ההוראה כמדע יישומי

עמוד:6

. 1 גישת הגדככיס כתכנון ההכשרה בנדבך הראשון סטודנטים להוראה לומדים את מקצועות היסוד - ( Foundations ) דהיינו , מבואות בחטיבת לימודי החינוך ובהם , בין היתר , נושאים בפסיכולוגיה , בסוציולוגיה ובתולדות מחשבת החינוך . בנדבך השני הם לומדים מקצועות או נושאים השייכים לפדגוגיה ולדידקטיקה כללית . כאן מקומם של תורות ושיטות הוראה , תכנון לימודים , תורות ודרכי הערכה , ארגון וניהול כיתה , הוראה בכיתות הטרוגניות וכיוצא באלה נושאים כלליים שאינם קשורים בתחום דעת מסוים . בנדבך השלישי מופיעים לימודי המתודולוגיה להוראת המקצועות . כאן משולבים יסודות של פדגוגיה כללית ביסודות של תחומי דעת דיסציפלינריים המיושמים להוראת דיסציפלינה ספציפית זו או אחרת . על הנדבך הזה נכנה הנדבך הרביעי שהוא הפרקטיקום - ההתנסות המעשית בהוראה . בשלב זה מצפים מן הסטודנטים להוראה ליישם הלכה למעשה ככיתה את אשר למדו כמקצועות היסוד , בפדגוגיה כללית ובמתודולוגיה של הוראת המקצוע . הקונצפציה של מבנה הנדבכים אינה נעדרת הנמקות וטענות לוגיות . אדרבה , יש צדק בטענה האומרת שכדי ללמוד נושאים פדגוגיים כלליים כמו תורות הוראה , תכנון לימודים וארגון וניהול סביבה לימודית , נחוץ להקדים וללמוד פרקים בפסיכולוגיה חינוכית . הבנת תהליכי קוגניציה והתפתחות קוגניטיבית , הבנת מושגים בסיסיים באינטליגנציה , במוטיבציה , בתהליכי המשגה והעברה הם בבחינת ידע מוקדם ודרישות מוקדמות לדיונים באסטרטגיות הוראה , במודלים לתכנון לימודים ובנושאים פדגוגיים כלליים אחרים . כך ניתן גם לטעון שלמתודולוגיה להוראת מקצוע קודמים פרקים בדידקטיקה כללית . כדי להבין היטב ארגון למידה בקבוצות שיתופיות בהוראת המקרא , למשל , ראוי להבין קודם מאפיינים כלליים של עבודה בקבוצות שיתופיות המבדילים אותה מצורות אחרות של ארגון עבודה בכיתה . כדי להבין את שיקולי הדעת בבחירת דרך הוראה מסוימת בפרק מן המקרא ראוי להכיר את דרכי ההוראה השונות על תכונותיהם , כך שתתאפשר למורה בחירה בין אלטרנטיבות . גם הלימודים הדיסציפלינריים הם בבחינת לימודי יסוד , שבהם הסטודנט רוכש את ידע התוכן באותם תחומי דעת ( S . M . ) שהוא עתיד ללמד . ( Shulman 1986 , 1987 ) הקורסים המתודולוגיים להוראת המקצוע אמורים לסייע לסטודנטים לעבד את ידע התוכן לידע פדגוגי , דהיינו , לצורת ידע המעוררת עניין אצל הלומד ואשר היא צורת ידע נגישה וקליטה על ידי התלמידים השונים . ( Shulman 1986 , 1987 ) בפרקטיקום נדרש הסטודנט לעשות את האינטגרציה כין מה שלמד בחטיבת לימודי החינוך לבין מה שלמד בחטיבת הלימודים הדיסציפלינריים וליישם את אשר למד בקורסים התאורטיים בהוראה בכיתה .

מכון מופ"ת

ישראל. משרד החינוך. האגף להכשרת עובדי הוראה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר