מבוא אל החוף המקווה

עמוד:13

החופשי / ' ובהרחבה זאת היא צמצמה את הים החופשי כזירה של מלחמה , עד כדי השעיית הניגוד בין ים ליבשה ( שם , . ( 283 על רקע מאבקי שליטה אלה נתפס הים התיכון בשיח הציוני לא כמרחב השייך ללאום "שלנו" וכלול בתוך גבולות התיחום והשליטה הציוניים , למעט המים הטריטוריאליים , אלא כים של אחרים . במשך תקופה ארוכה לא ראה עצמו השיח הציוני כ"בעל שליטה בים . " כלומר , כמי שהמרחב הגדול שלו שולט בנתח מן הים החופשי . ואכן , גם הספרות העברית החדשה העמידה במרכזה לא את הים , אלא את ציון , כטריטוריה נחשקת - מראשית קיומה , ולבטח בעידן המודרני של הציונות . לכן , בסיפורים שמספרת ספרות זו לקוראיה , נודעת לים משמעות שהיא כמעט תמיד משנית ונגזרת . אפשר להכליל ולומר שבשיח הציוני נתפס הים בדרך כלל כרכיב שתכליתו העיקרית לשמש כמוביל , כשלב מעבר , שעוברים המהגרים , כלומר ה"עולים" לציון . הצגת ההגירה לארץ ישראל כ"עלייה לציון , " כטיפוס אל המקום הנחשק , מציבה את היעד היבשתי כבעל תכונות משובחות ונעלות מאלה של הים , המשמש אמצעי הובלה אל הארץ . זהו נרטיב העל הציוני , החובק כול , שבאמצעותו סופרו ועדיין מסופרים אינספור סיפורים המכוננים את השיח הציוני . נרטיב זה כולל בתוכו היררכיה ברורה בין נמוך לגבוה , שהיא ההיררכיה שבין הים ליבשה . שכן היבשה היא זאת שעולים אליה מן הים . " גלי הים השחור הומים , " כותב "ביל"ויי אלמוני" בטקסט העפלה מובהק , " רועשים , יהמו , ירעשו . אונייתנו פורצת ועושה לה דרך . קדימה . ארצנו , ארצי , שנעשתה זה שנה וחצי מטרת חיי היחידה , הארץ אשר עליה חלמתי בהקיץ ובחלום - היא הולכת וקרובה , הולכת וקרובה" ( זהר ת"ש , . ( 52 המים מיוצגים כאן מן הפרספקטיבה הבלעדית טלאולוגית של ציון , שאת ההגעה אליה הם משרתים . דוגמה נוספת היא טקסט מאת כותב בשם בצלאל , שהתפרסם בקובץ השומר . עוד ימי נסיעה אחדים ושמש בוקר האירה את ערמת בתיה של יפו . בשל צריחות הספנים ו [ ח ] מתם לא הרגשנו ברדתנו אל הסירה , בעבור הסירה בין הסלעים ובצאתנו אל החוף בין קהל בחורים , שיצאו לפגוש את הבאים בספינה ( שם , . ( 64 דוגמה נוספת לנרטיב טלאולוגי , המוחק את הים לטובת היעד הארצישראלי , מופיעה במאסף החלוץ , בטקסט שכתב י' אידלשטיין : כל המכשולים הוסרו סוף סוף . הרימונו את המפרש , הורם דגלנו שסחבנו אתנו עוד מרוסיה , ואנו בדרך לארץ ישראל . אנחנו עוברים מרכבת לרכבת , מגבול לגבול , ממדינה למדינה . הנה , הנה משתרע לפנינו הים התיכון , הנה גליו הסואנים . ועל

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר