארץ , הצליחו לתת בציוריהם ביטוי מרשים להווי היהודים באתיופיה ולסיפור מסעם המופלא לארץ . שלושה מתחרים נוספים צוינו לשבח : אליאס יוסף , טגיסט רון-יוסף , ואלדד טרקה . בארגון התחרות ובהכנת הערב סייעו אנשי המל"מ יהודה פרידמן ונטע זיו-אב , והמתנדב יענק'לה מן . יוכי וינטרויב

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר