|
|
עמוד:7
n \ 2 n ראש : // על המטפורה / על השיבה בסטפ / ר / ת העלאת עולם הידע האישי של סטודנטים להוראה , כמו גם עולם הידע המעשי של מחנכים , ומציאת דרכים לארגונם ולניסוחם במילים , חשובות לשיפור העשייה החינוכית . פעולות אלו חשובות גם לביסוס מקומם של אנשי השדה בדיאלוג עם אנשי מחקר על דרכי החשיבה המקצועית של מורים ועל ההוראה עצמה . התפתחות מקצועית של מורים ושל מורי מורים תלויה בין השאר ביכולתם להיות לומדים-חוקרים של עשייתם . מורים לומדים-חוקרים מתבוננים בעשייה החינוכית שלהם ומפרשים אותה . אם יש צורך , הם משנים את עבודתם ואף משתנים בעצמם . אנחנו מאמינים ששימוש במטפורות יכול לתת למורי מורים , למחנכים ולסטודנטים להוראה כלי מעניין ומפרה , שבאמצעותו ניתן לחשוב על העולם האישי שהם מביאים אתם אל עבודתם , ולתאר באופן עשיר ודינמי את הידע האישי-מעשי שלהם במסגרת שיח מקצועי , שיתופי , פתוח ולא שיפוטי . הצורך בערוץ חלופי של תקשורת שדרכו ניתן יהיה לפענח את משמעות חוכמת המעשה של מורים עולה ממחקרים רבים העוסקים בידע של מורים . אלבז , ( Elbaz , 1983 ) שחקרה את מבנה הידע המעשי של המורה , טוענת שידע זה מורכב משלושה גורמים : כללים מעשיים , עקרונות פעולה ודימויים . לדבריה , הדימוי הוא ההכללה של הכללים המעשיים ושל העקרונות אל תבנית של מטפורות המנחות את פעולת המורה . קלנדינין חקרה בעבודת מחקר מתמשכת ( Clandinin , 1986 ) את הדימויים הטבועים בבסיס החשיבה של שתי מחנכות , ומצאה שידע מעשי של מורים מתגבש לכלל דימויים מנחים ומטפורות יותר מאשר לכלל תיאוריות של פעולה . פרובונזו , מק-קלוסקי , גריי קוטקמפ וכהן ( Provonzo , McCloskey , Gray , Kottkamp , & Cohen , 1989 ) גילו מטפורות של מורים שבאמצעותן הם מסבירים את המשמעות של היות מורה בחברה שלנו . ממצאי מחקרם מראים בבירור שמכשיר זה הוא כלי רב כוח שבאמצעותו מורים יכולים לבטא את מלוא משמעות עבודתם המורכבת ורבת הפנים . גם דן ענבר טוען ש"אדות הדרכים היותר מעניינות ויעילות להצגת תפיסות , השערות ורגישויות , היא באמצעות בדיקה מקיפה של דימויים מטפוריים" ( ענבר , . < 109 : 1997 במחקרו הוא מנתח אלפי דימויים מטפוריים שאסף ממורים , ממנהלים
|
|