פרק 1 מבוא: כשירות תקשורתית, שיח אורייני ושיח עמיתים שושנה בלום-קולקה ומיכל חמו

עמוד:13

למעשה , הפעוטה מאמצת מודל של " שיחה , " של דיבור לשם דיבור , ללא פעילות נלווית , כטקס חברתי בעל אפיונים ייחודיים . לפחות חלק מן התנאים המוקדמים לשיחה ברורים לה : צריך " לדבר , " צריך שיהיו לפחות שני בני שיח , וצריך שהם יהיו מכוונים הדדית זה לזה . כלומר : היא מודעת לאופי ההדדי והמשותף של תקשורת בין-אישית . היא מבינה כי שיחה יכולה לתפקד ליצירת קשר חברתי ולשמירתו , ובמידה מסוימת היא אף מבינה כי לשם כך יש בשיחה כללים קבועים , כגון : חילופי דוברים ושומעים . ומדוע בכל זאת אלה הם רק ניצני שיחה ולא שיחה של ממש ? כפי שנראה , ההבדל נעוץ בסדרה של כישורים המתפתחים במהלך הילדות , וחלק מהם מתפתחים רק בילדות המאוחרת ( פרק . ( 8 אפשר להצביע על שני אשכולות מרכזיים של כישורי שיחה ( לדיון מפורט ראו פרק : ( 8 א . מנגנוני השיחה - כישורים המאפשרים לקחת חלק בתקשורת בין-אישית ב . דיאלוגיות - כישורים המאפשרים בנייה משותפת של משמעות א . מנגנוני השיחה חילופי תורות בשיחה טבעית בין שווים - כלומר : אופני המעבר בין דובר / ת לדובר / ת וחילופי תפקידים של דובר / ת ושל שומע / ת - אינם דומים לחילופי התורות בין משתתפים , שאינם שווים , כגון : בין הורים לילדים או בין מורים לתלמידים . כך , למשל , כאשר בארוחת ערב משפחתית האם שואלת את בנה בן 4 השנים : " איך היה בגן היום , " ? השאלה היא פתיחה לשיחה , אשר האם מקצה בה לילד תור דיבור במפורש , כפי שמורים נוהגים בכיתה . בשיחות טבעיות רגילות הקצאת תור מעין זאת היא רק אחת האפשרויות לחילופי תפקיד בין דוברים לשומעים , ולאו דווקא השכיחה ביותר . חוקרי שיחה גילו כי יש מנגנון שיטתי הפועל בשיחות אלה , אשר מסדיר את חילופי התורות הסדירים ברוב השיחות . בחילופים סדירים כאלה משתתף אחד או משתתפת אחת מדברים בכל פעם , והמעבר בין הדוברים מתבצע , לרוב , ללא חפיפות וללא שתיקות ארוכות . במנגנון השיטתי דוברים מסמנים מראש בדרכים שונות ( כגון : בשינויי הנגנה ) מתי הם יסיימו את תורם . השומעים יודעים לזהות נקודות סיום אפשריות בדיבור של אחרים , ולתזמן נכונה את כניסתם לשיחה . בנוסף , דוברים גם יודעים כיצד למנות במפורש את הדובר / ת הבא / ה , ולאותת לשומעיהם על הצורך שלהם בתור מורחב ( למשל , כדי לספר סיפור ) ועל הצורך שלהם באישור , שדבריהם אכן נשמעו . השומעים מצדם יסמנו בתגובות הד " ) הממ ( " את תפקידם כשומעים פעילים , וישתפו פעולה עם הדוברים בהפקת מבנה השתתפות מאוזן במהלך השיחה כולה ( לדיון מפורט ראו פרק . ( 8 כישורים אלה מתפתחים בשלב הראשון בתקשורת עם מטפלים מבוגרים . כבר בגיל חודשיים , זמן רב לפני שלמדו לדבר , תינוקות מגלים נכונות להשתתף בפרוטו-שיחות מתוזמנות היטב , כאשר רק צד אחד מדבר , והאחר מגיב במבט או בהשמעת קולות . ( Trevarthen , 1979 ) בשלב מאוחר יותר ילדים נוספים נכנסים לתמונה . כך , פעוטות וילדי גן משכללים את כישורי

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר