|
|
עמוד:38
על הטיפול במידע וכשלי חשיבה אבנר ברנע * הקושי בניתוח המידע איננו בחוסר מידע או במידע חלקי , אלא בקשיים , בחלקם תת-הכרתיים , בטיפול במידע - בניתוחו ובהערכתו . אחת הטעויות הרווחות היא שככל שברשותנו יותר מידע כך נדע ונבין יותר . לעתים אין קשר בין כמות המידע ואיכותו לבין הבנתו ויישומו , ומחקרים מפריכים את ההערכות שחל בכך שינוי בגלל השימוש במערכות מידע . מתברר שהבעיות הישנות והמוכרות מהעידן שקדם לעידן מערכות המידע עדיין שרירות וקיימות . מטרתו של מאמר זה לבחון את כשלי החשיבה ולנסות להעריך את מידת השפעתם על התחום המודיעיני . המאמר יעסוק בשני מכלולים : הראשון , הזכירה , השכחה ותהליך התפיסה החשיבתית ; השני , ההטיות הקוגניטיביות . בסיכומו יוצגו כמה מהשיטות המקובלות כיום להתמודד עם ההטיות זכירה ושכחה אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על תהליך המיון שבזיכרון הוא האינטרס המודע או הבלתי מודע של האדם . להלן כמה דוגמאות : תופעת ההדחקה שפעילותה בלתי מודעת . החשיבות שהאדם מייחס למידע . האופן שבו מאורגן המידע ) ככל שהוא מתאים למידע קודם , כן גדל הסיכוי שייקלט . ) רצון האדם לזכור את המידע ופעולות שהוא עושה , לדוגמה שינון . המצב הנפשי שבו נתון הפרט בזמן קליטת המידע - התרגשות בזמן ההתרחשות מגבירה את הזיכרון ולהפך - במצב של אפתיה אנו קולטים פחות מידע . ממוצג מס' 1 אנו למדים שרק חלק מהמידע שנקלט בזיכרון התחושתי ובזיכרון לטווח קצר ייקלט בתודעה - הוא הזיכרון ארוך הטווח . רוב המידע שנקלט בזיכרון התחושתי ובזיכרון לטווח קצר מושמט ואינו מגיע לזיכרון ארוך הטווח . גיבוש הערכה וקבלת החלטה קשורים מאוד במידע שיש ברשותנו . תהליך התפיסה תהליך התפיסה ) ראה מוצג מס' ) 2 מסביר איזה מידע נקלט ובאילו תנאים . התהליך המחשבתי הקובע איזה מידע נקלוט ונארגן אינו תהליך רישום וצילום של המציאות ! זהו תהליך הבוחן דרך קבע השערות שהגירוי להן הוא מידע חדש או ישן , המושווה עם מידע הקיים בזיכרון . כלומר , התהליך התפיסתי הוא בעיקרו תהליך של הבנה והיסק הקובע איזה מידע נקלוט ואיזו משמעות נייחס לו . יש כמה סיבות לכך שהמוח האנושי מגיב לגירוי מידע או מתעלם ממנו : העוצמה של הגירוי - סביר שפיצוץ עז או רעש חריג ייקלט בתודעתנו . ידיעה ממקור שאינו מוכר או המוכר כבלתי איכותי , אפשר שלא תיקלט בתודעה . שינוי במידע - כאשר מזגן מרעיש כבה , המוח קולט מיד את השינוי בגלל ההשוואה שנעשית עם רעש שהוא מורגל אליו , ואילו כאשר מוגברת עוצמתו , הזיהוי קשה יותר . לכן סביר שמידע המשנה לחלוטין מידע קיים , ייקלט . חשיבות הגירוי - קריאה מהירה מאוד של מסמך כלשהו עד שהעין " נתפסת / נעצרת" במילה או בנושא מסוים שמודגש במיוחד . ארגון המידע - המוח " מעדיף" מידע מסודר ומאורגן . לכן מידע זה , הבנוי בהיגיון , ייקלט יותר מאותו מידע המוגש באופן בלתי מסודר , גם אם חשיבותו רבה . מידע חיובי ושלילי - מוח האדם פועל באופן שמידע שהוא מגדיר כ"חיובי" יש לו עדיפות להיקלט על פני מידע בעל " היבט שלילי . " אנשים שמים לב לדברים שמעניינים אותם ולהפך , הם מתעלמים ממידע או מגירוי שאין בו עניין או שאינו נוח להם . לכך יש השלכות על תהליך עיבוד המידע והיקלטותו . האם זו הסיבה שהביאה את הרמטכ"ל לשעבר לזלזל באיומי הקטיושות של חיזבאללה ובכך להשרות אווירה המתעלמת מעוצמת האיום על ישראל ? תופעת " ההגנה התפיסתית" - התגוננות מפני מידע אשר להערכתנו יכול להציק , להפריע או להפחיד . ההתגוננות מתבטאת בדחיית העברת המידע אל התודעה או השמטתו . לבריטים היו ידיעות מוקדמות על פיתוח פצצות V-2 של הגרמנים במלחמת העולם השנייה , אך נדרש להם זמן להיערך בין השאר מאחר שבתחילה לא האמינו להן . הדחקה - במוחנו פועל מנגנון פנימי ש"אומר" לנו מה איננו " רוצים" לקבל . תופעה זו נקראת הדחקה . לכן , לעתים ממעיטים מעוצמת האיום בין השאר מאחר שיודעים שאין לו מענה מתאים . זו אחת הסיבות שלמרות מידע איכותי שהיה בידי ארצות-הברית על התקפה יפנית צפויה בפרל הרבור ב , 1941- העדיפו להמתין , בין השאר מאחר שבאותה העת לא היה לארצות-הברית מענה הולם . גיבוש המידע הוא סדרה של פעולות , חלקן בלתי מודעות , אשר מובילות אדם לחוויית הידיעה . הדבר נעשה בשני שלבים : התוכן - בחינת תוכן המידע שמתקבל . התיקוף - השוואת המידע החדש עם מידע קודם שאצור במוחנו . לאחר תהליך של מיון , רק חלק קטן מהמידע שגירה את חושינו נקלט בתודעה . * בכיר לשעבר בשב"כ . משמש יועץ אסטרטגי למודיעין תחרותי ; avnerpro @ netvision . net . il
|
|