מודיעיון

מתוך:  > מבט מל"מ > מודיעיון

עמוד:30

מתוך כך ועל רקע קפיצות דרך משמעותיות ומתמשכות בתחום הטכנולוגי , גדל באופן ניכר משקלה של קהילת המודיעין כזרוע מבצעית המסוגלת לספק את התפוקה הקרובה ביותר להכרעה במובנה הנוכחי . היטיב לתאר זאת תא"ל ( מיל ( ' יוסי קופרווסר , לשעבר רח"ט מחקר : ... " בשנים האחרונות ניכרת נטייה להגביר את מעורבות המודיעין בניהול המדיניות . הסיבה המרכזית לכך היא השינוי במאפייני המלחמה . ככל שהמלחמה נהיית מתוחכמת יותר , ככל שהיריב משתמש באמצעים מתקדמים יותר וצורתו החיצונית הופכת לעמומה ומוסתרת יותר , ככל שגוברת חשיבות של המאמץ להשפיע על המערכה באמצעות הציבור של המחנה היריב וחשיבותו של המאבק על דעת הקהל העולמית בניסיון להשיג לגיטימציה ולפגוע בלגיטימציה של היריב - כך גדל הצורך להשתמש במודיעין כזרוע מבצעית . הדבר נובע הן מאופיו החשאי , הן מהתמחותו בפעילות בתחומי המידע והתקשורת , והן מאחריותו למחקר המידע ועיבודו ולגיבוש התובנות כלפי המציאות , ומכאן גם לדרכים 16 האפשריות להשפעה על התפתחותה" . גם בהתעלם ממבצעי המודיעין , אלה שכרוכים בסיכון רב ומחויבים בשתיקה מוחלטת , מבט אל זירות העימות השונות מגלה שאכן זה המצב סביבנו . הבה נראה זאת מכמה זוויות . איראן : וכי היה זה מקרי שראש הממשלה אריאל שרון החליט למנות אדם שעמד בראש ארגון מודיעיני ( מאיר דגן , ראש המוסד ) לתכלל את הטיפול של מדינת ישראל בתחום זה ? מי שנדהמו מכך היו כנראה אלה שסמכויות פעולה מסורתיות שלהם בנושא נפגעו במידה כזו או אחרת ( כמו משרד החוץ , או האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון . ( אך ההיגיון אכן מחייב שנושא מורכב מסוג זה ינוהל במרוכז , ורצוי בידי מי שמשמש באופן טבעי כשחקן מרכזי בסוגיה על רבדיה המודיעיניים ( איסופיים כמחקריים , ( הדיפלומטיים , והביטחוניים-מבצעיים . כל עוד האפשרות לתקוף את איראן תישאר בגדר תאוריה , אכן ראוי שנטל הפעילות המשבשת , המאטה , המעכבת ואולי גם מסכלת את איום הגרעין האיראני , ימשיך להיות מונח על כתפי המוסד לביון ותפקידים מיוחדים . סוריה : חשיפתה הרשמית למחצה של ישראל כגורם שביצע 17 את תקיפת הכור בדיר א זור מקלה את מתן הקרדיט הראוי למי שעמדו מאחורי הפרויקט כולו . בהנחה שכך היה , מטוסי חיל האוויר שהשמידו את הכור לא היו יכולים לעשות זאת אילולא היו מי שאיתרו את הכור , שזיהו אותו בוודאות כמתקן שאכן זה ייעודו , שסיפקו הוכחות לגורמים שצריך היה לשכנעם בכך , ואשר נתנו את המל"ם הנדרש לתכנון התקיפה ולביצועה . על חיסול עמאד מוע'ניה עדיין אין אמנם מי שלקח את האחריות , אך מאחר שממילא חצי ההאשמה הופנו מיד לישראל ניתן אולי להניח , הנחה היפותטית לפחות , שכך היה . ואם אכן כך , פעולה זו הייתה כנראה כולה ( החל באיסוף המל"ם הראשוני וכלה בלחיצה על כפתור הפעלת המטען ) על טהרת הביצוע של קהילת המודיעין , הראויה על כך לשבחים רבים . הפלסטינים : השינוי העמוק שעבר על קהילת המודיעין בישראל בעשורים האחרונים התחיל כנראה נוכח אתגר העימות בעצימות נמוכה עם הפלסטינים . זה החל בהתמודדות עמם במלחמת לבנון הראשונה , נמשך באינתיפאדה הראשונה והתחדד במיוחד במאבק עמם מאז ה 29 בספטמבר 2000 ( פרוץ האינתיפאדה השנייה , שעדיין לא הסתיימה מבחינה פורמאלית . ( המהפך במעמד המודיעין ניכר היטב בדברים שכתב ב"מערכות" דווקא מפקד טייסת בחיל האוויר : " כידוע , בעימות הנוכחי בין ישראל לפלסטינים הפך המודיעין מכלי תומך החלטה לכלי המעצב את האסטרטגיה של המערכה ולכלי מבצעי . צורך מבצעי מהותי וגישה שילובית העלו לראשונה את ארגוני המודיעין , הנמצאים בדרך כלל בצל , אל חזית הבמה המבצעית ... במלחמה כפי שהיא נתפסה עד כה , היה המודיעין רק כלי מסייע להחלטה , ואילו בעימות הנוכחי הפך המודיעין להיות הגורם המוביל בקבלת ההחלטות ... מודיעין מוביל מבצעים - זוהי ליבת 18 השינוי . " ... כידוע , " צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים : " גם אם אין זו העמדה רשמית של חיל האוויר , הדברים מדברים בעד עצמם ... מלך הקרב בזירה הפלסטינית היה ונותר שירות הביטחון הכללי . נכונים הדברים ברמה הטקטית-אופרטיבית , ובה מעבר לתחום המודיעיני - באים לידי ביטוי מיוחד גם כישוריו המבצעיים . אך גם גופי הקהילה האחרים נוטלים חלק בעשייה מבצעית נרחבת נגד הטרור הפלסטיני והאחר , 20 19 בסמוך לגבולות המדינה ומחוץ לה . סיכום חבר טוב , קצין מודיעין וגמלאי ותיק , טוען דרך קבע שתקופת שירותנו במודיעין הצבאי במטה ובשטח הייתה " קייטנה" לעומת האתגר המקצועי הקשה שעמו נדרשים אנשי המקצוע להתמודד היום . סבורני שאכן הוא צודק . המשימה נעשתה מסובכת בהרבה , ונטל האחריות - כבד עשרת מונים : אין ספק כי לאורך השנים האחרונות חל שינוי של ממש בחשיבותה של קהילת המודיעין בנשיאת נטל הביטחון 21 הלאומי של ישראל . יגידו רבים , ובצדק , כי מאז ומעולם היא הייתה ציר מרכזי שלא היה אפשר בלעדיו לקבל מודיעין והתרעה , לבנות כושר הרתעה ואפילו לא ליצור את מנופי הכוח שהביאו לידי הכרעה . אך שינוי זירות העימות ואופי הלחימה שהן מחייבות , בצד היחלשות גורמים אחרים שהיו בעבר שחקנים משמעותיים יותר במשוואה הכוללת , חידדו את מחויבות גופי הקהילה לקחת לעצמם ( אם לא לקבל ) את האחריות ליותר אתגרים , מה עוד ששום גורם אחר אינו מסוגל או אינו מעוניין להתמודד אתם . אסור ששינוי כזה ייעלם מעיני מקבלי ההחלטות בישראל , הן משום שחובתם לוודא כי גבולות קריטיים בין תחומי האחריות המובהקים שבין קברניט למודיעין לא ייחצו , והן מכיוון שצריך - היום יותר מתמיד - לא רק להעריך ולהוקיר את הזרוע המיוחדת הזאת בשל כך , אלא גם להעמיד לרשותה את כל מה שהיא נזקקת לו על מנת שתישא בהצלחה את כובד המשא . . 16 יוסי קופרווסר , "רלוונטיות ואובייקטיביות במודיעין , " עיונים במודיעין , כרך , 1 גיליון , 1 אוקטובר , 2007 עמ' . 17 . 70 כאמור בהערה . 18 . 14 סא"ל ע , ' " מקומו של המודיעין במשולש קלאוזוביץ , "' מערכות , , 409-10 דצמבר , 2006 עמ' . 76 המאמר עוסק בעיקר בצורך ליישם את מערכת היחסים הפורה בין השב"כ לצה"ל ברמה טקטית , גם ברמות הגבוהות יותר . . 19 בתחום זה ראוי להזכיר את משימת ה"מודיעין להפללה" שניזומה וטופלה על ידי אמ"ן במשך האינתיפאדה השנייה , קודם שהועברה למרכז למורשת המודיעין ( מחשש לדימוי של עיסוק בתחום פוליטי . ( אשר לפעילויות של סיכול ממוקד , גם אם בסופו של דבר הוא מבוצע בדרך כלל באמצעות אמצעי לחימה הנורה מפלטפורמה מוטסת , משקל המודיעין ביצירת האופציה , שלעתים נפתחת כחלון צר לשניות יחידות , הוא כמעט אבסולוטי . . 20 סיכול וסיוע בסיכול התארגנות תשתיות טרור ברחבי העולם על ידי 'המוסד . 21 . ' ראש אמ"ן אלוף עמוס ידלין אמנם לא התכוון לנושא הנדון כאן , אך אמירתו " ) קהילת המודיעין של מדינת ישראל היא אחת הטובות בעולם . בתחומים מסוימים היא הצליחה לפתח יכולות כמעט מעצמתיות ( " רומזת אף היא לכובד משקלה ומרכזיותה בביטחון הלאומי הישראלי . מתוך : ריאיון לארי שביט , מוסף הארץ , 17 במאי . 2008

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר