|
|
עמוד:34
מודיעיוןבעריכת עמוס גלבוע מדור " מודיעיון" נועד לשמש במה למחשבת המודיעין ולדיסציפלינה של עשיית המודיעין בהקשרי הביטחון הלאומי , על מגוון הדעות הרווחות בארץ ופעמים גם בעולם . העשרת מרכיבים אלו ב"במה לוויכוח" תתרום ותסייע לביטחון הלאומי . בכל גיליון יהיו שני מאמרים , כל אחד בן כ 2 , 400- מילים . המאמרים יהיו בנושא אחד והדעות שיציגו שונות זו מזו , או כל מאמר ידון בנושא אחר . הנחיות לכתיבת מאמר החומר שייכלל במאמרים יקיף את כל תחומי המודיעין ואתגריו ) תורת המודיעין על כל רבדיה , הערכה ומחקר , איסוף על כלל סוגיו , טכנולוגיה , מודיעין מסכל , ארגון ושיטות , הדרכה והכשרה , כוח אדם , יחסי גומלין עם קברניטים , מודיעין קרבי , השוואה עם שירותים אחרים וכיוצא באלו . ) המאמרים יכולים לעסוק בעבר , בהווה ובעתיד ) עם הרלוונטיות המתבקשת ;) אופיים יכול להיות הגותי-תאורטי , כמו אופי מעשי השאוב מהמציאות היום-יומית . לא תוטל שום צנזורה על האוריינטציה של המאמר . הקריטריון המרכזי בפרסום מאמר יהיה איכותו . כל המעוניינים בפרסום מאמר יפנו לעמוס גלבוע . פקס ; 03-5341743 דוא"ל : . amos 39 @ 012 . net . il בגיליון זה מובאים שני מאמרים . את הראשון כתב סא"ל ) דימ ) ' אלי דקל , קצין מחקר שטח בכיר באמ"ן . במאמר מסופר כיצד זיהה מחקר השטח ברמה האסטרטגית את ההכנות הקרקעיות המצריות לצליחת תעלת סואץ ועל כן צפה את הצליחה המצרית במלחמת יום הכיפורים . כל זאת כנגד ספקנותם והתנגדותם של כמעט כל גורמי המודיעין האחרים . המאמר השני , פרי עטו של אבנר ברנע , בכיר לשעבר בשב"כ , עוסק בסוגיה " הישנה" שתוסיף ללוות אותנו גם בעתיד רווי מערכות המידע : בעיות היסוד בטיפול במידע וכשלי חשיבה . המאמר שם דגש מיוחד בבעיות בתהליך החשיבה ובזיקות הגומלין שביניהן . הקרב המודיעיני על צליחת תעלת סואץ מחקר שטח עצמאי צפה את הצליחה שנים קודם אליהו דקל-דליצקי ** מחקר השטח זיהה ברמה האסטרטגית את ההכנות הקרקעיות לצליחה המצרית . במטכ"ל גורמי המודיעין האחרים הטילו ספק במגמה זו רקע תעלת סואץ בתקופת מלחמת יום הכיפורים , רוחבה היה 180-160 מטרים ואורכה הכללי 162 ק"מ , עברה כולה בשטחים חוליים . הבעיה העיקרית בתחזוקתה הייתה לנקות את האפיק שלה מחול המגיע מסופות חול מדבריות ומפליטת אניות . כדי לצמצם את מפולות העפר הונח מתחת לפני המים , בעומק כשני מטרים , מסד של סלעים / קוביות בטון בצורת ר' ומעליו נבנה קיר אבן שגובהו כמטר וחצי מעל פני המים . קיר התמך נבנה בשיפוע 45-30 מעלות . קוביות הבטון והשיפוע של קיר האבן שמעליהן היוו מכשול בפני הקמת גשרים צפים ובפני שימוש בציוד אמפיבי אחר . לפני מלחמת ששת הימים חצו המצרים את התעלה במעבורות אזרחיות להעברת אנשים ורכב , ובגשרים צבאיים צפים . גשרים מסוגים שונים היו מפורקים בחלקם והם עגנו בגדת התעלה . כאשר כוח צבאי נדרש לחצות את התעלה , הופסק השיט והורכב הגשר . המזחים למעבורות ולגישור הצף שנבנו לפני מלחמת ששת הימים לא נפגעו במהלך המלחמה ושימשו את המצרים בצליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים . שבעה אזורי צליחה שימשו לחציית התעלה מקדמת דנא : פורט סעיד , קנטרה , פירדאן , איסמעיליה , דוורסואר , ג'ניפה , כוברי . המצרים רכשו ניסיון רב בחציית תעלת סואץ באמצעי סער , ובכלל זה במבצע " רותם" ב . 1960- במלחמת ההתשה שלאחר מלחמת ששת הימים החל צה"ל בבניית מערך ביצורים , והוא כלל בין השאר מוצבים וסוללת עפר על שפת התעלה . סוללה זו והמוצבים שלאורכה עברו גלגולים שונים , ובסופו של התהליך הגיעה הסוללה לגובה כ20-15- מטר , הלוא הוא " קו בר-לב , " שיצר מכשול בלתי עביר . בעקבות מלחמת ששת הימים הורחב הענף במחלקת המחקר באמ"ן העוסק בתשתית הגאוגרפית בארצות ערב ) ענף . ) 1 במדור מצרים בענף 1 נמנו כ18- איש , ובהם שלושה רביסרנים . )!( נוכח ריבוי המשימות פוצלה העבודה במדור לשלוש חוליות : חוליית מחקר בסיסי , בראשותי , עסקה בתשתית בעומק מצרים ; חוליית חזית , בראשות אזרח עובד צה"ל רס"ן ) מיל ) ' בני קאין ז"ל , עסקה בארמיות השדה שהיו ערוכות בגדה המערבית של התעלה ; חוליית מבצעים , בראשות רס"ן דב אדלר , עסקה בהספקת מודיעין למבצעים , לפשיטות ולתקיפות חיל האוויר וחיל הים . במאי 1973 אותרה צביעת מתקנים חיוניים בקהיר בצבעי הסוואה . בלקט שהוציא ענף 1 בנושא הודגש בסעיף מיוחד כי צעד זה אינו אלא חלק מההכנות המצריות למלחמה . ראשות מחלקת מחקר מחקה את הסעיף וכתבה תחתיו משהו " רופס" יותר , שממנו לא ניתן היה להבין שמדובר בהכנות למלחמה * תא"ל ) מיל , ) ' לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן * * סא"ל ) מיל , ) ' היה ראש ענף שטח ) 1 ( באמ"ן מחקר ; Elyahu-d @ bezeqint . net
|
|