|
|
עמוד:35
המטרה מטרת מאמר זה להראות כיצד מחקר שטח מעמיק ויסודי עשוי לצפות מהלכים אסטרטגיים של היריב , ולפיכך הוא חייב להיות חלק בלתי נפרד מהערכת המודיעין הכוללת . לצורך זה יסופר כי מחקר השטח של ענף 1 היה הגורם הראשוני והבלבדי ) מול ספקנות והתנגדות של צמרת המחקר והענף המצרי , ענף ) 6 שציין וטען כבר משנת 1968 כי המצרים פועלים מתוך מטרה לבצע מהלך מקיף לצליחת תעלת סואץ בגזרה רחבה . עוד יציג המאמר את הצעדים הקרקעיים הנוספים שעשו המצרים במסגרת הכנותיהם לפתוח במלחמה , כפי שאיתר והציג ענף . 1 חמשת הגילויים על ההכנות המצריות לצליחת התעלה הגילוי הראשון : המצרים מתחילים בהכנות הקרקעיות לצליחת התעלה כבר בשנת 1968 גילה בני קאין כי באזור דוורסואר ) שם חצה צה"ל את התעלה במלחמת יום הכיפורים ( נסללת רשת דרכי עפר שהתנקזה לדרך אחת בסמוך למכשול תעלת המים המתוקים . הדרך נמשכה עד לשפת תעלת המים המתוקים , שבה נבנה גשר חדש וממנו נסללה דרך עפר שהסתיימה סמוך לגדת תעלת סואץ . מתוך כך העריך בני שסלילת הדרכים ובניית הגשר החדש מסמנות כי מדובר בהכנות לצליחה של כוח גדודי ואולי אף חטיבתי . הגילוי של בני , שנבחן ואושר על ידי ראש הענף דאז סא"ל זלמן גנדלר ) ג'מקה , ) הועלה על הכתב בלקט מודיעין ועורר מהומה גדולה במערכת המודיעינית . הסיבה הברורה לכך הייתה משמעות הגילוי : צבא מצרים , שהובס לא מכבר ואשר הוערך בצה"ל ובאמ"ן כי יידרשו לו שנים רבות להשתקם , מצליח בתוך פחות משנה להכין כוח משמעותי בהיקפו לצליחת התעלה . המדור הצבאי בענף מצרים במחלקת מחקר ומודיעין פיקוד הדרום התנגדו נמרצות להערכה זאת , ואף גלשו לפסים של השמצות אישיות על קאין . ראש מדור מצרים בענף 1 רס"ן חיים קורמן , וראש הענף " ג'מקה" הדפו את הטענות , עמדו מאחורי תוכנו של הלקט ונתנו לבני גיבוי מלא . הגילוי השני : הכשרת מעברים תת-מימיים לחציית תעלת המים המתוקים זמן לא רב אחרי תגלית הגשר על תעלת המים המתוקים ורשת הדרכים באזור דוורסואר , הוקמו גשרים נוספים גם בגזרות אחרות , והיה ברור ) לפחות לחוקרי ענף ) 1 שמדובר בתכנית רחבת היקף מטעם המטכ"ל המצרי , ולא ביוזמות " פרטיות" של מפקדים מקומיים . עם בניית הגשרים הבחין בני כי בכמה מקומות נסללו דרכים המסתיימות בשפת תעלת המים המתוקים , אך לא הוקם גשר מעל התעלה . לכאורה ניתן היה להסביר זאת בעובדה שהאמצעים לבניית הגשר טרם הגיעו , אך כאשר אלה בוששו להגיע הבחין בני כי למעשה הוקם במקומות אלה גשר מסוג חדש , והוא קרא לו " המעבר התת-מימי . " צינורות הוטלו בקרקעית התעלה כדי לאפשר את המשך זרימת מי התעלה . הם כוסו בתשתית של אבנים ועפר , והחלק העליון של ה"גשר" היה מכוסה במי התעלה . רכב יכול היה לחצות את מכשול המים ללא קושי . גילויו של בני עורר תחילה התנגדות מצד פיקוד הדרום , אך בסופו של דבר " קנה" פיקוד הדרום את גילוי המעברים התת-מימיים , ובמסדרונות המודיעין החלה להבשיל ההכרה כי הצבא המצרי אכן עוסק בעבודות תשתית שנועדו לאפשר את צליחת תעלת סואץ . הגילוי השלישי : הכשרת ירידות למים ומשטחי צליחה לאחר שטיפלו בבעיית מכשול המים של תעלת המים המתוקים באמצעות גשרים ומעברים תת-מימיים , החלו המצרים לטפל בבעיית גדות התעלה המערבית : הם הפעילו דחפורים שפרצו את סוללת העפר הנמוכה בגדה זו , שברו את קיר התמך ויצרו שיפוע נוח להגעת ציוד אמפיבי ולהטלתו למים . פרצות אלה , שכונו ירידות למים , נעשו בריש גלי לנגד עיני כוחותינו שצפו בעבודות מהעבר השני של התעלה . זמן לא רב לאחר שהוכשרו הירידות למים , החלו המצרים ליישר שטחים בשפת התעלה באורך של כמה עשרות מטרים , וקראנו להם משטחי צליחה . להבנתנו אז , הירידות למים נועדו לשמש סירות סער לצליחת חי"ר ולהטלת ציוד גישור מתקדם מהיר-הקמה מסוג פ-מ-פ ; משטחי הצליחה נועדו , להערכתנו , לאפשר הרכבת חלקי גשר ) מציוד גישור מיושן יותר ( על גדת התעלה , ואז להטילו למים כשהוא מורכב . בשלב זה הייתה לכאורה הסכמה כוללת במערך המודיעיני שעבודות עפר אלו נועדו לאפשר את צליחת התעלה . זו הייתה למעשה הודאה שהקביעו ֹ ת של ענף 1 ובני קאין היו נכונות !! אבל , כאן החל במערכת המודיעינית שלב חדש של הסתייגות , וכנגד ענף 1 ובני קאין הועלה טיעון חדש : ... " אתה יודע מה זה לצלוח צליחת סער את תעלת סואץ ? זה שדחפור שובר קיר אבן בדופן התעלה , זה לא אומר שהמצרים בנויים בכלל למהלך של צליחת מכשול מים , זה מהלך מורכב מאין כמוהו שהם לא מסוגלים לבצעו . " ! הגילוי הרביעי : בניית "דיפוני סער" למיגון ציוד הצליחה בד בבד עם עבודות העפר להכנת ירידות למים ומשטחי צליחה , שהלכו ורבו לכל אורך התעלה , איתר בני סוג חדש של עבודות עפר שהתבצעו במרחק חמישה-עשרה ק"מ ממערב לתעלה . מדובר בהערמת זוגות של תלוליות עפר , מקבילות זו לזו ומרוחקות כארבעה מטרים זו מזו . עבודות עפר מסוג זה לא היו מוכרות לנו בענף עד כה , אך היה ברור שהן חלק ממבצע הנדסי . השאלה הייתה כמובן למה יועדו . בני הגיע לידי מסקנה שהן נועדו לספק הגנה לכלי
|
|