|
|
עמוד:9
מוסיפה נדבך לשליטה במערכות הלשוניות של אוצר מילים ושל דקדוק . נדבך זה הוא כישורי השיח של שימוש לשוני יעיל והולם מבחינה חברתית ותרבותית במצבי תקשורת שונים - בעל-פה ובכתב . הכשירות התקשורתית של המשתתפים בשיח כוללת , בין היתר , את הידיעה : כיצד להבין רמזים , כיצד להבחין בין הנאמר לבין המשתמע , כיצד לבחור בצורת בקשה , ההולמת את היחסים בין המשתתפים , כיצד ליזום נושאים חדשים בשיחה , כיצד לבנות טקסט רציף בהתאם למוסכמות , וכיצד לבחור במשלב הולם לנסיבות . תופעות אלה נחקרו במסגרת ענף המחקר , שנקרא " פרגמאטיקה , " ולפיכך התפתחות כישורים אלה בילדות מכונה " התפתחות פרגמאטית " . ( Ninio & Snow , 1996 , pragmatic development ) להלן נתמקד בהתפתחותה של הכשירות התקשורתית-פרגמאטית . התפתחות זאת היא תהליך מורכב , המתרחש במשך כל שנות הלימודים בגן ובבית-הספר , אך היא נחקרה הרבה פחות מן ההתפתחות הלשונית . את התפתחותה של הכשירות התקשורתית ניתן לתאר כתהליך הדרגתי של יציאה לעצמאות ושל שחרור מתלות בבני שיח מבוגרים . עם הזמן , ילדים נדרשים ללמוד כיצד לתקשר במצבים בהם האחריות לשיחה עוברת אליהם . הסיוע השיחתי של המבוגרים ( למשל , באמצעות שאלות מכוונות ) מתמעט או נעלם כליל עם הזמן . הילדים לומדים ליזום ולנסח כוונות , להבין כוונות ולהגיב ברצפים בעלי אורך שונה ובעלי מבנים שונים . הם לומדים לעשות זאת לא רק בתקשורת עם מטפלים , המכירים אותם ומסוגלים לפענח את דבריהם , גם אם נוסחו בעמימות רבה , אלא גם בתקשורת עם בני שיח , שלא ברור מראש כי יבינו את הנאמר , אם לא ינוסח באופן בהיר ושלם . להתנסויות של ילדים בתקשורת עם סביבתם נועד תפקיד מרכזי בהפנמה של עקרונות פרגמאטיים ובשכלול הכישורים הלשוניים וכישורי השיח , הנדרשים למימושם . רבים רואים בממד החברתי-תרבותי תנאי הכרחי להתפתחות השפה בכלל ולהתפתחות כישורי שיח בפרט . ( 2003 Snow , 1984 ; Tomasello , 2003 ; Watson-Gegeo & Nielsen , ) מנקודת מבט זאת השיח והתרבות נתפסים כמקשה אחת : ילדים לומדים לשון , שיח ותרבות בו-זמנית במהלך השתתפותם בפרקטיקות התרבותיות של קהילותיהם . התפתחות הכשירות התקשורתית כוללת מרכיב של סגנון שיח תרבותי - בכל קהילה וקהילה ילדים לומדים להתנהג לשונית ולפענח התנהגויות לשוניות בהתאם למוסכמות של תרבותם . ( B lum-Kulka , 1997 ; Rogoff , 2003 ; Schieffelin & Ochs , 1986 ) כך , למשל , באיי סמואה המבוגרים מלמדים את הילדים מגיל צעיר כיצד לפנות למבוגרים באופן שונה מן הפנייה לילדים ;( Ochs , 1988 ) ואילו ביפן האימהות מחנכות את ילדיהן להיות קשובים מאוד למבעי הזולת ולנחש את כוונותיו - גם אם לא נאמרו במפורש . ( Clancy , 1986 ) 5 לסקירה של רכיבי הידע הלשוני : הגה , מילה , צירוף ומשפט , ראו רום , סגל וצור . ( 2003 ) למחקרים התפתחותיים לשוניים , העוסקים בעניינים אלה בעברית כשפת אם , ראו , למשל , ברמן , תשנ"ז ; דרומי , של תשס שפה "ג ; , רביד ראו 2008 , תשנ"ז . Ariel , לדיון . מאיר בהמשך עיניים הפרק ביחסי נדון ביחסים הגומלין בין המורכבים רכיבים אלה בין היבטים בהיבט לשוניים ההתפתחותי ופרגמאטיים .
|
|