מבוא: מנתץ הפסילים

עמוד:10

אולם הוא היה גם איש אמיץ , ללא חת . מעולם לא הכרתי איש שכה מעט ניסה לשאת חן בעיני שומעיו . לעתים , כשראיתי אותו נאבק בכול ושולח את חציו השנונים לכל עבר , דימיתי בלבי כאילו איש זה איננו זקוק כלל לחיבה או לאהבה , רק לבירור הנוקב . אמנם כן , היו גם שעות אחרות , כאשר התבוננתי בו מקרוב וראיתי לפניי דמות אחרת , אחרת מאוד - חמה , אבהית , שגם היא זקוקה לתשומת לב כאחד האדם . רבים ממעריציו של ליבוביץ לא עמדו על המניע הדתי העמוק שהדריך אותו במסעו הביקורתי העקשני , מסע ניתוץ האלילים . אמונתו הדתית היתה מיוסדת כולה על השלילה , שלילה לשם שמים . האדם הדתי , לפי ליבוביץ , הוא אדם החייב לעבור על פני כל דבר בעולם , על כל חפץ וכל סמל , על כל ארץ וכל עם , ולהסיר מהם את כתר המוחלט והטוטלי . וככל שהבריות דבקות בדבר זה בלהט וככל שהן מייחסות לו מעמד של קדושה , כן יש לנתץ אותו ביד קשה יותר ולקרוע מעל פניו את המסווה האלילי . זהו שורש המונותאיזם של ליבוביץ . אין קדוש אלא הקב"ה לבדו , ואין ערך אלא הוא לבדו . לדעתי , זהו גם סוד הסתירות המתגלות במשנתו . ליבוביץ לא ביקש מעולם לבנות לו פילוסופיה שיטתית חיובית , לא תורת סוד ולא תורה היודעת את הסוד . שוב ושוב שאל את עצמו מיהו היריב שיש לקדש עליו מלחמה בעת הזאת , מיהו זה המשחית את הערכים או את האמונה , ואז יוצא להסתער עליו בכל כוחו האינטלקטואלי ולהטו הרטורי . ומכיוון שהיריב השתנה מעת לעת , גם התגובה והמחאה הנדרשות שינו את דמותן מעת לעת . אולם תמורה זו התבקשה מעומק מחשבתו ואמונתו של האיש . באופן פרדוקסי , התמורה היא היא ה"שיטה . " שכן אינה דומה המחאה הדתית שנדרשה בעיניו מול רבנים חרדים בשנות החמישים למחאה הדתית שהתבקשה בעיניו מול הראי"ה קוק , ואינה דומה המחאה מול הרב קוק האב למחאה נגד הרב קוק הבן . לא הרי הוויכוח המוקדם עם אנשי " ברית שלום" כהרי הוויכוח המאוחר עם דוברי השוביניזם הישראלי . ולא הרי המאבק נגד הממלכתיות של בן גוריון כהרי המאבק נגד המיליטריזם של יורשיו על כס השלטון . גם התמורה העמוקה שהתחוללה בדעותיו של ליבוביץ בענייני דת ומדינה היתה תלויה בכך , ולדעתי רק בכך . אמנם בראשית הדרך הוא תפס את מדינת ישראל כאתגר דתי מובהק , כמצע הכרחי לשם הגשמת התורה כתורת חיים , ואילו באחרית הדרך הוא שלל בקנאות מן המדינה כל משמעות דתית . אולם בניגוד לדעתם של רבים וטובים , לא אכזבה היתה כאן וגם לא ויתור כפשוטו . הסכנה האקטואלית היא שהשתנתה , היריב הוא שהמיר את דמותו במרוצת השנים , החל באורתודוקסיה ששללה את עצם הלגיטימיות של מדינה יהודית בזמן הזה ועד האורתודוקסיה שרוממה וקידשה את המדינה הקיימת ועשתה אותה "יסוד כיסא ה' בעולם . " אשר על כן , גם השלילה לשם שמים נאלצה להחליף את פניה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא