|
|
עמוד:37
הכנת מצבורי חירום לאוכלוסייה האזרחית ומיגון יעדים אסטרטגיים : הוקמו יותר מעשרה אתרי אחסון גדולים לדלק , מרביתם תת-קרקעיים ומוסווים היטב , ונבנו מזחים לגשרים צפים בקרבת גשרי הנילוס החשובים . תשתית זו נועדה לאפשר גישור על הנילוס בגשרים צפים למקרה שייפגעו הגשרים הקיימים . משאבים רבים הושקעו בבניית מתקני דמה משוכללים , החל בבסיסי טילי קרקע-אוויר וכלה במוצבי פיקוד ושליטה של צמרת הפיקוד המצרי . במאי 1973 איתרתי אישית צביעת מתקנים חיוניים בקהיר בצבעי הסוואה . בלקט שהוציא ענף 1 בנושא הודגש בסעיף מיוחד כי צעד זה אינו אלא חלק מההכנות המצריות למלחמה . ראשות מחלקת מחקר מחקה את הסעיף הזה וכתבה תחתיו משהו " רופס" יותר , שממנו לא ניתן היה להבין שמדובר בהכנות למלחמה . ההכנות לצליחת התעלה ערב מלחמת יום הכיפורים בראשית אוקטובר 1973 הוכרזה כוננות בצבא מצרים , מוסווית בתרגיל בין-זרועי . המערך המודיעיני נכנס לכוננות ולמעקב אחר הפעילות המצרית . מזג האוויר ותקלות בציוד הצילום לא אפשרו גיחות צילום . ביום חמישי 4 באוקטובר בוצעה סוף כל סוף גיחת הצילום המיוחלת . על-פי נוהלי העבודה , סרט הצילום הגיע לראשונה ליחידת הפענוח . שם סיימו את עבודת הפענוח בשעת לילה מאוחרת ורק לאחר מכן הועבר הסרט לפענוח בענף . 1 את הגיחה פענח סרן ) מיל ) ' אבי הימלבלאו , והוא גילה פעילות ענפה מאוד לשיפור הירידות למים ולסילוק שקי החול שחסמו את הירידות למים ; כמו כן גילה , וזאת לראשונה בחזית התעלה , כלי רכב נושאי ציוד צליחה התופסים מחסה בדיפוני הסער . עד לגילוי זה , העובדה שייעודם לצליחה הייתה בגדר הערכה בלבד . בבוקר 5 באוקטובר החליט ראש הענף סא"ל צבי'קה שילר ) החליף את ג'מקה בקיץ ) 1972 להוציא לקט מודיעין מיידי . בלקט הובאו כל ההכנות הללו , ונוספות . צוין בו כי פינוי שקי החול מהירידות למים הוא תופעה חריגה מאוד שמעולם לא אותרה בעבר , והודגש בסעיף מיוחד שכל אלה חלק מההכנות למלחמה . כאשר הגיע הלקט המודפס לענף , לאחר שעבר את רשות המחקר , נדהמנו לראות שנוספה לו פסקה פרשנית הקובעת כי ההכשרות הקרקעיות הן חלק מהתרגיל הביןזרועי , ולעומת זאת הסעיף המקורי שלנו - הכורך פעילות קרקעית בהיקף כזה עם מלחמה - נמחק לחלוטין !! למחרת , שבת ה6- באוקטובר , פתחו המצרים במלחמה וצלחו את התעלה עם חמש דיוויזיות החי"ר , על-פי המודל שבנינו ועקבנו אחריו כבר משנת . 1968 סיכום בשנת 1980 פרסם רמטכ"ל צבא מצרים בעת מלחמת יום הכיפורים , סעד אל-דין שאזלי , את ספרו " חציית התעלה , " ובו נאמר בין השאר : " תכנון מתקפת 1973 החל כבר ב1968- והקדים בהרבה את הכושר המבצעי שלנו . במהלך ארבע השנים הבאות כושרנו גדל בהתמדה ותכניותינו הפכו ראליות יותר . " ובהמשך נאמר : " עיקרון אשר מעולם לא הטלנו בו ספק , אפילו במסגרת אותה הערכה מחודשת , היה חציית התעלה בחזית רחבה ככל האפשר . עיקרון זה היה אבן יסוד בחשיבתנו כבר בשנת " 1968 ) הדגשות שלי , א"ד . ) איתור ההכנות של צבא מצרים לצליחת התעלה כבר משנת , 1968 המעקב וניתוח אופן פעולת הצבא המצרי בעת חציית התעלה , הם מופת למחקר שטח , שהקדים את שאר גורמי אמ"ן . במסגרת מחקר זה בולט ומזדקר הגורם האנושי ככלי המודיעיני המחקרי המרכזי : הן לליקוט המידע , הן להבנתו , הן מבחינת מקוריות החשיבה והחתירה הבלתי נלאית להילחם על הערכותיו למרות הדינמיקה הקבוצתית העוינת לפעמים . בני קאין היה המופת לכך , ולזכרו מוקדש מאמר זה . כוחות מצריים חוצים את תעלת סואץ לכיבוש מעוזי צה"ל בסיני
|
|